משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.

מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השנייה.

לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינן מהוות עבירות במשפט האזרחי.

במדינת ישראל עריכה

במדינת ישראל הדין הצבאי מבוסס על פירמידת נורמות המשלבת בין חוקי מדינת ישראל ומערכת דינים ספציפית של הצבא: חוקי יסוד> חוק השיפוט הצבאי, חוק שירות ביטחון, חוק שירות מילואים> הוראות פיקוד עליון >פקודות מטכ"ל > הוראות כלליות.

במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצינים משפטנים. בכך הוא דומה לבית הדין לעבודה בו יושבים נציגי ציבור לצד שופט או שהוא משפטן בהשכלתו.

דין משמעתי עריכה

  ערך מורחב – דין משמעתי בצה"ל

להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות שיפוט נוספות בצבא. שיפוט בפני קציני שיפוט בהליך משמעתי. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קצינים מקבלים הסמכה כזו לאחר שעברו בהצלחה קורס ובוחן דין משמעתי (שלרוב גם הוא מבוצע במסגרת קורס צבאי אחר כגון קורס מ"פים). קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת רב-סרן ואילך).

קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, ריתוק לבסיס, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, או ימי מחבוש (מאסר).

ראו גם עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.