פתיחת התפריט הראשי

וולדמאר הגלונד

יוהאן וולדמאר הגלונד (Johan Woldemar Hägglund;‏ 10 באוגוסט 1893 - 12 בפברואר 1963) היה גנרל פיני שלחם בצבא פינלנד במהלך מלחמת העולם השנייה.

וולדמאר הגלונד
Johan Woldemar Hagglund.png
וולדמאר הגלונד
לידה 10 באוגוסט 1893
רוסיהרוסיה ויפורי, הדוכסות הגדולה של פינלנד
פטירה 12 בפברואר 1963 (בגיל 69)
פינלנדפינלנד הלסינקי, אוסימה, פינלנד
מקום קבורה בית הקברות הייטניימי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית צבא הקיסרות הגרמנית
פינלנדפינלנד צבא פינלנד
דרגה לוטננט גנרל בצבא פינלנד לוטננט גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד החזית מצפון לאגם לדוגה
מפקד הקורפוס הרביעי
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים הפינית
מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך)
עיטורים
Order of the Cross of Liberty of Finland (heraldic).svg צלב החירות של פינלנד
תפקידים אזרחיים
ראש ועדת חקירה אודות פשעי מלחמה שבוצעו במחנות ריכוז שהקימו הפינים בקרליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

הגלונד נולד בויפורי שבדוכסות הגדולה של פינלנד (כיום ברוסיה). הוא למד הנדסה באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה. בשנת 1915 כמו צעירים פינים רבים שרצו לשחרר את ארצם מהכובש הרוסי השנוא, התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, ולחם לצד הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, אז רכש הכשרה צבאית בסיסית. ב-1917 לאחר שזכתה פינלנד בעצמאות חזר אליה הגלונד והצטרף לתנועת "המשמרות הלבנים". הוא לחם במלחמת האזרחים הפינית בהצטיינות. לאחר מכן המשיך לשרת בצבא וקיבל הכשרה נוספת בשוודיה. הוא נישא לאנה ליזה ונולדו לו שלושה ילדים, אחד מהם גוסטב הגלונד שימש כרמטכ"ל צבא פינלנד בין השנים 19942000.

מלחמת העולם השנייהעריכה

  ערך מורחב – פינלנד במלחמת העולם השנייה

עד 1939 כבר מונה לגנרל, ועם תחילת מלחמת החורף מונה למפקד החזית מצפון לאגם לדוגה.[1] לאחר מכן החליף את יוהוי הייסקינן בפיקוד על הקורפוס הרביעי. השיטה החביבה עליו בהתקפות הייתה שיטה שזכתה לכינוי "מוטי". במסגרת שיטה זו היו הפינים מאתרים יחידות רוסיות שהתרחקו ואז נפטרים מהן בתנאים שלהם.[2] מפקדים פינים נוספים עשו שימוש בטקטיקה זו ביניהם היילמאר סילאסוואו, ופאבו טלוולה. לאחר סיום המלחמה המשיך לשרת בצבא ועזר בבנייתו מחדש. עם פרוץ מלחמת ההמשך קיבל את הפיקוד על הקורפוס השביעי.[3] לאחר מכן השתתף בפלישה לשטחי ברית המועצות, במהלכה חיסל יחידות סובייטיות שנלכדו באזור אגם אונגה.[4] לאחר מכן המשיך הגלונד לכיוון פטרוזבודסק, ולאחר עשרה ימי מצור כבש אותה.[4]

אחריתועריכה

לאחר המלחמה מונה לעמוד בראש ועדת חקירה אודות פשעי מלחמה שבוצעו במחנות ריכוז שהקימו הפינים בקרליה. הוא פרש משירות צבאי בשנת 1945, ומאז חי בהלסינקי מקצבה עד מותו בשנת 1963.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 196.
  2. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 212.
  3. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 217.
  4. ^ 4.0 4.1 מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 219.