פתיחת התפריט הראשי

ואלה, או ארבע הזואות

מספרי הנבואה של ויליאם בלייק

ואלה, או ארבע הזואות (אנגלית: Vala, or the Four Zoas) היא אחת היצירות שלא הושלמו מתוך "ספרי הנבואה" אותם חיבר המשורר הבריטי ויליאם בלייק, שעליה החל לעבוד ב-1797. שמות תוארי הדמויות הראשיות של הספר הם ארבע הזואות (אורת'ונה, אוריזן, לובה ותרמאס) שנוצרו על ידי הנפילה של אלביון במיתולוגיה של בלייק. משמעות המילה זואות היא חיות, בשפה היוונית, כאשר קיימת סברה שבלייק העניק שם זה ליצירתו זו על בסיס ארבעת הכרובים המופיעים בחזון המרכבה של הנביא יחזקאל[1], שפניהם מתוארים כל אחד כפני אדם, אריה, שור ונשר המלווים את רוח אלוהים ויש לעיין בפסוק הבא מספר יחזקאל: "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן" (יחזקאל, א', י'). כאשר לדידו של בלייק, לובה הוא בעל פני אדם, אורת'ונה הוא בעל פני נשר, אוריזן הוא בעל פני אריה ותרמאס הוא בעל פני שור. היצירה מורכבת מתשעה ספרים, המכונים "לילות". אלה מתארים את יחסי הגומלין של הזואות, צורות הנפל שלהן והאצלותיהן. בלייק התכוון שהספר יהווה סיכום של היקום המיתולוגי שלו, אבל, לא מרוצה, הוא נטש את המאמץ ב-1807, השאיר את היצירה לא גמורה ובלתי חרוטה. טקסט היצירה פורסם לראשונה (עם חלק קטן מן האיורים הנלווים לו), רק ב-1893, במסגרת חיבורם הפרשני בן שלושת הכרכים של ויליאם בטלר ייטס ואדווין ג'ון אליס על יצירותיו של בלייק (יצירותיו של ויליאם בלייק: שירה, סמליות וביקורת).

ואלה, או ארבע הזואות
Vala, or the Four Zoas
דף עמוד השער המקורי של היצירה ואלה, או ארבע הזואות מאת ויליאם בלייק, כפי שמצוי בידי הספרייה הבריטית
דף עמוד השער המקורי של היצירה ואלה, או ארבע הזואות מאת ויליאם בלייק, כפי שמצוי בידי הספרייה הבריטית
מידע כללי
מאת ויליאם בלייק עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים ויליאם בלייק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1795 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עמוד השער של היצירה ואלה, או ארבע הזואות מאת ויליאם בלייק
דף מספר 51 של היצירה "ואלה או ארבע הזואות", המתבסס על איור מספר 60 ליצירה הרהורי לילה, אותה אייר בלייק, ובלייק מחליף כאן את הטקסט המקורי בטקסט המיועד ל"ואלה". יש לציין שבלייק השתמש באותה טכניקה לעוד 46 איורים של הרהורי לילה
המחשה של מערכת היחסים של ארבע הזואות  מאחת העבודות האחרות של בלייק: מילטון (שיר)
באחד מעמודיה של היצירה ואלה, או ארבע הזואות, נראה לוֹׁׁס, אחת מהדמויות, מסובב בידיו את האוֹפַן המְכוּכָּב (Starry Wheel).

רקעעריכה

בלייק החל לעבוד על "ואלה, או המוות והמשפט של האדם הנצחי: חלום של תשעה לילות" בזמן שעבד על מהדורה מאוירת של  "הרהורי לילה, יצירתו של אדוארד יאנג", אחרי 1795. הוא המשיך לעבוד על השיר במהלך העשור, אבל לאט לאט איבד את אמונתו שהוא יכול להשלים את העבודה כיוון שהוא סבל ממצב עמוק של דיכאון. לאחר 1800, הוא הצליח לעבוד על השיר שוב. שם השיר שונה  מאוחר יותר ל"ארבע הזואות: ייסורי האהבה והקנאה במותו ומשפטו של אלביון האדם הקדמון" בשנת 1807, ושם זה משמש לתיאור את הגרסה השנייה של השיר. הראשונה הושלמה בין 1796 ל-1802. בפועל כתב היד של השיר נכתב על תחריטים מגולפים של "מחשבות לילה". השורות היו מוקפות בעיצובים גדולים והיו בערך כ-2,000 שורות במהדורה המקורית של השיר ו-4,000 במהדורה השנייה. ביחס לגרסה המתוקנת של בלייק, הוא שינה בעיקר את שני ה"לילות" האחרונים.[2]

היצירה "ואלה" גדולה בהרבה מכל העבודות שקדמו לה. "אירופה, נבואה" הייתה יצירה בת 265 שורות שהודפסה על לוחות נחושת  ושמידותיה היו 23x17 ס"מ. הלוחות ששימשו להדפסת "ואלה" היו במידות 41x32 ס"מ. העבודה גם לקחה הרבה יותר זמן מהעבודות הקודמות שלו; רוב העיצובים של בלייק הושלמו בתוך שנה, אבל את תהליך הכתיבה של "ואלה" לקח לו עשר שנים כדי להשלים. מחברת שימשה כנראה כדי לכתוב את השיר או את העיצובים של העבודה, אבל אף אחת מהן לא שרדה. אחד מגיליונות כתב היד שימש במקור כדי ליצור את ההיסטוריה של אנגליה שננטשה על ידי בלייק ב-1793. העבודה אף פעם לא נכנסה לתהליך של חריטה וכתב היד ניתן לג'ון לינל. חלקים של העבודה שימשו מאוחר יותר ביצירתו "ירושלים, האצלתו של הענק אלביון".[3]

השירעריכה

השיר מחולק לתשעה "לילות". המהדורה המקורית מתחילה:[4][5]

זוהי קינתה של אינו שהרעידה את השמיים בזעם
וכך מתחיל ספר ואלה אשר כל מי שקורא אותו
האם בשכלו הוא יבין? את המשפט הנורא!
השמים חייבים לרעוד, כדור הארץ חייב לנוע ולהצטמרר  וההרים
עם כל יער, נחל, ועמק: לבכות בפחד עגום

ב"לילה" השני, נושא שליטת הנשים נדון, אבל ישנו דגש על האופן שבו יכולתן ליצור מגבילה אותן. האנושות נכלאת על ידי יצירה, והניסיון גורם לסבל רב:[6]

מהו מחיר  הניסיון? האם גברים קונים אותו בשביל שיר
או חוכמה בשביל לרקוד ברחוב? לא את זה קניתי עם מחיר
מכל מה שיש לאדם, ביתו, אשתו, ילדיו.
החוכמה נמכרת בשוק השומם בו אף אחד לא בא לקנות
וגם בשדה הקמל  שבו האיכר חורש את לחמו לשווא (שורות 11–15)

ה"לילה" האחרון מתאר את לוס עד לחזון צליבתו של המשיח בידי אוריזן. בתגובה:[7]

לוס את ידי הירקות שלו
מתח; ידו הימנית, מסתעפת בתוך סיבי כוח,
תפסה את השמש; ידו השמאלית, כמו שורשים כהים, כיסתה את הירח.
וקרעה אותם, שוברת את השמים לרוחב מעצום לעצום.
ואז נפלו שריפות הנצח  בצרחה רמה.
צליל של חצוצרה רמה רועם  לאורך מגן עדן לגן עדן
צליל אדיר נשמע רהוט: "עורו, אתם המתים  ובואו
למשפט מתוך ארבע רוחות. עורו ובואו לפה!"
מתקפל כמגילות הקול העצום של עדן  וכדור הארץ,
עם רעם ורעש  נורא רועדים, מתנדנדים הלוך ושוב,
השמים  מזועזעים והאדמה הוסרה ממקומה (שורות 5–16)
ואלה מסתיימת:[8]
אורת'ונה עולה מן קירות ההרס
בכל כוחו העתיק כדי ליצור את שריון הזהב של המדע.
למלחמת השכל. מלחמת החרבות נזנחה עכשיו
דתות האופל נטושות והמדע המתוק שולט (שורות 7–10)

מובא פה קטע מתורגם[9] נוסף מ"הלילה" השישי של היצירה, עמוד 73, שורות 16 - 34, מספרו של דייוויד וי. ארדמן: The Complete Poetry & Prose of William Blake, 1988. קטע זה מתאר את ניסיונו הנואש של אוריזן, הזואה המייצגת אצל בלייק את השכל האנושי קר הרוח, כביכול, להשתלט על העולם באמצעות מכשירים מתכתיים ומכניים רבי עוצמה:

