ויילי פוסט
ויילי הרדמן פוסט (Wiley Hardeman Post; 22 בנובמבר 1898 - 15 באוגוסט 1935) היה אוויראי אמריקאי נודע בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הוא ערך את טיסת הסולו הראשונה מסביב לכדור הארץ, פיתח את תחום הטיסות בגובה רב, יצר את אחת מחליפות הלחץ הראשונות לטייסים וגילה את זרם הסילון. נהרג בתאונת מטוס באלסקה.
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1898 Van Zandt County, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1935 (בגיל 36) פוינט בארו, ארצות הברית |
| שם לידה | ויילי הרדמן פוסט |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
אוקלהומה |
| בן או בת זוג |
Mae Laine |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
פוסט נולד למשפחת חקלאים מגדלי כותנה בטקסס. בגיל חמש עברה משפחתו לאוקלהומה. הוא סיים שש שנות לימוד בבית הספר היסודי. בגיל 15 ראה לראשונה מטוס והתרשם ממנו מאוד. הוא עבד כפועל בניין, ובמלחמת העולם הראשונה ביקש להיות טייס צבאי, התגייס והחל את הכשרתו כמפעיל רדיו, אך המלחמה הסתיימה לפני שהספיק לקחת בה חלק. לאחר המלחמה עבד כפועל בשדות הנפט של אוקלהומה. הוא גם שלח ידו בשוד מזוין ונכלא בבית סוהר למשך למעלה משנה, עד ששוחרר על תנאי ב-1922. ב-1926 נפצע קשה בתאונה בשדה נפט ואיבד את הראייה בעינו השמאלית. מאז נהג לחבוש רטייה על העין. ב-1927 התחתן פוסט עם מיי ליין (Mae Laine).
קריירת טיסה עריכה
בגיל 26 החל להופיע כטייס וכצנחן במופעי ראווה של מטוסים. הוא השתמש בכספי הפיצויים על התאונה שעבר כדי לרכוש את מטוסו הראשון. באותו זמן הכיר את הבדרן ויל רוג'רס, בן אוקלהומה, והם הפכו לחברים קרובים.
ב-1930 היה פוסט לטייסם האישי של שני אילי נפט מאוקלהומה, שאחד מהם רכש מטוס חדיש מדגם לוקהיד וגה. המטוס נקרא ויני מיי (Winnie Mae) על שם בתו של בעליו. פוסט ניצח במטוס זה בתחרות טיסה משיקגו ללוס אנג'לס, שהביאה לו לראשונה פרסום ברמה ארצית.
ב-23 ביוני 1931 יצא פוסט ביחד עם הנווט האוסטרלי הרולד גאטי (אנ') במטוס ויני מיי לטיסה סביב העולם, שנערכה עד אז רק בצפלין. נקודת המוצא שלהם הייתה בשדה התעופה רוזוולט בלונג איילנד. מסעם הוביל אותם בנתיב ובו נחיתות ביניים מרובות דרך קנדה, בריטניה, גרמניה, ברית המועצות, אלסקה וארצות הברית, עד שחזרו לשדה רוזוולט ב-1 ביולי. הם עברו 24,903 קילומטר בתוך שמונה ימים, 15 שעות ו-51 דקות. הייתה זו הקפת העולם הראשונה במטוס חד-מנועי. קבלת הפנים שלה זכו התחרתה בזו קיבל צ'ארלס לינדברג לאחר טיסתו לרוחב האוקיינוס האטלנטי. בין היתר הוזמנו לבית הלבן ועברו במסע ניצחון ברחובות ניו יורק. לאחר הטיסה רכש פוסט את המטוס ויני מיי מבעליו. הוא וגאטי פרסמו את סיפור טיסתם תחת הכותרת מסביב לעולם בשמונה ימים, עם הקדמה מאת ויל רוג'רס.
פוסט ביקש לפתוח בית ספר לטיסה משלו, אך חסרו לו האמצעים הכספיים לכך. על כן תכנן והוציא לפועל את הקפת העולם בטיסת סולו ללא נווט. לאחר שנה של הכנות יצא לדרך משדה התעופה פלויד בנט בברוקלין. הוא עבר בנתיב דומה לטיסתו הראשונה ושב לנקודת המוצא שלו ב-22 ביולי 1933 לאחר מסע שארך שבעה ימים, 18 שעות ו-40 דקות. 50 אלף איש קידמו את פניו בשובו.
