ואן קלייברן
ואן קלייברן (באנגלית: Van Cliburn, נולד כהרווי לאוואן קלייברן הבן; 12 ביולי 1934 – 27 בפברואר 2013) היה פסנתרן אמריקאי שהגיע לפרסום בינלאומי כאשר זכה בגיל 23, בשנת 1958, בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית הראשונה על שם צ'ייקובסקי, תחרות הנערכת כל ארבע שנים במוסקבה, וזאת בשיאה של המלחמה הקרה.
 | |
| לידה |
12 ביולי 1934 שריבפורט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 2013 (בגיל 78) פורט וורת', ארצות הברית |
| שם לידה |
Harvey Lavan Cliburn Jr. |
| מקום קבורה |
Greenwood Memorial Park and Mausoleum |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1946–2013 (כ־67 שנים) |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד, Mary Pappert School of Music |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
RCA Red Seal |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו עריכה
ילדות ונעורים עריכה
קלייברן נולד בשריוופורט, לואיזיאנה והחל לקבל שיעורי פסנתר בגיל שלוש אצל אמו, רילדיה בי אובראיין (תלמידתו של ארתור פרידהיים, שהיה תלמיד של פרנץ ליסט). כשמלאו לו שש, עבר קלייברן עם משפחתו לקילגור, טקסס ובגיל 12 זכה בתחרות פסנתר של המדינה ובהמשך לכך הופיע לראשונה עם התזמורת הסימפונית של יוסטון. הוא נכנס לבית הספר למוזיקה ג'וליארד בגיל 17 ולמד אצל רוזינה לווין, שהדריכה אותו במסורת הרומנטיקאים הרוסים הגדולים. בגיל 20 זכה קלייברן בפרס לוונטריט והופיע לראשונה בקרנגי הול.
תחרות צ'ייקובסקי עריכה
ההכרה שזכה לה במוסקבה היא שהזניקה אותו לתהילה בינלאומית. תחרות הפסנתר הבינלאומית הראשונה על שם צ'ייקובסקי ב-1958 היה אירוע שנועד להפגין את עליונות התרבות הסובייטית בתקופת המלחמה הקרה, סמוך לניצחונם הטכנולוגי בשיגור הספוטניק באוקטובר 1957. הווירטואוזיות המזהירה של קלייברן בנגינת הקונצ'רטו מס' 1 של צ'ייקובסקי והקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב בשלב הגמר של התחרות זיכתה אותו בתשואות נלהבות. השופטים הסובייטיים ביקשו את רשותו של ראש הממשלה ניקיטה חרושצ'וב להעניק את הפרס הראשון לאמריקאי. "הוא הטוב ביותר?" שאל חרושצ'וב. "אם כן, תנו לו את הפרס!" בשובו הביתה התקבל קלייברן בהפגנת מעריצים המונית ברחובות ניו יורק, הפעם האחת והיחידה שכבוד זה ניתן למוזיקאי קלאסי. תמונתו התנוססה על שער המגזין "טיים", מלווה בכותרת "הטקסני שכבש את רוסיה".
חברת RCA ויקטור החתימה אותו על חוזה בלעדיות והתקליט שהפיקה, הקונצ'רטו הראשון של צ'ייקובסקי, זכה להצלחה שלא הייתה כמוה וזיכה את קלייברן בפרס גראמי לביצוע קלאסי מצטיין.
ואן קלייברן הקליט גם את הקונצ'רטו של גריג, הקונצ'רטו מס' 2 של רחמנינוב, הקונצ'רטי מס' 4 ומס' 5 של בטהובן והקונצ'רטו מס' 3 של פרוקופייב.
בשנת 1962 היה קלייברן ליועץ האמנותי של תחרות הפסנתר הבינלאומית הקרויה על שמו. את התחרות ייסדה קבוצה של מורי מוזיקה ומתנדבים מפורט וורת', טקסס, והיא נערכת אחת ל-4 שנים. בשנת 2009 לראשונה ניצחו בתחרות פסנתרנים מאסיה (נובויוקי צ'וג'י היפני ופסנתרן מסין).
שנות ה-70 עד 2013 עריכה
קלייברן הופיע והקליט לאורך שנות ה-70, אך בשנת 1978, אחרי מות אביו ומנהלו, החל להתרחק מן החיים הציבוריים. ב-1987 הוזמן להופיע בבית הלבן לפני הנשיא רונלד רייגן ונשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, ואחר כך הוזמן לפתוח את עונת יובל המאה לקרנגי הול. בשנת 2001 קיבל את אות הכבוד של מרכז קנדי.
נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש העניק לו בשנת 2003 את מדליית החירות הנשיאותית, ובאוקטובר 2004 קיבל את אות מסדר הידידות הרוסי, אותות ההוקרה האזרחיים הגבוהים ביותר של שתי הארצות. באותה שנה קיבל גם את פרס גראמי למפעל חיים, וניגן במסיבת ההפתעה ליום הולדתה החמישים של שרת החוץ קונדוליזה רייס.
בשנותיו האחרונות המשיך קלייברן להופיע במספר קונצרטים מדי שנה ונהנה משבחי הביקורת והקהל. הוא ניגן לפני בתי מלוכה וראשי מדינות מעשרות ארצות ולפני כל נשיאי ארצות הברית מאז הארי טרומן. בימיו האחרונים הוא התגורר בווסטובר הילס, פרבר של פורט וורת', טקסס. ב-1994 הופיע בהופעת אורח בסדרה המצוירת "איש הברזל", כשניגן בתפקיד עצמו בפרק "הדומיה היא בת לווייתי, המוות הוא גורלי".
קישורים חיצוניים עריכה
ואן קלייברן, ברשת החברתית פייסבוק
ואן קלייברן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר ספוטיפיי
ואן קלייברן, באתר AllMusic (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר Discogs (באנגלית)
ואן קלייברן, באתר Songkick (באנגלית)- ואן קלייברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ואן קלייברן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Van Cliburn 1958 Time magazine, cover
- The Van Cliburn Foundation