 
דף מספר 73, של היצירה ואלה, או ארבע הזואות, "לילה" שישי. דף זה כולל את הטקסט המוגש בערך, הלקוח בנוסף, מספרו של דייוויד וי. ארדמן, ספר השירה והפרוזה השלם של ויליאם בלייק. האיור שבדף מתבסס על איור מס' 78, האיור המקורי של בלייק ליצירה הרהורי לילה, מאת אדוארד יאנג, טכניקה בה השתמש בלייק ב-47 דפים, של היצירה הרהורי לילה והחליפם בטקסט המיועד ליצירה ואלה

או אז, הוא, אוריזן, החל לחפור צורות מכסף, זהב וברזל
ולחשל מכשירים רבי עוצמה כדי למדוד את העצום
ולתקן את השלם לכדי עולם אחר המותאם יותר לציות רצונו
במקום בו אף אחד לא יעז למחות על שאיפתו למלוך בכל
וכל העתיד יהיה כבול בשרשרתו הרחבה;
והמדעים תוקנו והמערבולות החלו לפעול,
על כל בני האדם וכל נפש אנוש מבועתת,
למראה גלגלי השמים המסתובבים, מתכווצים פנימה וקמלים,
משיגים מרחב שליטה חדש, על כל בניו ובנותיו,
ועל בניו ובנותיו של לובה, בתהום הנוראה,
משום שאוריזן קונן עליהם בבכי אנוכי,
עד שאריג לבן כיסה את גפיו הקרות, מכף רגל ועד ראש,
שיער לבן כשלג כיסהו, בפתיתים סוגרים, נוראיים,
הפורשים את איבריו. בגאווה הוא נדד, בוכה, לבוש
בישישות עתיקה, בעקשנות פתורה, מטייל בדרך אפלה והיכן שהוא עבר,
רשת משוועת, השתרכה מאחוריו כרשת עכביש, אפלולית וקרה,
רועדת לרוחב ממערבולת למערבולת, משוכה החוצה ממעטה שנותיו,
אדרת חיה צמודה לחייו וצומחת מנשמתו;

So he [Urizen] began to dig form of gold silver & iron
And brass vast instruments to measure out the immense & fix
The whole into another world better suited to obey
His will where none should dare oppose his will himself being King
Of All & all futurity be bound in his vast chain
And the Sciences were fixd & the Vortexes began to operate
On all the sons of men & every human soul terrified
At the turning wheels of heaven shrunk away inward withring away
Gaining a New Dominion over all his sons & Daughters
& over the Sons & daughters of Luvah in the horrible Abyss
For Urizen lamented over them in a selfish lamentation
Till a white woof coverd his cold limbs from head to feet
Hair white as snow coverd him in flaky locks terrific
Overspreading his limbs. in pride he wanderd weeping
Clothed in aged venerableness obstinately resolvd
Travelling thro darkness & whereever he traveld a dire Web
Followd behind him as the Web of a Spider dusky & cold
Shivering across from Vortex to Vortex drawn out from his mantle of years
A living Mantle adjoind to his life & growing from his Soul

נושאיםעריכה

כמו רבות מעבודותיו של בלייק, העיצובים ב"ואלה" מתארים פעילות מינית או את אברי המין של האדם. בלייק השתמש בתמונות האלה, כחלק מחגיגה כללית של סקס ומיניות. דגש זה על מיניות חופשית מופיע ב"נישואי העדן והשאול", "חזיונות בנותיו של אלביון", ועיצוביו של בלייק המבוססים על ספרו של חנוך. אמונותיו של בלייק הדגישו את הצורך בפתיחות מינית ביחסים בשילוב עם חוסר קנאה. ב"ואלה", הרעיון של קנאה הוא נושא מרכזי ואחד הבסיסים של הסיפור.[10]

