ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (586 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל.

ספר יחזקאל

פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב־יד בודליאנה Or. 62, שנכתב בידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית.
פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב־יד בודליאנה Or. 62, שנכתב בידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית.
שפה	עברית
תקופת התרחשות	חורבן בית המקדש הראשון
סוגה	ספרי נבואה
מספר פרקים	48
מספר פסוקים	1273
סדרת ספרים	נביאים
הספר הקודם	ירמיהו
הספר הבא	תרי עשר
דמויות מרכזיות	יחזקאל
יצירות נגזרות	אופני יחזקאל

בספר יחזקאל נכתבו חזיונות שראה בנבואה. בדרך כלל קיימים שלושה חלקים לכל חיזיון: חיזיון פותח, המשך וחיזיון משלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם ומיוחסים ליחזקאל, בעוד שהחלק השלישי נוטה להיות שונה ולפיכך מיוחס על ידי חלק מחוקרי המקרא לתוספות המאוחרות יותר לספר. בנוסף, בספר קיימות מספר דוגמאות לעריכת הכתוב (בעיקר מבחינת סדר החזיונות), אם כי לא ברור אם יחזקאל עצמו ערך את הכתוב או כותבים מאוחרים יותר.

תוכן הספר

• פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן ("ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין") ומתאר בפירוט יצורים מופלאים שנגלו לפניו אשר נושאים פריט המכונה "אופנים", ובמסורת חז"ל מזוהה כמרכבתו של האל (אף כי המילה מרכבה אינה מופיעה במפורש).

מפרק ב' עד פרק כ"ד באות בזו אחר זו נבואות חורבן לירושלים ולמקדש:

• פרקים ב' – ג': יחזקאל ממונה לנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה מלאה בקינות - מעשה סמלי קיצוני, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף על פי כן עליו להתנבא. יחזקאל אינו מדבר אל יהודי הגולה, ואלוהים מסביר לו את אחריותו לעם כנביא - כמו צופה העומד על חומה שצריך להזהיר את תושבי העיר מהאויב שמגיע.
• פרקים ד'-ה': יחזקאל עושה מגוון פעולות סמליות כדי להמחיש לעם את המצור שיבוא על תושבי ירושלים, הרעב והגלות שתבוא לאחר חורבן העיר.
• פרקים ו'-ז': המשך נבואות להרי ישראל על החורבן והגלות שיבואו בשל חטא העבודה הזרה שנפוץ בעם ישראל.
• פרקים ח' - י"א: בזמן שיחזקאל יושב עם זקני יהודה בביתו, הוא נלקח בחזונו לירושלים ושם הוא רואה את תועבות העבודה הזרה ברחבי המקדש. לאחר שמסתיים סיורו, יחזקאל רואה את אלוהים פונה למלאך המכונה "האיש לבוש הבדים" ומבקש ממנו לסמן תו על מצח האנשים הצדיקים בעיר כדי שלא ייפגעו בזמן החורבן. לאחר מכן יחזקאל מתאר שוב את מרכבתו של האל וכיצד היא עוזבת את המקדש ועוזבת את העיר - ביטוי לנטישת אלוהים את העיר לקראת חורבנה.
• פרק י"ב: יחזקאל מצווה להתלבש ולהתנהג כמו אדם גולה כדי להראות מה עתיד להתרחש ביהודה. כמו כן הוא מבהיר שהנבואה תתממש בקרוב מאוד ולא מדובר בנבואה לעתיד הרחוק.
• פרק י"ג: נבואת פורענות לנביאי ונביאות השקר.
• פרק י"ד: תוכחה לעובדי העבודה הזרה והבהרה כי זכות הצדיקים המעטים לא תועיל לציבור שבתוכו הם גרים.
• פרק ט"ו: משל קצר על עץ גפן לא פורה ויבש מאש שאחזה בו והנמשל הוא העיר ירושלים שתהיה שממה לאחר חורבנה.
• פרק ט"ז: משל האסופית - ה' דורש מיחזקאל להמשיל לעם את חטאם - העם דומה לאישה שננטשה בעת לידתה וגבר שעבר על ידה כשגדלה אספה לתוך ביתו וטיפח אותה לאישה כלילת מעלות. נקודת המפנה במשל היא כשהאישה זונה מעל בעלה עם גברים רבים אחרים. הנמשל הוא כמובן שעם ישראל מתנהג בכפיות טובה כלפי ה' ועובד אלילים רבים. כמו כן מובאת השוואה בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל וסדום והבהרה שממלכת יהודה גרועה יותר בחטאיה. לבסוף נבואת נחמה קצרה על כך שלאחר החורבן אלוהים יכרות ברית נוספת עם העם. מדובר באחת מהנבואות הקשות והבוטות ביותר בתנ"ך כולו.
• פרק י"ז: משל הנשר והגפן הסורחת והנמשל - היחסים הפוליטיים של נבוכדנצר השני מלך בבל וצדקיהו מלך יהודה.
• פרק י"ח: תורת הגמול על פי יחזקאל.
• פרק י"ט: משל הלביאה וגוריה כקינה על מלכיה האחרונים של ממלכת יהודה.
• פרק כ': נאום על חטאיהם של ישראל מאז היווצרותם בארץ מצרים ועד עתה.
• פרק כ"א: נבואת חורבן, שרפה והרג למקדש ולעם. לאחר מכן באה נבואת חורבן כפולה ליהודה ולעמון.
• פרק כ"ב: פירוט חטאי ירושלים.
• פרק כ"ג: משל על שתי האחיות הזונות "אהלה" ו"אהליבה" שמסמלות בהתאמה את ממלכות ישראל ויהודה. נבואה זו מצטרפת למשל שבפרק ט"ז ברמת הבוטות הקשה שבה.
• פרק כ"ד: ה' מספר ליחזקאל על המצור בירושלים שהחל בעשרה בטבת. לאחר מכן מובא סיפור מותה של אשת יחזקאל.

