פתיחת התפריט הראשי

ספר יחזקאל

אחד מספרי הנביאים בתנ"ך

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (586 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל.

ספר יחזקאל
ספר יחזקאל . הוצאת הספר מתוארכת למאה ה-13
מספר פרקים 48
מספר פסוקים 1273
סדרת ספרים נביאים
הספר הקודם ספר ירמיהו
הספר הבא תרי עשר
דמויות מרכזיות יחזקאל

על פי המסורת, ספרי נביאים יכולים להכתב רק בארץ ישראל ולכן את ספר יחזקאל, מייחסים לאנשי כנסת הגדולה[1].

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך, וחזון משלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם ומיוחסים ליחזקאל, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה ולפיכך מיוחס על ידי חלק מחוקרי המקרא לתוספות המאוחרות יותר לספר. בנוסף, בספר קיימות מספר דוגמאות לעריכת הכתוב (בעיקר מבחינת סדר החזונות), אם כי לא ברור אם יחזקאל עצמו ערך את הכתוב או כותבים מאוחרים יותר.

תוכן עניינים

תוכן הספרעריכה

החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)עריכה

  ערכים מורחבים – מעשה מרכבה, משל הלבנה
  • פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין) ומתאר בפרוטרוט יצורים מופלאים שנגלו לפניו.
  • פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל מוקדש לנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי קיצוני, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
  • פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום יישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)עריכה

  ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא, כעין חלום המתואר באופן מציאותי-נטורליסטי. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך אלוהים לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)עריכה

  ערך מורחב – חזון העצים

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל[דרוש מקור]. במסגרת חזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

  1. בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
  2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
  3. הכרה של הגויים בכוחו של אלוהים לנצח.
  4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)עריכה

  ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה של הרבה מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתלחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה ה' יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה', וגם עם ישראל יאמינו מכאן ואלך במציאות ה'.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)עריכה

  ערך מורחב – מקדש יחזקאל
  ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

מעמדו של ספר יחזקאלעריכה

חז"ל מספרים שבהתחלה היו פקפוקים לגבי מעמדו של הספר בשל תכניו (בעיקר החזון בספר הראשון והתיאורים המיניים הבוטים), והיו תקופות שבהן התלמידים נצטוו לא ללמוד את החזון הראשון בספר יחזקאל עד שיגיעו לגיל שלושים. התלמוד אף מציין, שחז"ל ביקשו לגנוז את הספר, מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, כגון: "כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים"[2], ובפרק הבא: "וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ"[3], ובתורה לא מוזכר שמקריבים קרבן בז' בניסן. ועוד. עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות[4].

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

מחברו של ספר יחזקאל על פי ביקורת המקראעריכה

מרבית החוקרים[דרוש מקור] סוברים כי הספר נכתב בידי אדם אחד, יחזקאל בן בוזי. חוקר המקרא גוסטב הלשר[דרוש מקור] טען ב-1924 כי לא כך היא, וכי 1,103 פסוקים בספר יחזקאל כתובים על ידי אדם אחר, בסגנון המצביע על תקופה מאוחרת יותר.

מילים ייחודיות לספר יחזקאלעריכה

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוהים בתואר "בן אדם".

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה