פתיחת התפריט הראשי

ויימן לורנס טיסדיילאנגלית: Wayman Lawrence Tisdale; 9 ביוני 196415 במאי 2009) היה שחקן כדורסל מקצועני ששיחק ב-NBA ובסיסט סמות' ג'אז. היה שלוש פעמים חבר ב"אול-אמריקן" מטעם אוניברסיטת אוקלהומה, וחבר היכל התהילה של כדורסל המכללות משנת 2009.[1]

ויימן טיסדייל
Wayman Tisdale
טיסדייל, 2006
טיסדייל, 2006
לידה 6 ביוני 1964
פורט וורת' שבקנזס
פטירה 15 במאי 2009 (בגיל 44)
טלסה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטר
מספר 23
מכללה אוקלהומה (1982–1985)
דראפט בחירה שנייה, 1985
אינדיאנה פייסרס
קבוצות כשחקן
19851989
1989–1994
1994–1997
אינדיאנה פייסרס
סקרמנטו קינגס
פיניקס סאנס
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבלוס אנג'לס 1984כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

נולד בפורט וורת' שבטקסס. אביו, לואי טיסדייל, היה כומר ידוע בטולסה שבאוקלהומה, ששימש במשך 21 שנה ככומר בכנסיית הידידות בעיר;[2] לאחר מות אביו ב-1997 שונה שמו של הכביש הישיר "אוסייג'" ל"דרך ל. ל. טיסדייל", לזכרו של האב.[3] אחיו הגדול של ויימן, ולדון, הוא הכומר בכנסייה מאז מות האב.[4]

במהלך נעוריו לא התעניין טיסדייל בכדורסל. מגעו הראשוני עם הספורט היה בכיתה ח', אז החל להטביע לראשונה.[4]

את אשתו לעתיד רג'ינה פגש בכנסייה באפריל 1981. שניהם היו תלמידים בשנת הלימודים הלפני אחרונה שלהם בבתי ספר תיכונים שונים בטולסה, והיא לא ידעה שהוא אחד משחקני הכדורסל הפופולריים במדינה, שמכללות רבות מנסות לגייס לשורותיהן.[4]

טיסדייל כינה את המוזיקה "אהבתו הראשונה". לאורך ילדותו, ולאחר מכן במהלך קריירת כדורסל המכללות שלו, ניגן גיטרה בס בכנסייתו של אביו. מוזיקה הייתה כה חשובה לטיסדייל, שלאחר שגויס לשורות אוניברסיטת אוקלהומה, מאמן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, בילי טאבס (אנ'), שינה את לוח האימונים של הקבוצה. הוא העביר את אימון הקבוצה שתוכנן ליום שני מהבוקר לערב כדי לאפשר לטיסדייל לנגן בבקרים בכנסייתו של אביו בטולסה.[4]

קריירת כדורסלעריכה

כשחקן כדורסל במדי אוניברסיטת אוקלהומה בשנים 1982–1985, היה שלוש פעמים שחקן השנה של קונפרנס ה"ביג אייט", והיה לשחקן הראשון בתולדות המכללות להיבחר לנבחרת ה"אול-אמריקן" של Associated Press כ"פרשמן", כ"סופומור" וכ"ג'וניור".[5] גם כיום מחזיק טיסדייל בשיא הנקודות בעונה של אוקלהומה ל"פרשמן" ול"סופומור". טיסדייל השתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס כחלק מנבחרת ארצות הברית בכדורסל, בהדרכתו של המאמן בוב נייט, והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב, לצד פטריק יואינג, סם פרקינס, כריס מאלין, סטיב אלפורד ומייקל ג'ורדן. נבחר על ידי אינדיאנה פייסרס במקום השני הכללי בדראפט ה-NBA של שנת 1985.