מכאן ואילך באות נבואות קשות לגויים שפגעו בעם ישראל ולאחר מכן נבואות שונות על אחרית טובה לישראל:

• פרק כ"ה: נבואת חורבן לבני עמון, מואב, אדום ופלשתים.
• פרקים כ"ו - כ"ח: נבואות חורבן לצור וגם לצידון.
• פרקים כ"ט - ל"ב: נבואות חורבן למצרים.
• פרק ל"ג: חזרה על נבואת הצופה, נבואה נוספת על תורת הגמול וביאת הפליט לבבל לספר על החורבן.
• פרק ל"ד: נבואת הרועים - תוכחה למנהיגים על שלא שמרו על העם.
• פרק ל"ה: נבואת זעם על אדום.
• פרק ל"ו: פריחת הארץ כשתבוא הגאולה וגאולת עם ישראל כדי ששמו של ה' לא יהא מחולל בגויים.
• פרק ל"ז: חזון העצמות היבשות ונבואת שני העצים המסמלים את ממלכות יהודה ואפרים.
• פרקים ל"ח-ל"ט: מלחמת גוג ומגוג.
• פרקים מ' - מ"ד: בית המקדש השלישי.
• פרקים מ"ה-מ"ו: נחלות הכוהנים והנשיא. קורבנות השבת, ראשי חודשים, פסח וסוכות.
• פרקים מ"ז-מ"ח: הנחל היוצא מירושלים לכיוון ים המלח, גבולות ארץ ישראל העתידית וחלוקתה מחדש לנחלות לישראל.

הרחבה על נבואות מרכזיות ביחזקאל

נבואת הגאולה על הרי ישראל (ל"ו, א'–ט"ו)

הפרק מתקשר לשתי נבואות קודמות של יחזקאל. בפרק ו', במסגרת נבואות החורבן, יחזקאל מתנבא על חורבן הרי ישראל, שמלאו בעבודה זרה. בפרק ל"ה, במסגרת נבואות הגאולה, יחזקאל מנבא את חורבן הרי שעיר, המייצגים את אדום, שרצתה לספח את ארץ ישראל.