ב-1934 החל פוסט לחקור את התחום של טיסות למרחקים ארוכים ברום גבוה. תא הטייס של המטוס ויני מיי לא ניתן היה לדיחוס, ועל כן החל פוסט לפתח חליפת לחץ בסיועם של איל נפט ושל מומחה מחברת הצמיגים BFGoodrich. שלושה דגמים של חליפת לחץ פותחו על ידו, אך שני הראשונים לא עמדו במבחן. החליפה השלישית הוכיחה את עצמה. היא הייתה בת שלוש שכבות עשויות בד וגומי, איפשרה הליכה וכללה כפפות, מגפיים וקסדה. ב-5 בספטמבר 1934 ניסה אותה לראשונה בטיסה והגיע לגובה של 12 קילומטר. בהמשך הגיע לגובה של 15 קילומטר. פוסט גם גילה את קיומו של זרם הסילון. מפברואר ועד יוני 1935 ערך שלושה ניסיונות לטוס בגובה רב ללא חניות ביניים מלוס אנג'לס לניו יורק. כל הניסיונות כשלו בשל בעיות מכניות.
ב-1935 החל פוסט לעסוק בפיתוח נתיב טיסה לדואר ונוסעים מהחוף המערבי של ארצות הברית אל רוסיה. לצורך כך בנה מטוס שהורכב מחלקיהם של שני דגמי מטוסים שונים, לוקהיד אוריון (אנ') ולוקהיד אקספלורר (אנ'). חברת לוקהיד התנגדה לשילוב של חלקי שני המטוסים בטענה שהוא עלול להיות לא בטיחותי ולכן הרכיב פוסט את המטוס בעצמו. לכנפי המטוס המעורב לא היו כני נסע מתקפלים ולכן החליט פוסט להצמיד להם מגלשיים לשם נחיתה על מים. לאחר שאספקת המגלשיים התעכבה, הצמיד פוסט למטוס מגלשיים אחרים, גדולים יותר, שגרמו לחרטומו של המטוס להיות כבד יותר.
מותו עריכה
לאחר שערך טיסת ניסוי למטוס ביולי 1935 טס פוסט ממדינת וושינגטון לאלסקה ועימו שחקן הוודוויל ויל רוג'רס, שחיפש חומר חדש לטור העיתונאי שלו. ב-15 באוגוסט המריאו מפיירבנקס אל החוף הצפוני של אלסקה. במרחק קצר מיעדם ועקב מזג אוויר רע איבדו את מיקומם ונחתו בלגונה כדי לבדוק את האזור. כשהמריאו משם חדל המנוע מלפעול בגובה נמוך והמטוס על חרטומו הכבד צנח והתרסק אל תוך מי הלגונה. פוסט ורוג'רס נהרגו מיד.
פוסט הובא לקבורה בעיר אוקלהומה סיטי.
הנצחה עריכה
זכרו של פוסט הונצח בדרכים רבות ושונות:
- פוסט עוטר עוד בחייו בעיטור צלב התעופה המצוינת (1932) וכן במדליית הזהב של בלגיה ובגביע הארמון הבינלאומי (אנ') (שניהם ב-1934)
- שלושה שדות תעופה נקראו על שמו - שדה תעופה בצפון אלסקה ובסיס תעופה למטוסי מים במדינת וושינגטון (שנקראו שניהם גם על שם רוג'רס) ושדה תעופה באוקלהומה סיטי. באותה עיר נמצא גם שדה תעופה הקרוי על שמו של רוג'רס.
- אתר התאונה שבה ניספו פוסט ורוג'רס הוכנס למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ומוצבות בו שתי אנדרטאות
- חילות האוויר של צבא ארצות הברית קראו רחוב על שמו של פוסט בבסיס בקליפורניה. הבסיס נסגר אך שם הרחוב נשמר והוא כלול כיום בעיר בל (אנ').
- פוסט הוכנס להיכל התהילה הלאומי לתעופה ב-1969, להיכל התהילה הבינלאומי לתעופה וחלל בסן דייגו (1997) ולהיכל התהילה של אוקלהומה (2004). ב-1970 נחרת שמו במקדש הטיסה הראשונה המצוי באנדרטה הלאומית לאחים רייט שבצפון קרוליינה
- ב-1979 יצר שירות הדואר של ארצות הברית שני בולי דואר אוויר לכבודו של פוסט
- במשך שנים העניק ארגון ויילי פוסט באוקלהומה לאוויראים אות על שמו (Annual Wiley Post Spirit Award).
- ב-1936 רכש המכון הסמית'סוני את המטוס ויני מיי מאלמנתו של פוסט. המטוס נמצא במשך מספר שנים בתצוגה בסניף מוזיאון החלל והאוויר הלאומי בנמל התעופה הבינלאומי דאלס ולאחר מכן הוצב בסניף הראשי של המוזיאון בעיר וושינגטון.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר אודות ויילי פוסט
- ביוגרפיה של ויילי פוסט, באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה
- ויילי פוסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויילי פוסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)