ויקיפדיה

חשיבה מסתעפת

היא יכולת חשיבה להסתעף לכיוונים שונים

חשיבה מסתעפת היא חשיבה המסוגלת להוביל לכיוונים שונים ומגוונים[1]. החשיבה המסתעפת מייצגת סגנון מחשבתי, אשר מאפשר יצירה של רעיונות במצבים שבהם הקריטריונים לבחירה מעורפלים יחסית וקיימת יותר מאפשרות נכונה אחת[2].

בחשיבה מסתעפת המחשבות יכולות להתפזר לכיוונים שונים

חשיבה מסתעפת כוללת המצאה של פתרונות מרובים ובלתי שגרתיים עבור בעיה או מטלה מסוימת[3][4][5]. על כן היא משמשת כמדד להערכת יצירתיות[6].

מאפיינים

עריכה

המונח חשיבה מסתעפת מתייחס לתהליכים המנטליים ומבני החשיבה הנלווים להם עבור מטלות שיש להן יותר מפתרון אפשרי אחד[4]. היא מורכבת משלושה ממדים עיקריים - שטף היצירה, גמישות ומקוריות[6] ומערבת יצירה של תשובות מרובות או אלטרנטיביות מתוך המידע הקיים[7]. זאת להבדיל מחשיבה מתכנסת המערבת פתרון בעיה המוביל לפתרון בודד אחד, שהוא נכון ומכריע[4].

נמצא קשר בין השטף של החשיבה המסתעפת למנת המשכל של האדם[8]. בנוסף, נמצא קשר חזק אף יותר בין השטף של החשיבה המסתעפת לאינטליגנציה זורמת[8]. כמו כן, היכולת להעלות פתרונות מרובים עבור בעיה מסוימת קשורה לניסיון ולידע הכללי של האדם[8].

חשיבה מסתעפת ומתכנסת כתהליכים חיוניים ליצירתיות

עריכה
 
חשיבה מסתעפת חיונית ליצירתיות אך אינה מספיקה. זאת משום שלאחר היצירה של רעיונות חדשים יש צורך בחשיבה המתכנסת כדי להתאימם למבחן המציאות.

שני תהליכים הוגדרו כחיוניים ליכולת היצירתית של האדם: חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת[2].

התהליך של חשיבה מסתעפת מכוון להעלאת רעיונות ודעות רבות ככל הניתן, באופן פתוח ויצירתי ללא שיפוט והערכה[9]. באופן זה החשיבה המסתעפת תורמת רבות לתהליך היצירתיות[7]. עם זאת, היצירתיות מוגדרת כיכולת ההפקה של תגובות חדשות תואמות הקשר[6][10] ולכן לא כל פעולה המפיקה חדשנות ושונות היא פעולה יצירתית. החשיבה המתכנסת משלימה את החשיבה המסתעפת בכך שהיא מאפשרת לאדם לוודא שהחידושים הרבים שהופקו תואמים את המציאות ולא רק יוצרים מראית עין כוזבת של תהליך יצירתי[7].

חשיבות

עריכה

החשיבה המסתעפת מאפשרת לאדם לצאת מתוך התנסויות מוגבלות ולהביט מעבר לניסיונו האישי[3].

לחשיבה המסתעפת יש חשיבות רבה עבור תהליכי פתרון בעיות[4]. בדרך זו ניתן לאפשר ריבוי של רעיונות[9]. בהתאם לכך, נדידת מחשבות יכולה לתרום ליצירתיות בפתרון בעיות, על ידי הגברת התועלת היצירתית של מרווחי האינקובציה[11].

פיתוח חשיבה מסתעפת

עריכה

הפלסטיות של מערכת העצבים היא המנגנון המאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה[12]. בעקבות זאת שימוש רב במנגנונים של החשיבה המסתעפת יחזק את פעולתם ובכך יפתח את היכולת הזו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי תרגול של יכולת האלתור. זאת משום שהעיסוק באלתור כולל התרחקות מדפוסי חשיבה קיימים, המעורר את המערכות המוחיות המעורבות בחשיבה מסתעפת ומשפעל את הפעולה שלהן[4].

היבטים חינוכיים

עריכה

בתחום החינוך ניתן ליישם זאת על ידי שימוש בשמש אסוציאציות, דיון פתוח ועוד[9].

