התראה

התראה היא אזהרה לאדם להימנע מביצוע עבירה ו/או הודעה על צעדים שעתידים להנקט נגדו. במערכות משפט מסוימות, כמו בהלכה, מהווה ההתראה תנאי לענישה. כן מהווה ההתראה במקרים מסוימים תנאי לנקיטת צעדים, כמו עיקול. בנוסף נעשה שימוש, במקרים מסוימים, בהתראה כחלופה לענישה.

תנאי לענישה

בהלכה, מהווה ההתראה תנאי לענישה על כמעט כל עבירה, למעט עבירת המסית.

בחוק הישראלי, אין כמעט דרישה להתראה קודם לענישה ובמקומו חל לרוב הכלל ש"אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש". חריג לכך הוא ענישה על הפרעה למהלך דיונים בבית המשפט או בית הדין. חוק בתי המשפט וחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה) דורשים מתן התראה כתנאי לענישה של מפריעים למהלך דיון בבית הדין או בית המשפט.

מהות ההתראה

בהלכה, ההתראה חייבת להכיל ציון שהמעשה הוא אסור, את מקור האיסור במקרא, הצעה של פרישה מן המעשה האסור, וכן את אזכור העונש הצפוי במידה ויחטא.

לגבי ההתראה בחוק הישראלי, כתב השופט מישאל חשין:

המושג "התראה" משמיע לא אך אזהרה על-דרך הסתם, אלא אזהרה מפורשת כי בית-הדין יטיל סנקציה – או עלול הוא להטיל סנקציה – אם לא יימנע המוזהר מהפרעה לדיוני בית-הדין.

— בש"פ 2022/98 סידוניה רידר נ' הרב דוד אוחיון, ניתן ב־29 במרץ 1998

כן קבע בית המשפט העליון כי "ההתראה האמורה צריכה למצוא ביטוי בפרוטוקול הדיון"

נימוק לדרישה להתראה

על הצורך בהתראה למפריע בישיבה של בית דין, כתבה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש:

"סמכותו הייחודית של בית הדין להטיל סנקציה עונשית על האדם המפריע, מבלי לקיים הליך פלילי כסדרו, מחייבת כי בית הדין יזהיר בצורה מפורשת את המפריע באשר לאפשרות כי יטיל עליו עונש אם לא יימנע מהפרעה לדיוני בית הדין, ולפרש את סוג העונש הצפוי"

אזהרה מנקיטת צעדים

ההתראה לפני נקיטת צעדים מהווה ניסיון להביא את המותרה להענות לדרישות של המתרה מרצונו ללא שהמתרה נדרש לנקוט בצעדים. בנוסף, ההתראה נועדה לאפשר למותרה להענות לדרישה מבלי לסבול מהצעדים. למשל, לפני ניתוק מים בגלל חוב, נדרש הגוף המנתק להתרות בחייב שבכוונתו לנתק את המים.

לפני הגשת תביעה בסדר דין מהיר נדרשת התראה לנתבע, טרם הגשת התביעה. בתביעה רגילה אין צורך בהתראה מוקדמת, אולם במקרה שלא ניתנה התראה ייתכן שלא ייפסקו הוצאות משפט.

במקום בו נדרשת התראה, נדרש שההתראה תהיה ברורה, ולמשל תודיע על המועד המדויק של נקיטת הצעדים.

התראה כעונש

בהליכים משמעתיים כמו משפט צבאי ודין משמעתי, העונש הקל ביותר הוא "התראה". משמעות ה"התראה" אינה ברורה כאשר הנענש חדל להיות חבר בארגון שניהל את ההליך המשמעתי.

ראו גם

• התראה (הלכה)