פיניקס סאנס
פיניקס סאנס (באנגלית: Phoenix Suns) היא קבוצת כדורסל מהעיר פיניקס שבאריזונה, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית הפאסיפי שבאזור המערבי, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם פוטפרינט סנטר. מאז הקמתה בשנת 1968 העפילה פיניקס שלוש פעמים לגמר ה-NBA, אך מעולם לא זכתה באליפות הליגה.
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1968 | ||
מדינה | אריזונה, ארצות הברית | ||
אולם ביתי | פוטפרינט סנטר (18,422 מושבים) | ||
מיקום | פיניקס, אריזונה, ארצות הברית | ||
ליגה | ליגת ה-NBA | ||
אזור | האזור המערבי | ||
בית | הבית הפאסיפי | ||
בעלים | מאט אישביה | ||
נשיא | ג'ייסון ראולי | ||
מנכ"ל | ג'יימס ג'ונס | ||
מנהל מקצועי | ג'יימס ג'ונס | ||
מאמן | פרנק ווגל | ||
צבעי תלבושת | כתום, סגול, שחור, כסוף | ||
תארים | |||
| |||
תלבושת | |||
מדי בית וחוץ של פיניקס סאנס | |||
| |||
אתר הקבוצה | |||
המועדון הוקם והצטרף ל-NBA לקראת עונת 1968/1969, יחד עם מילווקי באקס. בעונת 1975/1976 העפילו הסאנס במפתיע לגמר ה-NBA, בהובלתם של המאמן ג'ון מקלאוד והשחקנים פול וסטפאל ואלבן אדמס, אולם הפסידו בסדרת הגמר לבוסטון סלטיקס בתוצאה 2–4. בשנים הבאות בלטו בקבוצה וולטר דייוויס, טראק רובינסון, דניס ג'ונסון ולארי נאנס, עמם העפילה פיניקס ל-8 הופעות רצופות בפלייאוף ה-NBA בין העונות 1978–1985. בעונת 1992/1993 הצטרף לקבוצה צ'ארלס בארקלי, אשר הצעיד את פיניקס לצדם של קווין ג'ונסון ודן מארלי למאזן העונה הסדירה הטוב בתולדותיה (62–20), ולהעפלתה השנייה לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר עצמה הפסידו הסאנס לשיקגו בולס בתוצאה 2–4. בעונת 2000/2001 הוביל הרכז ג'ייסון קיד את הקבוצה להעפלתה ה-13 ברציפות לשלב הפלייאוף, אך בסיומה הוא הועבר לניו ג'רזי נטס בתמורה לסטפון מרבורי המאכזב.
בקיץ 2004 צירפו הסאנס את סטיב נאש וקוונטין ריצ'רדסון, אשר חברו לכוכבי הקבוצה אמארה סטודמאייר, שון מריון וג'ו ג'ונסון. חמשת השחקנים המוזכרים היוו את הבסיס לקבוצה שפרצה בעונת 2004/2005 תחת המאמן מייק ד'אנטוני, והובילה את פיניקס למאזן הטוב בליגה; 62–20. בסיום אותה עונה, כמו גם בעונות 2006 ו-2010, הודחו הסאנס מהפלייאוף בגמר האזור המערבי. בקיץ 2010 עזב סטודמאייר את הקבוצה, ומאז העפילה פיניקס לפלייאוף פעם אחת בלבד.
