התאחדות יהודי אתיופיה בישראל
התאחדות יהודי אתיופיה בישראל (1981-1972) היה הארגון הכלל ארצי המוסכם הראשון של יוצאי אתיופיה בישראל, שייצג את הקהילה באתיופיה ובישראל בפני ממשלת ישראל, ממשלות זרות, וארגונים יהודיים בינלאומיים.
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות |
1972–1981 (כ־9 שנים) |
  | |
סקירה
עריכההארגון זכה לברכתם של כהני הקהילה, זקניה ונקלע לא פעם לעימותים אל מול נציגי שמונו על הקהילה מטעם. בראשית דרכו קיבל את חסותם של ארגונים ישראלים שפעלו למען ביתא ישראל כוועד הסיוע, האגודה לרווחת הפלשים, האגודה האמריקאית.
רבים מחברי הארגון שימשו כפעילי עלייה באתיופיה, וכפעילים בקומייטי,
מטה הארגון שכן בבית פייטלוביץ', ברחוב ויתקין 10 תל אביב-יפו.
- פעילים:
יושבי ראש: עובדיה חזי (1972-77), זימנה ברהני (1977-79) ואברהם ירדאי (1979-80).
אחרים: זכריה יונה, רחמים אלעזר, יוסף הדנה, עובדיה חזי, רחל מקוריה, צהייה אליאס, בנימין אדהנני, מתי אליאס ועוד.
ראו גם
עריכה- ארגון קהילות בית ישראל שבראש עמד ליקה כהנת אורי בן ברוך - ארגון מקביל שפעל באתיופיה.
- יונה בוגלה - שליח הסוכנות היהודית, הוועד הציבורי לסיוע לפלשים והאגודה לרווחת הפלאשים לביתא ישראל.
לקריאה נוספת
עריכה- Gerrit Jan Abbink, the Falashas in Ethiopia and Israel: the Problem of Ethnic Assimilation, Institute of Cultural and Social Anthropology, 1984.