כסנטר וכפאוור פורוורד, ממוצעיו של טיסדייל בליגת ה-NBA עומדים על 15.3 נקודות ו-6.1 ריבאונדים לאורך קריירת 12 השנים שלו, במהלכה שיחק באינדיאנה פייסרס, בסקרמנטו קינגס ובפיניקס סאנס. עונתו הטובה ביותר הייתה עונת 1989/1990, אז העמיד ממוצעים של 22.3 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק, והעמיד לצד מיץ' ריצ'מונד את אחד הצמדים הדינמיים בליגה. טיסדייל פרש ב-1997 כדי להתמקד בקריירה המוזיקלית שלו.

טיסדייל הפך לשחקן אוקלהומה הראשון, בכל ענף ספורט, שחולצתו, שמספרה 23, הופרשה.[5] כשלבלייק גריפין הוענק ההיתר ללבוש חולצה מספר 23 לאורך משחקו באוניברסיטת אוקלהומה (2007–2009), הוא קיבל את ברכתו של טיסדייל. פרס ה"פרשמן" המצטיין ב-NCAA נקרא "פרס ויימן טיסדייל" (Wayman Tisdale Award).[6]

קריירה מוזיקליתעריכה

טיסדייל החל את הקריירה המוזיקלית שלו עם האלבום "Power Forward" ב-1995 במוטאון. כנגן גיטרה בס הקליט שמונה אלבומים, ואלבומיו השונים הגיעו למקומות גבוהים במצעדי אלבומי הג'אז של בילבורד.[7] זכה בפרס המורשת של היכל התהילה של הג'אז של אוקלהומה ב-2002.[8] ב-2008 אמר טיסדייל שהשפעותיו המוזיקליות הן להקות ה-Fאנק של שנות ה-70.[9]

דיסקוגרפיהעריכה

  • Power Forward (1995)
  • In The Zone (1996)
  • Decisions (1998)
  • Face to Face (2001)
  • Presents 21 Days (2003)
  • Hang Time (2004)
  • Way Up! (2006)
  • Rebound (2008)
  • Fonk Record: Featuring Tiz & Fonkie Planetarians (2010)
  • The Absolute Greatest Hits (2014)

זיהוי הסרטן ומותועריכה

במרץ 2007 עבר טיפול בסרטן בברכו (אוסטאוסרקומה) שהתגלה לאחר שב-8 בפברואר נפל במדרגות ביתו שבלוס אנג'לס ושבר את רגלו. לאחר מאבק ארוך בסרטן נפטר בבית חולים בטולסה, אליו נלקח לאחר בעיות נשימה. לטיסדייל ולאשתו רג'ינה היו ארבעה ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויימן טיסדייל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דף השחקן באתר היכל התהילה.
  2. ^ Rev. Tisdale Dies Of Heart Attack, March 29, 1997, Tulsa World
  3. ^ Curtis Killman, Mayor Unveils New Tisdale Parkway, Tulsa World, June 10, 1997
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Clemmons, Anna K. (3 בדצמבר 2008). "Tisdale's biggest rebound comes after loss of leg to cancer". ESPN.com. 
  5. ^ 5.0 5.1 WAYMAN TISDALE PASSES AWAY, May 15, 2009, SoonerSports.com
  6. ^ Wayman Tisdale Award, באתר Access-sports.net
  7. ^ Wayman Tisdale - CHART HISTORY, באתר בילבורד
  8. ^ ויימן טיסדייל באתר היכל התהילה של הג'אז של אוקלהומה
  9. ^ Chat with Wayman Tisdale, espn.com


נבחרת ארצות הברית - האלופה האולימפית - לוס אנג'לס (1984)

1  • 2  • 3  • 4 אלפורד • 5 טרנר • 6 יואינג • 7 פלמינג • 8 רוברטסון • 9 ג'ורדן • 10 קליין • 11 קונקק • 12 מאלין • 13 טיסדייל • 14 פרקינס • 15 ווד • מאמן: נייט

ארצות הברית