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות (1968–1976)
עריכהב-22 בינואר 1968 הודיעה ליגת ה-NBA על צירופן לליגה של הקבוצות פיניקס סאנס ומילווקי באקס, אשר הגדילו את מספר קבוצות הליגה מ-12 ל-14.[1] בכך הפכו הסאנס למועדון הראשון מאריזונה המשתתף באחת מארבע ליגות הספורט הבכירות בארצות הברית – ה-NBA, ה-NFL, ה-MLB וה-NHL. הכינוי "סאנס" (שמשות), אשר נבחר במסגרת תחרות שמות, מייצג את אריזונה שידועה כאחת מהמדינות עם האקלים החם ביותר בארצות הברית.[2]
לקראת עונת הבכורה של הסאנס, החתימה קבוצת המשקיעים מפיניקס את הסקאוט של שיקגו בולס, ג'רי קולנג'לו בן ה-28, כג'נרל מנג'ר של הקבוצה.[3] קולנג'לו מינה את ג'וני "רד" קר לעמדת המאמן הראשון של המועדון, ובדראפט ההרחבה בחר, בין היתר, את שחקני השנה הרביעית דיק ואן ארסדייל וגייל גודריץ'.[4] על אף יכולת טובה של ואן ארסדייל וגודריץ', אשר נבחרו להשתתף במשחק האולסטאר, סיימה פיניקס את העונה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה; 16–66. בהתאם לתוצאת הטלת מטבע בה התמודדו פיניקס ומילווקי לקראת דראפט 1969, זכו הבאקס לבחור בבחירה הראשונה את לו אלסינדור (אשר נודע בהמשך כ"כרים עבדול-ג'באר"), בעוד הסאנס נאלצו להתפשר על הסנטר ניל ווק בבחירה השנייה.[5] בעונת 1969/1970 העפילו הסאנס לפלייאוף ה-NBA, על אף שרשמו מאזן שלילי 39–43, והודחו בסיבוב הראשון על ידי לוס אנג'לס לייקרס. בין השנים 1970–1975 הציגה הקבוצה שיפור קל, ורשמה מאזן כולל של 197 ניצחונות ו-213 הפסדים (48.0%), אך לכל אורך התקופה נעדרה מהפלייאוף, בין היתר בשל חוזקן של קבוצות האזור המערבי. באותן שנים בלטו בפיניקס ואן ארסדייל, ווק, קוני הוקינס וצ'ארלי סקוט.
עונת 1975/1976 הביאה למפנה בקבוצה, לאחר שצירפה את הקלע פול וסטפאל (בטרייד מבוסטון סלטיקס) ואת הסנטר אלבן אדמס (בדראפט 1975). פיניקס סיימה את העונה הסדירה עם מאזן חיובי 42–40, אשר הציב אותה במקום השלישי במערב וזיכה אותה במקום בשלב הפלייאוף, לראשונה מאז 1970. על אף שלא החזיקה ביתרון ביתיות, גברה פיניקס על סיאטל סופרסוניקס (4–2) ועל האלופה היוצאת גולדן סטייט ווריורס (4–3) בשתי סדרות הפלייאוף הראשונות, בדרך להעפלתה הראשונה אי פעם לגמר ה-NBA, בה התמודדה מול הסלטיקס. המשחק החמישי של אותה סדרת גמר, אשר נערך בבוסטון כאשר הקבוצות היו בשוויון 2–2, נגרר ל-3 הארכות לאחר חזרה של פיניקס מפיגור של 22 נקודות במחצית הראשונה, ונחשב בעיני רבים ל"משחק הטוב בתולדות ה-NBA".[6][7] בשניות האחרונות של ההארכה השנייה קלע שחקן בוסטון, ג'ון האבליצ'ק, זריקה שהעלתה את הסלטיקס ליתרון 111–110, ולאחריה נשמע "באזר" הסיום. בחושבם כי הסתיים המשחק, פרצו אוהדי הסלטיקס למגרש בזמן ששחקני בוסטון ירדו לחדרי ההלבשה. עם זאת, שופטי המשחק קבעו כי הזריקה נקלעה שתי שניות לפני סיום שעון המשחק, ושחקני הקבוצות חזרו לפרקט. בשלב זה ביקש וסטפאל פסק זמן, על אף שידע כי הוא לא חוקי (מאחר שלא נשארו לפיניקס פסקי זמן), ובכך יכלו הסאנס להוציא את כדור החוץ מקו אמצע המגרש במקום קו החוץ שמתחת לסל היריבה. מכיוון שפסק הזמן לא היה חוקי זכו הסלטיקס לזריקת עונשין, אותה קלע ג'ו ג'ו וייט, והסלטיקס עלו ליתרון 112–110. בהוצאת החוץ של פיניקס קלע גאר הרד זריקה לשתי נקודות ושלח את המשחק להארכה שלישית, לראשונה בתולדות גמר ה-NBA. המשחק הסתיים בתוצאה 128–126 לזכותה של בוסטון, אשר ניצחה גם את המשחק השישי בסדרה וזכתה באליפות ה-NBA.
