פתיחת התפריט הראשי

הולך רגל

אדם ההולך על רגליו
מעבר חצייה עבור הולכי רגל
סימון הולך רגל

הולך רגל הוא אדם שנע ממקום למקום באמצעות הליכה רגלית. הולכי הרגל חולקים את המרחב התחבורתי עם אופניים, מכוניות, וכלי תחבורה אחרים. מהירות הולך הרגל היא בממוצע 3-5 קמ"ש.

בטיחות הולכי רגלעריכה

בעיר גדולה הולכי הרגל מנהלים חיים מלאי סבל. בשבילם הנהיגו מעין גטו תחבורתי. מרשים להם לחצות את הרחובות רק בצמתים, זאת אומרת דווקא במקומות שבהם התנועה ערה ביותר ושבהם ניתן לנתק את חוט-השערה, שעליו תלויים בדרך כלל חייו של הולך הרגל, בדרך הקלה ביותר.[1]

הולכי רגל פגיעים מאוד במרחב התחבורתי ועל כן הוקצה עבורם מרחב מיוחד בו הם יכולים ללכת בבטחה, המדרכה, בנפרד מהכבישים המשרתים את כלי הרכב. הולכי הרגל חוצים את הכבישים במעברי חציה מסומנים. לפני המעברים חייבים כלי רכב להאט, ובמקרה הצורך לעצור ולתת זכות קדימה להולכי רגל. הולך הרגל, מצידו, חייב להסתכל לשני הצדדים ולוודא שהכביש פנוי לפני שהוא חוצה. חלק ממעברי החציה מרומזרים ברמזור להולכי רגל.

במקרה של תאונת דרכים שכוללת התנגשות בין כלי רכב להולך הרגל, רבים הסיכויים לפגיעה חמורה. לכן, יצרני הרכב מנסים לשפר לא רק את הבטיחות של נוסעי הרכב, אלא גם את בטיחותם של הולכי הרגל במקרה של פגיעה, בעזרת עיצוב מחודש של חרטום הרכב. דירוג הבטיחות של ארגון EuroNCAP מדרג גם נתון זה בכוכבי הבטיחות.

ישנם גם אזורים המיועדים להולכי רגל בלבד. לדוגמה, מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע.

נושא שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא ההליכתיות, מדד למידת נוחות ובטיחות ההליכה באזור מסוים, עבור הולכי הרגל. ערים רבות מקדמות את נושא ההליכתיות בעירם והפיכת הערים לנעימות יותר להולכי הרגל, בין היתר במטרה להקטין את השימוש ברכב הפרטי וכתוצאה מכך את זיהום האוויר ופקקי התנועה הכבדים הנלווים לו וכן הגברת מידת הפעילות הגופנית של התושבים למטרות בריאות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך הספר עגל הזהב