אינטליגנציה גבישית ונוזלית

בפסיכולוגיה, המושגים אינטליגנציה גבישית ואינטליגנציה נוזלית הוכנסו לשימוש על ידי ריימונד קאטל (אנ'). לפי התאוריה של קאטל, המבוססת על בחינות פסיכומטריות, האינטליגנציה הכללית (g) כוללת שני מרכיבים:

  • אינטליגנציה גבישית: כישורים נרכשים שמתגבשים במהלך החיים באמצעות חינוך, השכלה, לימוד עצמי ואימון.
  • אינטליגנציה נוזלית: כישורים מולדים שנשארים ברמה דומה לאורך החיים ואינם משתנים לאחר חודשי החיים הראשונים.

שני סוגי האינטליגנציה מתפתחים באופן שונה. אינטליגנציה גבישית ממשיכה להשתפר לאורך כל החיים ומושפעת מאוד מהסביבה שבה מתפתח האדם. אינטליגנציה נוזלית מושפעת משינויים נוירולוגיים בכלל ומניוון בפרט, ולפיכך היא מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת בהמשך, מחקרים מצאו שהיא בדרך כלל מפסיקה להתפתח בסביבות גיל 16. היא אינה מושפעת מהשפעות סביבתיות.

יש המחלקים את גורם g ל-g נוזלי (בראשי תיבות gf) ול-g גבישי (בראשי תיבות gc), כאשר יש מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי.

אינטליגנציה נוזלית עריכה

אינטליגנציה נוזלית מורכבת ממספר יכולות, המאפשרות חשיבה מופשטת, הפעלת היגיון, ויסות קשב ולמידה של מידע חדש[1]. בהתאם לכך, האינטליגנציה הנוזלית היא מרכיב מרכזי של החשיבה הלוגית והתפקודים הניהוליים. היא מקושרת גם ליכולת ההסתגלות למצבים חברתיים[2].

לאינטליגנציה הנוזלית יש קשר חזק במיוחד לשטף של חשיבה מסתעפת[3], הכוללת המצאה של פתרונות מרובים עבור בעיה או מטלה מסוימת[4]. בהתאם לכך ייתכן שהיא יכולה להסביר את הקשר בין מנת משכל ויצירתיות[3].

לקריאה נוספת עריכה

  • Fluid and Crystallized Intelligence. Cattell, Raymond B. Jenkins, James J. (Ed); Paterson, Donald G. (Ed), (1961). Studies in individual differences: The search for intelligence., (pp. 738-746). East Norwalk, CT, US: Appleton-Century-Crofts, xiv, 774 pp.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Whitlock, L. A., McLaughlin, A. C., & Allaire, J. C. (2012). Individual differences in response to cognitive training: Using a multi-modal, attentionally demanding game-based intervention for older adults. Computers in Human Behavior, 28(4), 1091–1096.
  2. ^ Huepe, D., Roca, M., Salas, N., Canales-Johnson, A., Rivera-Rei, Á., Zamorano, L., & ... Ibañez, A. (2011). Fluid intelligence and psychosocial outcome: from logical problem solving to social adaptation. Plos One, 6(9), e24858.
  3. ^ 1 2 Batey, M., Chamorro-Premuzic, T., & Furnham, A. (2009). Intelligence and personality as predictors of divergent thinking: The role of general, fluid and crystallised intelligence. Thinking Skills and Creativity, 4(1), 60-69.
  4. ^ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.