קמפניה
מחוז קמפניה (באיטלקית: Regione Campania) הוא מחוז בדרום איטליה, הגובל בלאציו בצפון-מערב, מוליזה בצפון, פוליה בצפון-מזרח, בזיליקטה במזרח ובים הטיריני במערב. המחוז משתרע על שטח של 13,590 קמ"ר, וחיים בו כ-5.7 מיליון נפש. בירת המחוז היא העיר נאפולי.
| |||
 | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | אנטוניו באסולינו | ||
| רשות מחוקקת |
המועצה האזורית של קמפניה  | ||
| נפות במחוז |
אבלינו בנוונטו קזרטה נאפולי סלרנו | ||
| ערים במחוז | 551 | ||
| בירת המחוז | נאפולי | ||
| תאריך ייסוד |
1970 | ||
| שטח | 13,590 קמ"ר | ||
| גובה | 322 מטר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 5,820,268 (נכון ל־31 במרץ 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 420 נפש לקמ"ר (2001) | ||
| קואורדינטות | 40°55′20″N 14°44′48″E / 40.92222°N 14.74667°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.regione.campania.it/ | |||
  | |||
פירוש המילה "קמפניה" בלטינית הוא "מישור". מקור שמו של המחוז גם הוא מלטינית, ונקרא כבר בפי הרומאים קמפניה פליקס (Campania felix), כלומר "קמפניה הפורה".
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
קמפניה יושבה על ידי יוונים כבר באמצע המאה ה-8 לפנה"ס. במהלך המאה ה-7 לפנה"ס השתלטו האטרוסקים על האזור וקבעו את מרכזם בעיר קפואה. במהלך המאה ה-5 לפנה"ס נדחקו האטרוסקים מקמפניה על ידי היוונים ועל ידי שבטים סאמניטים סאבלים שחדרו לקמפניה מצפון והתמזגו עם התושבים המקומיים.
האזור היה בשליטה רומא העתיקה החל מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד לתחילת המאה ה-1 לפנה"ס קיבלו רוב תושביו אזרחות רומית. בימיו של אוגוסטוס אוחד האזור יחד עם לאטיום ליחידה מינהלתית אחת.
עם התמוטטותה של האימפריה הרומית ותחילת ימי הביניים עבר האזור ידיים רבות, בין השאר, האוסטורגותים, הביזנטים והנורמנים. החל מסוף המאה ה-13 היה האזור חלק מממלכת נאפולי. עם איחודה של איטליה המודרנית צורפה גם קמפניה לאיחוד.
גאוגרפיהעריכה
המחוז מחולק לחמש נפות והן: אבלינו, בנוונטו, קזרטה, נאפולי וסלרנו. שטח נפת קזרטה חופף פחות או יותר לשטח של "טֶרָה דִּי לָבוֹרוֹ" ( Terra di Lavoro; ארץ עבודה ). שטח נפת סלרנו חופף פחות או יותר לשטח של "פרינצ'יפאטו צ'יטרה" (Principato Citra) .שמה של הנפה נגזר משם שבט הלטיני " פרינצ'יפטוס צ'יטרה סרס מונטורי" (Principatus citra serras Montorii) שמשמעה "פרינצ'יפטו לרגלי ההר פיצ'נטיני (Monti Picentini)". שטח נפת אבלינו חופף פחות או יותר לשטח של "פרינצ'יפאטו אולטרה" (Principato Ultra).שמה של הנפה נגזר משם שבט הלטיני " פרינצ'יפטוס אולטרה סרס מונטורי" (Principatus ultra serras Montorii) שמשמעה "פרינצ'יפטו מעבר ההר פיצ'נטיני (Monti Picentini)".
נפת טרה די לאבורו בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860 באדום
סמל נפת טרה די לאבורו בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860
נפת פרינצ'יפאטו צ'יטרה בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860 באדום
סמל נפת פרינצ'יפאטו צ'יטרה בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860
נפת פרינצ'יפאטו אולטרה בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860 באדום
סמל נפת פרינצ'יפאטו אולטרה בממלכת שתי הסיציליות בשנת 1860
אתרי תיירותעריכה
בין האטרקציות התיירותיות שנמצאות במחוז ניתן למנות את המקדשים היווניים בפאסטום, הערים הרומיות החרבות פומפיי והרקולנאום, הר הגעש וזוב, רצועת החוף האמלפיטנית המשתרעת בין סורנטו לסאלרנו והאי קאפרי.
ערים נוספות במחוזעריכה
אייםעריכה
מזוןעריכה
הפיצה המוכרת לנו כיום בעידן המודרני, מקורה בבירת המחוז בנאפולי. הפיצות המוכרות שיצאו ממחוז זה הן "פיצה פריטה", "קלצונה", "פיצה מאריאנה" ו"פיצה מרגריטה".
קישורים חיצונייםעריכה
- איל שפירא, לטייל בתוך ציור, באתר mako, 5 ביוני 2014
- זיו ריינשטיין, השמפניה של קמפניה: חופשה בדרום איטליה, באתר וואלה! NEWS, 12 ביוני 2014
- ליהי רון, צ'או, בלה: חופשה חלומית בנאפולי ובדרום איטליה, באתר גלובס, 2 ביולי 2017
- יקיר אלקריב, לאכול, לשתות, להגיד גרציה, באתר "ידיעות אחרונות", 14 באוקטובר 2017