מנגנונים פיזיולוגיים, עצביים וקוגניטיביים

עריכה

חשיבה מסתעפת מקושרת להנמכה באינהיביציה[13] ובעכבה סמויה בקליפת המוח הקדם-מצחית[14]. הסבר אפשרי לכך הוא שאינהיביציה נמוכה מאפשרת לרעיונות ומושגים להישאר זמן ארוך יותר בזיכרון עבודה[13] ומעודדת זרימה חופשית של רעיונות[14]. ההנמכה בעכבה הסמויה יכולה להגביר את החשיבה המסתעפת על ידי הרחבה והגמשה של הרשת האסוציאטיבית, אשר מובילה להגברת היצירתיות[10].

המוליך העצבי דופמין חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם-מצחית[15]. בהתאם לכך, יכולת החשיבה המסתעפת קשורה גם לפעילות של המוליך העצבי דופמין[6]. באופן כללי, לדופמין יש תפקיד מרכזי באפנון של יחס אות לרעש במערכת העצבים[16], המשפיע על רמת התנודתיות והקיבולת של המערכת הנוירו-קוגניטיבית[17]. יש לו תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים, בפעילות של זיכרון העבודה[18] ובתפקודים ניהוליים[19].

למעשה, באוכלוסיות בעלות ליקויים בפעילות הדופמינרגית של המוח נמצאו פגיעות בחשיבה המסתעפת, אשר יכולות להוביל לחוסר או לעודף של חשיבה מסתעפת[6]. למשל, הפרעת קשב שהמוליך העצבי העיקרי המעורב בה הוא דופמין[20][21]. בהתאם לכך, אנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין במטלות או מצבים המצריכים חשיבה מסתעפת בלתי מרוסנת[13].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חשיבה מסתעפת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Guilford, J. P. (1967). The nature of human intelligence.
  2. ^ 1 2 Zhang, W., Sjoerds, Z., & Hommel, B. (2020). Metacontrol of human creativity: The neurocognitive mechanisms of convergent and divergent thinking. NeuroImage, 116572.
  3. ^ 1 2 Kooraeim, M. A., Bayrami, M., Nazari, M. A., Heshmati, R., & Moslemifar, M. (2012). Investigation on EEG pattern differences in males and females during convergent and divergent thinking. Procedia-Social and Behavioral Sciences,46, 2796-2800.
  4. ^ 1 2 3 4 5 Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
  5. ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  6. ^ 1 2 3 4 5 Mayseless, N., Uzefovsky, F., Shalev, I., Ebstein, R. P., & Shamay-Tsoory, S. G. (2013). The association between creativity and 7R polymorphism in the dopamine receptor D4 gene (DRD4). Frontiers in human neuroscience, 7.
  7. ^ 1 2 3 Cropley, A. (2006). In Praise of Convergent Thinking. Creativity Research Journal, 18(3), 391-404.
  8. ^ 1 2 3 Batey, M., Chamorro-Premuzic, T., & Furnham, A. (2009). Intelligence and personality as predictors of divergent thinking: The role of general, fluid and crystallised intelligence. Thinking Skills and Creativity, 4(1), 60-69.
  9. ^ 1 2 3 מירה קרניאלי, (2010). סקרנות וחקרנות - אבני יסוד בהתעצמות המורה. רעננה: רמות.
  10. ^ 1 2 Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
  11. ^ Schooler, J. W., Smallwood, J., Christoff, K., Handy, T. C., Reichle, E. D., & Sayette, M. A. (2011). Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends in cognitive sciences, 15(7), 319-326.
  12. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  13. ^ 1 2 3 White, H. A., & Shah, P. (2011). Creative style and achievement in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder. Personality and individual differences,50(5), 673-677.
  14. ^ 1 2 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
  15. ^ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.
  16. ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
  17. ^ Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development., (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.
  18. ^ Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.
  19. ^ Cools, R., & D'Esposito, M. (2011). Inverted-U–Shaped Dopamine actions on human working memory and cognitive control. Biological psychiatry, 69(12), e113-e125.
  20. ^ Catharine A. Winstanley, Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395
  21. ^ מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חשיבה_מסתעפת&oldid=37133614"