בפרק הזה חוזה יחזקאל את תקומת הרי ישראל, המסמלים את ארץ ישראל. מצבם הקשה של ההרים מעיד גם על מצב עם ישראל. הארץ החרבה היא כמראה למצבו של העם. הארץ, השוממה מיושביה מעם ישראל, צריכה להכין את עצמה לקבלת עמה בחזרה. בנבואה מתואר לא רק מצב החורבן, אלא גם הלעג והשמחה לאיד של הגויים כלפי ישראל על חורבנם.

הנבואה מחולקת לשלושה חלקים. היא מתחילה בפנייה אל הרי ישראל בעקבות יחס הגויים אליהם. הנביא מדגיש את הסיבות לעונשם של האומות (פסוקים ב'–ז'). בחלק השני קיימת הבטחה להרי ישראל לראות בשיבת ישראל וגאולתם. הנביא מתאר גם את מאפייני הגאולה, שפע חקלאי, הגנה על בני ישראל, בנייה מחדש של הערים ההרוסות ועתיד חיובי לארץ (פסוקים ח'–י"ב). הנבואה מסתיימת בהבטחה להרי ישראל שחרפתם מכאן ואילך לא תישמע, ייפסק הדיבור הרע על הארץ ויתוקן חטא המרגלים (פסוקים י"ג–י"ד).

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'–י"ד)

ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא, כעין חלום המתואר באופן מציאותי-נטורליסטי. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך אלוהים לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותן ולהעלותן לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו–כ"ח)

ערך מורחב – חזון העצים

במסגרת חיזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ, לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

1. בניית בית המקדש מחדש, כשהפעם הוא לא ייחרב.
2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם, שיהיה מאוחד לנצח.
3. הכרה של הגויים בכוחו של אלוהים לנצח.
4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)

ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו צפוי לקום צבא גדול המורכב מאומות רבות, כאשר בראשו עומד גוג מלך המגוג, שילחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה אלוהים יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידע כל העולם ויכיר במציאותו, וגם עם ישראל יאמינו בו ולא יעזבוהו עוד.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)

ערכים מורחבים – מקדש יחזקאל, גבולי יחזקאל

מתחם המקדש העתידי ביְחֶזְקֵאל מ-מ"ו. הצפון בימין התמונה.

בסוף ספר יחזקאל (פרקים מ-מ"ו), מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

בעיה קשה שנתקלו בה כל הניגשים להבין כיצד אמור להיראות בית המקדש השלישי לפי יחזקאל, היא חוסר היכולת לפרש כהלכה את הפסוקים בספר העוסקים בו, בשל מינוחים טכניים שאינם מוכרים לנו, וכן בשל תיאורים עמומים של כמה וכמה מחלקיו. אמנם, גם התיאורים של בית המקדש הראשון (בספר מלכים) ושל בית המקדש השני (במסכת מידות) עוררו מחלוקות פרשניות לא מעטות, אך פחותות מבחינה עקרונית.

לפי הכתוב בכל אופן, מתחם המקדש יכלול חצר חיצונית (500x500 אַמּוֹת, כל אמה באורך של כ-52 ס"מ) מוגבהת (7 מדרגות) מוקפת חומה (עובי וגובה 6 אַמּוֹת), שהכניסה אליה דרך 3 שערים זהים ממזרח, צפון ודרום, כל אחד עם 3 תאים ואולם. במרכזה חצר פנימית מוגבהת (8 מדרגות) ובמרכזה מזבח גדול (11 אַמּוֹת) הניצב אל מול המקדש (100x50 אַמּוֹת) המוגבה (10 מדרגות). מאחורי המקדש נמצאים תחומי הגִּזְרָה והבִּנְיָן. סמוך לבִּנְיָן נמצאות לשכות לכוהנים - האחת לאכילת הקורבנות ולהחלפת הבגדים, והשנייה לבישול קורבנות הקודש. הלשכות הללו נמצאות כנראה (לפי השערת מנחם הרן) בתחום מגודר אבל עם מבואות, המקיף את החצר הפנימית ברוחב השערים הפנימיים. לאורך החומה החיצונית פרושה רִצְפָה ברוחב השערים (50 אַמּוֹת), ועליה בנויות 30 לְשָׁכוֹת. בארבע פינות המתחם נמצאים בתי המְבַשְּׁלִים (40x30 אַמּוֹת) (מתחמים בלתי מקורים בהם הלויים בישלו את קורבנות העם).