עידן וסטפאל ודייוויס (1976–1988)
עריכהבעונת 1977/1978 התחילה פיניקס ברצף של 8 העפלות רצופות לשלב הפלייאוף, בהובלתם של המאמן ג'ון מקלאוד והשחקנים וסטפאל, אדמס, וולטר דייוויס, טראק רובינסון, דניס ג'ונסון ולארי נאנס. בעונות 1978/1979 ו-1983/1984 העפילו הסאנס לגמר האזור המערבי, ובעונת 1980/1981 רשמו את מאזן העונה הסדירה הטוב ביותר באזור המערבי (57–25), אך הודחו מהפלייאוף כבר בשלב חצי גמר המערב. לאורך אותה תקופה נבחרו וסטפאל ודייוויס 6 פעמים במשותף לאחת מחמישיות העונה, והשתתפו במשותף ב-10 משחקי אולסטאר.
באפריל 1987, פרקליטות מחוז מריקופה שבאריזונה האשימה שלושה שחקנים פעילים בפיניקס (ג'יימס אדוארדס, ג'יי האמפריז וגרנט גונדרזיק) ושני שחקני עבר (גאר הרד ומייק בראץ) בשימוש ובסחר בקוקאין. ההאשמות היו מבוססות בחלקן על עדות שמסר שחקן הקבוצה וולטר דייוויס, אשר קיבל חסינות משפטית.[8] בסופו של דבר נשלחו אדוארדס והאמפריז לתוכנית לגמילה מסמים והמשיכו לשחק בקבוצה, בעוד גונדרזיק, לו ניתנה תקופת מבחן, עבר לשחק בצרפת.[9] בקיץ 1987 העמיק המשבר של פיניקס מחוץ למגרש, כאשר סנטר הקבוצה ניק ואנוס נהרג בהתרסקות מטוס במישיגן.[10]
שערוריית הסמים פגעה במוניטין של המועדון, וסיפקה לקולנג'לו הזדמנות לרכוש ביחד עם כמה משותפיו את הקבוצה במחיר של 44 מיליון דולר. העסקה בוצעה ב-16 באוקטובר 1987; יום העסקים האחרון לפני "יום שני השחור".[11]
עידן קווין ג'ונסון (1988–1992)
עריכהבעונת 1988/1989 השתפרה רמת המשחק של פיניקס לאחר עזיבתם של דייוויס ונאנס, וצירופם של קווין ג'ונסון, טום צ'יימברס והמאמן קוטון פיטסימונס. הסאנס רשמו שיפור של 27 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (55–27) והעפילו לפלייאוף לראשונה מזה 4 עונות, ובכך החלו ברצף של 13 ביקורים בפלייאוף. בשתי סדרות הפלייאוף הראשונות גברה פיניקס על דנוור נאגטס (3–0) וגולדן סטייט ווריורס (4–1), בטרם הפסידה בגמר המערב ללוס אנג'לס לייקרס (0–4). בסיום אותה עונה זכה פיטסימונס בפרס מאמן השנה, בעוד קווין ג'ונסון זכה בפרס השחקן המשתפר של העונה ואדי ג'ונסון זכה בפרס השחקן השישי של העונה. בעונת 1989/1990 שוב העפילה הקבוצה לגמר המערב, הודות ליכולת טובה של צ'יימברס, קווין ג'ונסון וג'ף הורנסק, אך היא הודחה על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס בתוצאה 2–4.
בעונת 1990/1991 ניצחו הסאנס 55 משחקים והודחו מהפלייאוף בסיבוב הראשון על ידי יוטה ג'אז (1–3). בעונה העוקבת הובילו את הקבוצה ג'ונסון, הורנסק ודן מארלי לחצי גמר המערב, בו הפסידו לטרייל בלייזרס בתוצאה 1–4. המשחק הרביעי באותה סדרה הסתיים לאחר שתי הארכות בתוצאה 153–151 לטובת פורטלנד, ובכך נקבע סך הנקודות הגבוה ביותר אי פעם במשחק פלייאוף.[12] משחק זה היה האחרון בתולדות ה-NBA אשר שוחק באולם אריזונה וטרנס ממוריאל קוליסאום, בו אירחו הסאנס את משחקיהם מאז הקמת המועדון.[13]
עידן צ'ארלס בארקלי (1992–1996)
