וורלד סיריס 1903
וורלד סיריס 1903 (באנגלית: 1903 World Series) הייתה סדרת הוורלד סיריס הראשונה. הסדרה נערכה באצטדיון אקספוסישן פארק שבפיטסבורג ובאצטדיון האנטינגטון אווניו שבבוסטון (שנהרס שנים לאחר מכן ועל שטחו נבנתה אוניברסיטת נורת'איסטרן). מטרת הסדרה הייתה להציב את קבוצת פיסטבורג פיירטס מול בוסטון אמריקנס (שכיום נקראת בוסטון רד סוקס), היות שפיסטבורג פיירטס הייתה אלופת הליגה הלאומית באותו הזמן ובוסטון אמריקאנס, אלופת הליגה האמריקאית באותו הזמן, רצתה להוכיח כי היא מסוגלת לנצח אותה. הסדרה נחלה הצלחה ענקית וממנה נבנתה ליגת הבייסבול האמריקאית והגדולה בעולם; MLB, וטורניר הוורלד סיריס השנתי.
| תאריך התחלה | 1 באוקטובר 1903 |
|---|---|
| תאריך סיום | 13 באוקטובר 1903 |
| מספר קבוצות | 2 |
| מספר משחקים לקבוצה | 8 |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | בוסטון אמריקנס |
|
1905 ← | |
  | |
רקע עריכה
בשנת 1901, באן ג'ונסון, נשיא הליגה המערבית, שם לב לירידה החדה של הליגה הלאומית ב-1900 לאחר שארבע קבוצות פרשו ממנה וניצל את זה בכך שיצר ליגת בייסבול קטנה שמכוונת לארצות הברית וקנדה בשם הליגה האמריקאית. עם פתיחת הליגה האמריקאית, הוקמה קבוצה בשם בוסטון אמריקנס. בליגה האמריקאית לקחה חלק גם הקבוצה פיטסבורג פיירטס. בוסטון אמריקנס ופיטסבורג פיירטס היו שתי הקבוצות הטובות בליגה, על אף שפיסטבורג פיירטס ניצחה את הליגה, ובא הרעיון להציב את שתי הקבוצות לתשעה משחקים ידידותיים והטובה מביניהם תנצח מבלי להשפיע על הליגה האמריקאית. הרעיון יצא לפועל והפך לסדרת משחקים ממשית שזכתה לשם "וורלד סיריס".[1] לאחר הסדרה, הפכה הקבוצה בוסטון אמריקנס לאחת מקבוצות הבייסבול הגדולות בעולם. ארבעה משחקים לאחר שהחלה, המגיש של קבוצת פיטסבורג פיירטס, סאם ליבר, נפצע ממלכודת ירי, ולכן המחליף שלו, דיאקון פיליפ, החליף אותו למשך חמישה משחקים.
הקבוצות עריכה
הפיירטס זכו בפנדל השלישי שלהם ברציפות ב-1903 הודות להרכב חזק שכלל את הונוס וגנר האגדי לעצירה קצרה, שחבט ב-0.355 ונסע ב-101 ריצות, השחקן-מנהל פרד קלארק, שחבט ב-0.351, וג'ינג'ר בומונט, שחבט ב-0.341 והוביל את הליגה בחבטים וריצות. המגרש של הפיראטים היה חלש יותר ממה שהיה בשנים קודמות, אך התהדר ב-24 משחקים המנצחים דיקון פיליפ וב-25 משחקים סם ליבר.
לבוסטון אמריקנס היה סגל פיצ'ינג חזק, בראשותו של סיי יאנג, שסיים 28–9 ב-1903 והפך למוביל הניצחונות בכל הזמנים באותה שנה. ביל דינין ולונג טום יוז, ימניים כמו יאנג, ניצחו 21 משחקים ו-20 משחקים כל אחד. [2][2]
תוצאות המשחקים עריכה
| משחק | תאריך | קבוצה א' | תוצאה | קבוצה ב' | אצטדיון | זמן (בשעות) | צופים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1 באוקטובר | בוסטון אמריקנס | 3–7 | פיטסבורג פיירטס | האנטינגטון אווניו | 1:55 | 16,242 |
| 2 | 2 באוקטובר | בוסטון אמריקנס | 3–0 | פיטסבורג פיירטס | האנטינגטון אווניו | 1:47 | 9,415 |
| 3 | 3 באוקטובר | בוסטון אמריקנס | 2–4 | פיטסבורג פיירטס | האנטינגטון אווניו | 1:50 | 18,801 |
| 4 | 6 באוקטובר | פיטסבורג פיירטס | 5–4 | בוסטון אמריקנס | אקספוסישן פארק | 1:30 | 7,600 |
| 5 | 7 באוקטובר | פיטסבורג פיירטס | 2–11 | בוסטון אמריקנס | אקספוסישן פארק | 2:00 | 12,322 |
| 6 | 8 באוקטובר | פיטסבורג פיירטס | 3–6 | בוסטון אמריקנס | אקספוסישן פארק | 2:02 | 11,556 |
| 7 | 10 באוקטובר | פיטסבורג פיירטס | 3–7 | בוסטון אמריקנס | אקספוסישן פארק | 1:45 | 17,038 |
| 8 | 13 באוקטובר | בוסטון אמריקנס | 3–0 | פיטסבורג פיירטס | האנטינגטון אווניו | 1:35 | 7,455 |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ MLB World Series: A History of the World Series | Baseball Almanac, www.baseball-almanac.com
- ^ 1 2 History com Editors, World Series History, HISTORY (באנגלית)