השער הצפוני הפנימי במקדש העתידי המתואר ביְחֶזְקֵאל מ

השַׁעַר בתל גֶּזֶר. גם כאן, כמו בשערים של יְחֶזְקֵאל עולים במדרגות אל מסדרון שבו 3 תאים בכל צד. כך גם בשערים מימי שלמה של תל מגידו ושל תל חצור שבגליל.

לששת השערים שבמתחם (3 שערים המובילים לחצר החיצונית ו-3 אל הפנימית) יש תוכנית דומה: בשערים החיצוניים, אחרי 7 מדרגות, מגיעים לשורה של 3 תאים מימין ו-3 תאים משמאל (כל תא 6x6 אַמּוֹת), ובסופם אולם רחב (8x20 אַמּוֹת). התאים מופרדים זה מזה בקירות - "אֵילִם" - מקושטים בתְּמָרִים. בקירות החדרים מותקנים חַלֹּנוֹת "אטומים". גודל כל שער הוא סה"כ 50x25 אַמּוֹת. השערים הפנימיים דומים לחיצוניים, מלבד מספר המדרגות העולות אליהם, שהוא 8 (ולא 7) והן מובילות קודם לאולם ומשם לשורת התאים (ולא ההפך כבשערים החיצוניים). השַׁעַר הצפוני הפנימי (ראו איור) הוא מיוחד בכך שיש בו לִשְׁכָּה אחת או שתיים (ששימשו להדחת הקורבנות), 4 שֻׁלְחָנוֹת מגָזִית (לָעוֹלָה), ומבחוץ עוד 4 שולחנות פשוטים יותר (לשחיטת הזָּבַח) כל השולחנות עם בסיס בגודל 1.5x1.5 אַמּוֹת ובגובה אַמָּה, כשהחלק העליון בולט בטֹפַח (כ-7 ס"מ) מסביב.

מעמדו של ספר יחזקאל

התלמוד מספר (חגיגה יג, שבת יג) שחז"ל ביקשו לגנוז את הספר, 1) מפני שהדברים העמוקים שנכתבו בו עשויים לגרום לנזק ללומדם ללא הכנה 2) מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, כגון: "כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים", ובפרק הבא: "וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ", ובתורה לא מוזכר שמקריבים קרבן בז' בניסן. ועוד. עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות.

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'

חיבורו של ספר יחזקאל

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עדויות פנימיות בספר

הספר מציג נבואות שנישאו על ידי יחזקאל בן בוזי בגלות בבל, בסביבות העיר תל אביב אשר על נהר כבר. הנבואות נישאות מפיו בעל פה בפני קהל הגולים הבאים לביתו (למשל:ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק א'), ובמקרה אחד מתוארת העלאת נבואה על הכתב (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק י"א). לפי העדויות הפנימיות בספר, הנבואות נישאו במשך 22 שנים, בין שנת 593 לשנת 573 לפנה"ס, ומסודרות בסדר "כרונולוגי" לפי התאריכים, המתייחסים לגלות יהויכין כנקודת מוצא. במשך תקופת פעילות נבואית זו מעיד הספר על "תקופת אלם" בה לא נשא נבואות בציבור עד שהתבשר על חורבן ירושלים (ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק כ"א). אולם, גם במהלך תקופת האלם מוצגות בספר נבואות.

במסורת היהודית

התלמוד הבבלי מביא ברייתא המייחסת את כתיבת ספר יחזקאל לאנשי כנסת הגדולה. רש"י מפרש ברייתא זו בכך שאף על פי שיחזקאל הוא שנשא את הנבואות האמורות בספר, אנשי כנסת הגדולה הם שהעלו את הנבואות על הכתב "מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ".