עריכהבקיץ 1992 עברה הקבוצה לאולמה החדש במרכז פיניקס – אמריקה וסט ארנה. באותה שנה בוצעו שינויים משמעותיים בסגל, עקב גדילה בתקציב המועדון; המהלך המרכזי היה הוספת הפורוורד צ'ארלס בארקלי, אשר הגיע בטרייד מפילדלפיה 76' תמורת ג'ף הורנסק, אנדרו לאנג וטים פרי.[14] הרכישה של בארקלי, אשר זכה באותה עונה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה, הייתה אחד הגורמים המרכזיים להצלחתה של פיניקס בעונות הבאות. בנוסף לבארקלי, החתימו הסאנס גם את דני איינג' וצירפו את שני שחקני הרוקי המבטיחים – הסנטר אוליבר מילר והפורוורד ריצ'י דומאס. תחת הדרכתו של המאמן הנכנס פול וסטפאל (שהיה שחקן בקבוצה שהגיעה עד הגמר ב-1976), ניצחה פיניקס שיא מועדון של 62 משחקים בעונת 1992/1993. לאחר שהדיחו בפלייאוף את לוס אנג'לס לייקרס, סן אנטוניו ספרס וסיאטל סופרסוניקס, הגיעו הסאנס לגמר ה-NBA בפעם השנייה בתולדות המועדון, אך בסופו של דבר הם הפסידו לשיקגו בולס בתוצאה 2–4. המשחק השלישי של סדרת הגמר כלל שלוש הארכות; בכך הייתה פיניקס שותפה בשני משחקי הגמר הארוכים ביותר בתולדות NBA.[15]
הסאנס המשיכו לחזק את סגל הקבוצה עם הוספת שחקני מפתח כגון איי. סי. גרין, וסלי פרסון ודני מאנינג, עמם המשיכה הקבוצה להציג יכולת גבוהה עם מאזן מצוין של 115–49 (70.1%) בעונות 1993/1994 ו-1994/1995. על אף ההצטיינות בעונה הסדירה, בשתי העונות הודחה פיניקס מהפלייאוף על ידי יוסטון רוקטס בשלב חצי גמר האזור המערבי. בקיץ 1994 יזם המנג'ר הנכנס של הסאנס, בראיין קולנג'לו (בנו של ג'רי), עסקה שהתבררה בדיעבד ככישלון; הוא שלח את הגארד דן מארלי ביחד עם בחירת דראפט עתידית לקליבלנד קאבלירס, בתמורה לסנטר ג'ון "הוט רוד" ויליאמס. העסקה נועדה לספק את הצורך בסנטר עם יכולות חסימה גבוהות, אך עם הזמן היא התבררה כלא-מועילה כאשר הנוכחות של מארלי חסרה, בעוד התפוקה של ויליאמס לא ענתה על הציפיות.[16]
עונת 1995/1996 הפכה לעונה מאכזבת ביותר מבחינתה של פיניקס כאשר היא הציגה מאזן בינוני של 41–41, והודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי סן אנטוניו ספרס. המאמן וסטפאל פוטר באמצע העונה, וקוטון פיטסימונס חזר במקומו לתפקידו הקודם. היחלשות הקבוצה הובילה למתיחות בין בארקלי לג'רי קולנג'לו, אשר התבטאה בהתנצחות הדדית דרך אמצעי התקשורת.[17] בסיום אותה עונה, שלח קולנג'לו את בארקלי ליוסטון רוקטס בתמורה לסם קאסל, רוברט הורי, מארק בראיינט וצ'אקי בראון.[18]
תקופות קיד ומרבורי (1996–2004)
עריכהלאחר "תקופת בארקלי", פתחה פיניקס את עונת 1996/1997 עם 13 הפסדים רצופים, ובכך קבעה שיא מועדון שלילי. במשך רצף ההפסדים התפטר פיטסימונס מעמדת המאמן, והוחלף על ידי שחקן העבר דני איינג'. אחרי ריב מתמשך בין איינג' לבין רוברט הורי, השחקן הועבר ללוס אנג'לס לייקרס בתמורה לסדריק סבאלוס, ולאחר מכן הועברו סם קאסל, מייקל פינלי ואיי. סי. גרין לדאלאס מאבריקס תמורת ג'ייסון קיד.[19] עם חמישייה נמוכה ומהירה, פיניקס הרכיבה רצף של 11 ניצחונות רצופים שהביא אותם לפלייאוף, בו הפסידו בסיבוב הראשון לסיאטל סופרסוניקס. בפגרה שלפני עונת 1999/2000 רכשו הסאנס את שחקן האולסטאר פני הארדוויי, אשר לצד ג'ייסון קיד הרכיב את קו אחורי מוכשר ומבטיח.[20] אולם, על אף הציפיות הגבוהות, השילוב של הארדוויי וקיד אף פעם לא מומש במלואו עקב פציעות של הארדוויי במשך העונה הרגילה, ושבר בקרסול של קיד לקראת הפלייאוף.[21] בסיבוב הפלייאוף הראשון הצליח הארדוויי להוביל את הקבוצה לניצחון מפתיע על סן אנטוניו ספרס, אך חרף חזרתו של קיד לסיבוב השני הודחה פיניקס על ידי לוס אנג'לס לייקרס, אשר זכתה בהמשך בתואר האליפות.
