ויה טראיאנה
ויה טראיאנה (בלטינית: Via Traiana[1]) הייתה דרך רומית עתיקה בדרום איטליה, שחיברה בין בנוונטום (בנוונטו במחוז קמפניה) לברונדיסיום (ברינדיזי, מחוז פוליה). הדרך נבנתה בימי הקיסר טראיאנוס בשנים 108–110 לספירה כחלופה לנתיב ויה אפיה הוותיק ונודעה גם בשם "ויה אפיה טראיאנה".
הנתיב ותולדותיו עריכה
נתיב ויה טראיאנה עבר בקאנוסיום (Canosium) ובבוטונטום (Butuntum) הסמוכה לבארי, ולא דרך טאראנטום ואוריה כמו בנתיב ויה אפיה לברינדיזי. סעיף של הדרך יצא מזרחה מביטונטום, פנה לנמל בארי, משם המשיך דרומה לאורך החוף האדריאטי עד לנמל גנטיה (Gnatia) והצטרף לנתיב העיקרי.
בחירת הנתיב מוסברת בשאיפה לקצר את הדרך מרומא לברינדיזי בהשוואה לנתיב ויה אפיה הוותיק שמימי הרפובליקה. מדידות הראו שקטעי הדרך מבנוונטו לברינדיזי בשני הנתיבים היו שווים בקירוב, אבל היו הבדלים בפני השטח שהקלו על המסע בדרך החדשה.
שרידי ויה טראיאנה ניכרים באתרים שונים, בעיקר בגשרים הרבים לאורכה. חלקים של הדרך נסללו בנתיבים מקומיים קודמים, בהם ויה מינוקיה (Via Minucia) (איט') מימי הרפובליקה.
בניית ויה טראיאנה הונצחה בקשת טראיאנוס בעיר בנוונטום, שהוקמה בשנים 114–117 בתכנון האדריכל אפולודורוס מדמשק. טקס חנוכת הדרך מתואר באחד משני התבליטים הגדולים בדופני המעבר המקומר. בניית הדרך הונצחה גם על גבי מטבעות בעריכים שונים שהופצו ברחבי האימפריה.
המשכה של ויה טראיאנה מברינדיזי דרומה לאוטרנטו (Otranto), במזרח חצי האי סלנטו, כונה בשם Via Traiana Calabra (איט').[2]
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
Trajan's Adriatic route to Brindisi: Via Appia Traiana (באנגלית)
- Thomas Ashby, Robert Gardner, "The Via Traiana", Papers of the British School at Rome, vol. 8, no. 5, 1916, pp. 104–171
- Edward Togo Salmon, T. W. Potter, "Via Traiana", The Oxford Classical Dictionary, 2003
הערות שוליים עריכה
- ^ להבדיל מ"דרך טראיאנה החדשה" (Via Traiana Nova) שעברה בנתיב דרך המלך בעבר הירדן מעקבה עד בוסרה בדרום סוריה; הנתיב חודש בימי הקיסר טראיאנוס לשמש כדרך צבאית לאורך הלימס הערבי (limes arabicus) המבוצר בפרובינקיה ערביה; בשם Via Traiana Nova (איט') נקרא גם קטע דרך באיטליה, שנסלל בימי טראיאנוס, בין Bolsena (אנ') שעל אגם בולסנה לבין Chiusi (אנ') בנתיב Via Cassia הוותיק
- ^ קלבריה היה שמו של חצי האי סלנטו ("העקב" של "המגף" האיטלקי) בתקופת האימפריה הרומית (איט'); חבל קלבריה המודרני נקרא בתקופה הרומית "ברוּטיוּם" משמו של העם הקדום שישב בו – הברוטיים, ובתקופה הביזנטית הוסב שמו ל"קלבריה"