 
"ליל שמחתה של אנית'ארמון", 1795, ויליאם בלייק

בין המהדורות השונות, הרעיון של השיר משתנה. המהדורה המאוחרת יותר הייתה בעלת קנה מידה רעיוני קטן יותר והיא מדגישה את הרעיון של מאסר המצוי ב"ספר אוריזן". הגרסה המוקדמת הדגישה את טבען של האינטליגנציה ובעיות רוחניות. מאוחר יותר מהדורה שמה דגש על הרעיון של התחדשות המצוי בתוך הנצרות. כשבלייק תיקן את השיר, הוא הוסיף תמונות יותר קונקרטיות וקשר את העלילה עם ההיסטוריה של הדרואידים ושל הנוצרים, יחד עם הוספת מקומות שונים בשיר המתייחסים אליהם. בשתי המהדורות של השיר, בלייק שינה את המערכת המיתולוגית שלו, ב"ספר אוריזן" ממאבק דואלי בין שני כוחות אלוהיים, לכדי מאבק של ארבעה היבטים המתפצלים מן הנצח. היבטים אלה של בלייק הם ארבע הזואות, המייצגים ארבעה היבטים של האל הכל-יכול ו"ואלה" היא העבודה הראשונה להזכיר אותם.[11] בפרט, איחוד האלוהים/האדם של בלייק נשבר למטה לתוך רכיבי הגוף של Urizen (ראש), Urthona (החלציים), Luvah (לב), Tharmas (אחדות של הגוף) עם ארבע האצלות: Ahania (חוכמה, מהראש), Vala (טבע, מכל הלב), Enitharmon (מה שלא ניתן להשיג בטבע, מן החלציים), Enion (אמא אדמה, מן ההפרדה של אחדות).[12] כפי שהן מפורשות על פי הבנתו של בלייק את האלוהי, הזואות מהוות למעשה את אלוהים האב (Tharmas, הגיוני), בנו של אלוהים (Luvah, אהבה), את רוח הקודש (Urthona, דמיון), השטן שהיה במקור החומר האלוהי (Urizen, שכל), שלהם האצלות המייצגות את הדחפים המיניים (Enion), טבע (ואלה), השראה (Enitharmon), הנאה (Ahania).[13]

בלייק האמין כי כל אדם הוא בעל זהות כפולה עם חצי אחד שהוא טוב והחצי השני רע. ב"ואלה", הן הדמות אורק והן האדם הנצחי מדברים על עצמם כמחולקים. בזמן שהוא עבד על היצירות המאוחרות שלו, כולל "ואלה", בלייק הרגיש שהוא מסוגל להתגבר על הקרבות הפנימיים שבתוך נפשו אבל היה מודאג מאיבוד היכולות האמנותיות שלו. המחשבות האלה נכנסו לתוך "ואלה" כך שהדמות לוס (דמיון) מקושרת לדמותו של ישו, והוא הוסיף יסוד נוצרי לעולם המיתי שלו. לנוסח המתוקן של "ואלה", בלייק הוסיף דימויים נוצריים ועבריים, המתארים כיצד לוס חווה חזון של שה האלוהים המחדש את רוחו. בניגוד למשיח הוא אוריזן ובית הכנסת של השטן, שמאוחר יותר צולב את המשיח. מהם נולד הדיאיזם.[14]

תגובת המבקריםעריכה

ב-1945, נורת'רופ פריי טען: "אין כמו פיצוץ אדיר של כוח היצירה בלילה התשיעי של "ארבע הזואות" בשום מקום אחר בשירה האנגלית."[15] ג'י. אי. בנטלי ג'וניור, ב-2003, האמין כי "הישגו יוצא הדופן" של בלייק בין "השנים המופלאות" של 1795 ו-1800 היה "ואלה" ובנוסף טוען ש"השיר מספק ניתוח מעמיק של מגבלות האדם אבל אין רמז של בריחה מהכלא".[16]

לקריאה נוספתעריכה

  • Bentley, G. E. (Jr). The Stranger From Paradise. New Haven: Yale University Press, 2003.
  • Bloom, Harold. The Visionary Company. Ithaca: Cornell University Press, 1993.
  • Damon, S. Foster. A Blake Dictionary. Hanover: University Press of New England, 1988.
  • Frye, Northrop. Fearful Symmetry. Princeton: Princeton University Press, 1990.
  • Lincoln, Andrew (2003). "11: From America to The Four Zoas". In Morris Eaves (ed.). The Cambridge Companion to William Blake. Cambridge: Cambridge University Press.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ John Emslie, Literature: Understanding Blake's Zoas, www.watershedonline.ca
  2. ^ Bentley 2003 pp. 197–198, 201, 310
  3. ^ Bentley 2003 pp. 198, 137, 311
  4. ^ Bentley 2003 pp. 197–198
  5. ^ "תרגום חופשי"
  6. ^ Bentley 2003 pp. 199–200
  7. ^ Bentley 2003 p. 310
  8. ^ Bentley 2003 p. 311
  9. ^ תרגום חופשי
  10. ^ Bentley 2003 pp. 143–144
  11. ^ Bentley 2003 pp. 198–199, 247, 310
  12. ^ Bloom 1993 p. 32
  13. ^ Damon pp. 124, 255, 399, 419, 428
  14. ^ Bentley 2003 pp. 271–272, 301
  15. ^ Frye 1990 p. 305
  16. ^ Bentley 2003 pp. 197, 200