וייט'ס פרי
וַייטְ'ס פֶרִי (באנגלית: White's Ferry) הייתה מעבורת כבל שפעלה על פני נהר הפוטומק במשך 234 שנים והאחרונה מתוך 100 שפעלו בנהר[1]. המעבורת הובילה מכוניות, אופניים והולכי רגל בין מחוז לודון (אנ'), וירג'יניה ומחוז מונטגומרי (אנ'), מרילנד. כיום האתר מציע שירותי דייג ופנאי כולל שיט בקאנו. עד לסגירתה ב-2020, המעבורת הסיעה בין 600 ל-800 לקוחות מדי יום[2][3].
כבר המתיישבים הראשונים זיהו כי המים השקטים יחסית של נהר הפוטומק במקום, יספקו מיקום אידיאלי למעבורת[א]. ואכן, בשנת 1786 נפתחה בעיירה ליסבורג (אנ'), מעבורת שקישרה בין שתי גדות הנהר: האחת בווירג'יניה והשנייה שמנגד במרילנד. המעבורת נקראה בעת ההיא "המעבורת של קונארד"[3][4]. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19, לאחר סיום מלחמת האזרחים, ניהל את המעבורת מפקד גדוד בדימוס של צבא הפדרציה בשם אלישע ווייט (אנ'), אשר שינה את שם המעבורת לוייט'ס פרי. בשנת 1871, החל להתפתח ויכוח בדבר ההרשאה לנחיתת המעבורת בגדה של מרילנד, שהייתה קרקע פרטית של חווה בשם רוקלנד. בסופו של המשא ומתן שהתקיים, נחתם חוזה בין בעלי החווה לבין בעלי המעבורת, וזו שימשה לחציית הנהר מווירגיניה למרילנד ולהפך עד שנת 2020. במשך השנים, מעבורות אחרות שפעלו בין שתי גדות הנהר כגון: אדוארד'ס פרי וסְפִּינקְס פרי נסגרו, וייט'ס פרי נותרה היחידה שאפשרה לתושבי מחוזות לודון ומונטגומרי וסביבותיהם בשתי המדינות, לנסוע למקומות עבודתם ולעיסוקים אחרים ללא צורך לנסוע עשרות קילומטרים כדי לחצות את הנהר מעל גבי אחד הגשרים הקבועים. בשנת 2004 הרחיבו בעלי המעבורת את אזור הנחיתה בגדה של חוות רוקלנד, מרילנד וללא הרשאה. החל סכסוך משפטי, שבמשך 16 שנה לא הצליחו להגיע לעמק השווה[5], והמעבורת נסגרה בדצמבר 2020[3].
סגירת המעבורת הביאה לתרעומת וכעסים רבים בקרב התושבים והסוחרים שהשתמשו בשירותי המעבורת בשתי המדינות עד לסגירתה. הם נאלצו לבזבז 4 שעות מדי יום כדי לחצות את הנהר באמצעות כביש מס' 15 (אנ')[6] אגב נסיעה של 100 קילומטר לכל צד, במקום שלוש וחצי דקות בלבד באמצעות המעבורת[2]. מחקר משותף של שני המחוזות משתי המדינות בוצע כדי לבחון את האפשרויות השונות להפעלה, למרות חילוקי הדעות בין בעלי המעבורת (החדשים) לבעלי החווה[7]. לפי המחקר, הרי שבמודל השיקום בבעלות ציבורית, המעבורת תפסיד כסף בחמש שנות השירות הראשונות. ברם, לפי מודל בבעלות ציבורית ומופעלת קבלן, יתקבל רווח קל לאחר חמש שנים. לפי מודל המופעל על ידי קבלן, המחקר אמר ש"רווח משמעותי" יתקבל מדי שנה בהשוואה לשנים קודמות[5]. עד כה המאמצים השונים לא הביאו לתוצאות מעשיות[8][5].
אתר העגינה של המעבורת במחוז מונטגומרי נקרא על שם המעבורת, ובשנת 2017 התפרסם כאתר הפרטי, שאליו הועבר פסלו של החייל מצבא הקונפדרציה, שהיה מוצב עד אז באזור ציבורי בעיר הסמוכה רוקוויל שבמרילנד[9][10]. זאת במסגרת המגמה בארצות הברית להסרת אנדרטאות לזכר מנהיגי הקונפדרציה מהמרחב הציבורי.
קישורים חיצוניים עריכה
וייט'ס פרי, ברשת החברתית פייסבוק
ביאורים עריכה
- ^ לאורך נהר הפוטומק קיימים מקומות רבים של אשדות. למשל: האשדות הגדולים של הפוטומק, ומקומות רבים נוספים המתאפיינים בסלעים הבולטים על פני הנהר לצד מים גועשים.
הערות שוליים עריכה
- ^ White's Ferry, Town of Poolesville, MD
- ^ 1 2 Justin Wm. Moyer, December 28, 2021, A land dispute shuttered the centuries-old White’s Ferry. A year later, the battle continues., The Washington Post
- ^ 1 2 3 Recap of the White’s Ferry Situation From When Operations Ceased in December 2020. November 27, 2021, The Moco Show
- ^ Conrad's Ferry, ClipArt ETC
- ^ 1 2 3 Evan Goodenow, Failure to launch: White’s Ferry service resumption sought two years after ending. Jan 4, 2023, Loudoun Times-Mirror
- ^ About Historic White’s Ferry, White's Ferry.
- ^ Montgomery County Applauds Loudoun County’s Efforts to Restore Potomac River Ferry Service, Montgomery County, Meryland
- ^ AECOM, White’s Ferry Operations - Alternative Study. October 20, 2021, Montgomery County, MD
- ^ Cameron Luttrell, Controversial Confederate Soldier Statue Moves To White's Ferry, MD Patch, Jul 25, 2017
- ^ Mikaela Lefrak, Montgomery County Moves Confederate Statue From Rockville To Private Land, WAMU 88.5 - American University Radio