במחקר

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 נפוצות במחקר הביקורתי שתי עמדות מרכזיות המבקשות לתאר את תהליך חיבורו של ספר יחזקאל:

עמדת צימרלי

ולטר צימרלי , חוקר מקרא שווייצרי, ביסס את עמדתו על גישות המחקר "חקר הסוגים הספרותיים" ו"תולדות המסורות". צימרלי מניח שלושה שלבים חשובים ביצירת הספר: מסירת הנבואות בנאומים שבעל-פה על ידי הנביא, העלאת הנבואות על הכתב בידי הנביא עצמו, עריכות, הוספות, חזרות ופרשנויות רבות ומאוחרות יותר על ידי תלמידיו. עריכות אלה יוצאות מתוך הטקסט עצמו, ואותן מגדיר צימרלי כ-"כתיבה מתמשכת". אלו הרחבות של הנבואות המקוריות שנועדו לעדכן אותן, לפרש אותן ולהתאימן לימי פעילותם של ממשיכיו. צימרלי מסכים עם כך שהנבואות המקוריות נמסרו ונכתבו במהלך המאה ה-6 לפנה"ס, אולם השלב השלישי התקיים בין ימיו של הנביא ועד למאה החמישית לפנה"ס.

עמדת גרינברג

בתגובה לעמדת צימרלי, פיתח משה גרינברג, חוקר מקרא ישראלי, גישה כוליית (הוליסטית) לניתוח הליך יצירתו של ספר יחזקאל. לפי שיטתו, סידורן הכרונולוגי, לשונן ומסריהן של הנבואות השונות בספר מותירים את הרושם כי יד אחת עומדת מאחורי כתיבת וסידור רוב הספר. העובדה כי נבואות יחזקאל מנוסחות כולן בגוף ראשון מקרבת את ההנחה כי הנבואות נכתבו בסמוך לאמירתן, על ידי יחזקאל עצמו או תלמידיו. מעורבותם של תלמידיו בכתיבת הספר יכולה להסביר תופעות של כפל גרסות והבדלים רבים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים. סידור הנבואות על פי העיקרון הכרונולוגי, משמע לפי סדר מסירתן, ייחודי לספר יחזקאל. עם זאת, הנבואות סודרו בנוסף גם לפי עיקרון תוכני-תאולוגי המשותף לכלל ספרי הנביאים, והוא: קובץ של נבואות חורבן, קובץ נבואות על הגויים וקובץ נבואות גאולה. סידור זה מעיד על שלב עריכה נוספת, והוא שלב העריכה הכוללת של ספרי הנביאים.

תוכן הנבואות ולשונן מראים כי הן נכתבו לפני הצהרת כורש ושיבת ציון (538 לפנה"ס). עורכי הספר, גם אם מאוחרים יותר, לא שינו את נוסחי הנבואות עצמן.

מילים וביטויים ייחודיים לספר יחזקאל

• חשמל (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ד', ופסוק כ"ז) וחשמלה (ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק ב')
• הראל (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק ט"ו)
• לא ייתכן (ספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק כ"ה וספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק י"ז)
• לעיתים רחוקות (ספר יחזקאל, פרק י"ב, פסוק כ"ז)
• אבות אכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה (ספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב'), ביטוי זהה מופיע בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוהים בתואר "בן אדם".

לקריאה נוספת

• רימון כשר, יחזקאל, סדרת "מקרא לישראל", הוצאת מאגנס ועם עובד, 2004
• אמנון בזק, יחזקאל: הנביא שהיה בן אדם, הוצאת מגיד-קורן, ירושלים תשפ"א
• תלמוד בבלי, בבא בתרא דף ט"ו, עמוד א', שבת דף י"ג, עמוד ב', חגיגה דף י"ג, עמוד א'

קישורים חיצוניים

• ספר יחזקאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספר יחזקאל באתר על-התורה
• ספר יחזקאל, באתר ויקיטקסט
• ספר יחזקאל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר יחזקאל, באתר "תורת אמת"
• ספר יחזקאל, באתר מכון ממרא
• ספר יחזקאל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• ספר יחזקאל באתר 929 - תנ"ך ביחד
• דניאל שרשבסקי, משפט וחצי על הפרק, מבט קצר על פרקי יחזקאל
• הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פתרון חדש לחידת ספר יחזקאל, אתר דעת
• חיים מזר, החזיונות של הנביא יחזקאל, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 21 בינואר 2010
• רשימת מאמרים על ספר יחזקאל באתר רמב"י