הצלב האדום
הצלב האדום (בשמו המלא: תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי; בצרפתית: Le Mouvement international de la Croix-Rouge et du Croissant-Rouge; באנגלית: International Red Cross and Red Crescent Movement) הוא תנועה בינלאומית שנוסדה באמצע המאה ה-19 במטרה להעניק סיוע רפואי לפצועי מלחמה והגנה על צוותים רפואיים באזורי מלחמה. לתנועה היה תפקיד מרכזי בפיתוח חוקי המלחמה המודרניים, וארגוני התנועה היו נוכחים כמעט בכל עימות צבאי מאז היווסדה. בשנת 1901 היה ז'אן אנרי דינאן, מייסד תנועת הצלב האדום, בין שלושת הזוכים הראשונים בפרס נובל לשלום.
![]() | |
![]() | |
תחום | הצלת חיים |
---|---|
מדינה |
שווייץ ![]() |
מטה הארגון |
ז'נבה, שווייץ ![]() |
מקום פעילות | כל העולם |
מייסדים | ז'אן אנרי דינאן, גוסטאב מואנייה |
נשיא | מיריאנה ספוליאריץ' אגר |
עובדים |
300,000 ![]() |
תקופת הפעילות |
17 בפברואר 1863 – הווה (162 שנים) ![]() |
פרסים והוקרה |
|
www | |
קואורדינטות | 46°13′39″N 6°08′13″E / 46.2275°N 6.1369444444444°E |
![]() ![]() |
במסגרת התנועה נוסדו ארגונים בעלי תפקידים שונים: הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוא הארגון הותיק ביותר ומטרתו הגנה על חייהם ועל כבודם של קורבנות סכסוך מזוין באמצעות שמירה על עקרונות אמנת ג'נבה; הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הוקמה כמה עשרות שנים לאחר הוועד ומטרתה לתאם ולארגן שיתופי פעולה בין הארגונים המקומיים החברים בתנועת הצלב האדום ברחבי העולם. עשרות ארגונים לאומיים עצמאיים חברים בתנועת הצלב האדום והסהר האדום, וביניהם מגן דוד אדום הישראלי.
מעל ל-16 מיליון מתנדבים פועלים כיום בענפיה השונים של תנועת הצלב האדום.[1] המשרדים הראשיים של הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. המשרדים הראשיים בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.
היסטוריה
עריכההוועד הבין-לאומי
עריכההוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוקם על ידי ז'אן אנרי דינאן, לאחר שיצא ב-1859 לצפון איטליה והזדעזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם ב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בין-לאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשון של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתתפות 12 מדינות שקיבלו את "אמנת ז'נבה הראשונה", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים.[2]
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום זכה בפרס נובל לשלום שלוש פעמים: בשנת 1917 על עבודתו במלחמת העולם הראשונה, בשנת 1944 על עבודתו במלחמת העולם השנייה, ובשנת 1963 לרגל מאה שנים לשמירה על זכויות אדם במצבי מלחמה שונים.
הפדרציה הבין-לאומית
עריכהעם השנים הוקמו במדינות שונות ארגונים לאומיים של הצלב האדום והסהר האדום. אף על פי שהתנועה היא בין-לאומית, כל ארגון לאומי של הצלב האדום או הסהר האדום הוא עצמאי.[3]
בשנת 1919, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, שנועדה לתאם בין הארגונים הלאומיים ולגייס סיוע בין-לאומי למקרי אסון. הפדרציה זכתה בשנת 1963 בפרס נובל לשלום, לצד הוועד הבין-לאומי, לרגל מאה שנים לתנועת הצלב האדום.
סמלי התנועה
עריכההצלב האדום
עריכההסמל המקורי שנבחר להתארגנות באמצע המאה ה-19 הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לבחירת הסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.
השימוש היחיד שנעשה באותו סמל מחוץ לתנועת הצלב האדום הוא בתור דגל הקוד הרוסי (אנ') "Х" (או בשמו Ха) המסמל: "סיום תרגיל".
הסהר האדום
עריכהבמלחמת רוסיה-טורקיה, שהתקיימה בשנים 1876–1878, סימנה האימפריה העות'מאנית את צוותי העזרה הראשונה שלה בסהר אדום, כדי להימנע משימוש בסמל נוצרי, וכיוון שסמלה הלאומי של האימפריה העות'מאנית (כמו גם של טורקיה המודרנית) הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-1878 הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד הצלב האדום, ובמהרה אומץ בארצות מוסלמיות אחרות. ב-1929 שונה תקנון הועד הבין-לאומי כדי להכיר רשמית בסהר האדום כסמל שווה בערכו לסמל הצלב.
האריה והשמש האדומים
עריכהב-1929, במקביל להכרה בסהר האדום, הכיר הועד הבין-לאומי גם בסמל "האריה והשמש האדומים". הסמל שימש את איראן, שביקשה להימנע מסמל מוסלמי מובהק בתקופת שלטון השאה. לאחר המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן ב-1979 והדחת השאה, החליפה איראן את סמל האריה והשמש בסמל הסהר האדום, אם כי הוועד הבין-לאומי לא ביטל את הכרתו בסמל הישן.
המעוין האדום ומגן דוד אדום
עריכה- ערך מורחב – המעוין האדום
כבר מימיו הראשונים של מגן דוד אדום ב-1930, עלתה בארגון התנגדות להצטרפותו לתנועת הצלב האדום, במיוחד לאור הזיקה הדתית של עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום. ההתנגדות נבעה מהאיסור ההלכתי להשתמש בשירותיהם של רופא או מיילדת שאינם יהודים למעט מצבים שבהם ללא טיפול צפוי מוות וודאי.[דרוש מקור] דוגמה לכך היא פעילותו של בית החולים של המיסיון האנגלי. ב-1950 ביקש "מגן דוד אדום" להתקבל כחבר רשמי בתנועה הבין-לאומית תוך שימור סמלו היהודי, מגן דוד, אולם נדרש להחליפו באחד הסמלים המוכרים הקיימים. דרישת ישראל להכיר במגן דוד אדום כסמל רשמי נוסף נדחתה בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. בשל כך הצטרף "מגן דוד אדום" לוועד הבין-לאומי של הצלב האדום כמשקיף, אך לא כחבר מלא.
בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט הוועד הבין-לאומי לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא "המעוין האדום", ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. בעקבות זאת הצטרף ארגון "מגן דוד אדום" כחבר מלא בוועד הבין-לאומי. מלבד זאת, בשנת 2002 חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקאי, וב-2012 עם הצלב האדום הצרפתי.[4]
מוזיאון הצלב האדום
עריכהחזית המוזיאון | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון |
על שם | הצלב האדום |
כתובת | Avenue de la Paix 17 |
מיקום | ז'נבה |
מדינה | שווייץ |
מייסדים | ז'אן אנרי דינן, גיום אנרי דופור, Gustave Moynier, Théodore Maunoir, Louis Appia |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1988 – 17 בפברואר 1863 |
תאריך פתיחה רשמי | 17 בפברואר 1863 |
אתר מוזיאון הצלב האדום | |
(למפת ז'נבה רגילה) | |
קנטון ז'נבה | |
מוזיאון הצלב האדום הוקם בשנת 1988 וממוקם בז'נבה, שווייץ. המוזיאון מציג תערוכות העוסקות בתחום ההיסטוריה של הפעילות ההומניטרית של הצלב האדום, משמעות הפעילות ההומינטרית, עדויות של אוכלוסיות שנפגעו, ויצירות אומנות שנוצרו על ידי אוכלוסיות אסירים ושבויים שנתמכו על ידי הצלב האדום.[5]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הצלב האדום (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של הצלב האדום (באנגלית)
- הצלב האדום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הצלב האדום, ברשת החברתית אינסטגרם
- הצלב האדום, ברשת החברתית טיקטוק
- הצלב האדום, ברשת החברתית LinkedIn
- עופר אדרת, הכתם השחור של הצלב האדום בהולנד, באתר הארץ, 11 במרץ 2018
- ״מסע צלב״ - סיפורו של ז'אן-אנרי דינאן וארגון הצלב האדום בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- הצלב האדום, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הצלב האדום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- צלב האדם וסהר האדום, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Our volunteers, אתר הצלב האדום
- ^ מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.
- ^ Shai M. Dromi, For good and country: nationalism and the diffusion of humanitarianism in the late nineteenth century, The Sociological Review Monographs 64, 2016-03-01, עמ' 79–97 doi: 10.1002/2059-7932.12003
- ^ הסכם שיתוף פעולה נחתם בין מד"א לבין הצלב האדום הצרפתי, באתר ynet, 30 באוגוסט 2004
- ^ אתר מוזיאון הצלב האדום