בקיץ 2001 החליפו הסאנס את ג'ייסון קיד, בין היתר בשל האשמות על הכאת אשתו, בסטפון מרבורי מניו ג'רזי נטס.[22] בעונת 2001/2002 כשלה פיניקס להעפיל לשלב הפלייאוף, לראשונה מזה 14 שנים. בדראפט 2002 בחרו הסאנס בבחירה התשיעית את שחקן התיכונים אמארה סטודמאייר. בעונת 2002/2003 מרבורי נבחר לחמישייה השלישית של העונה, סטודמאייר זכה בתואר רוקי העונה, והקבוצה רשמה מאזן חיובי 44–38 וחזרה לפלייאוף. בסיבוב הראשון הודחו הסאנס פעם נוספת על ידי הקבוצה שבסופו של הפלייאוף תוכתר כאלופת הליגה – סן אנטוניו ספרס. לאחר פתיחה חלשה לעונת 2003/2004, אותה סיימה עם מאזן שלילי 29–53, העבירה פיניקס את מרבורי והארדוויי לניו יורק ניקס, בתמורה לאנטוניו מקדייס.[23]
עידן סטיב נאש (2004–2012)
עריכהתקופת מייק ד'אנטוני
עריכהעונת 2004/2005 סימנה את החזרה של פיניקס לצמרת הליגה, כשהסאנס מסיימים את העונה הרגילה עם המאזן הטוב בליגה; 62–20. המאזן שווה לשיא המועדון אשר נקבע בעונת 1992/1993 שבה הסאנס הגיעו עד הגמר. המהפך הגדול התרחש בעיקר בזכות הצטרפותם של הרכז סטיב נאש, אשר זכה בסיום אותה עונה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA, ושל המאמן מייק ד'אנטוני אשר זכה בתואר מאמן העונה. המפתח להצלחה של הקבוצה היה סגנון המשחק המהיר המכוּנה "7 שניות או פחות" ("Seven seconds or less"), המעודד את השחקנים להגיע למצב זריקה במהלך 7 השניות הראשונות של שעון הזריקות.[24][25] הסאנס סיימו את העונה כקבוצה עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בממוצע למשחק (110.4), מספר השלשות הגבוה ביותר בממוצע למשחק (9.7) ואחוזי הקליעה ל-3 נקודות הגבוהים ביותר (39.3%). כמו כן הייתה לפיניקס נציגות גבוהה בסוף-שבוע האולסטאר; סטיב נאש זכה באתגר הכישורים, ג'ו ג'ונסון וקוונטין ריצ'רדסון (שגם זכה) השתתפו בתחרות השלשות, אמארה סטודמאייר הגיע למקום השני בתחרות ההטבעות, ונאש, מריון וסטודמאייר השתתפו גם במשחק האולסטאר עצמו.
הסאנס הגיעו לפלייאוף 2005 מהמקום הראשון באזור המערבי, אשר הבטיח להם יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף. בסיבוב הראשון הביסה הקבוצה את ממפיס גריזליס בתוצאה 4–0, ובסיבוב השני ניצחה את דאלאס מאבריקס בתוצאה 4–2. בסדרת גמר המערב הצליחה סן אנטוניו ספרס להגביל את הסאנס לממוצע של 104 נקודות למשחק בלבד, והם גברו על הסאנס בתוצאה 4–1. לאורך הסדרה מול הספרס קלע סטודמאייר 37 נקודות בממוצע למשחק, אשר היה ממוצע הנקודות הגבוה ביותר אי פעם של שחקן בביקורו הראשון בגמר אזורי.[26]
עונת 2005/2006 נפתחה ברגל שמאל כאשר סטודמאייר נאלץ לעבור ניתוח ארטוסקופיה בברכו הימנית עוד לפני פתיחת העונה, ושותף בשלושה משחקים בלבד לכל אורך העונה.[27] בנוסף, הקלע המבטיח ג'ו ג'ונסון הועבר בטרייד לאטלנטה הוקס, שבתמורה העבירה לפיניקס את בוריס דיאו יחד עם שתי בחירות דראפט עתידיות.[28] החתמות נוספות באותה פגרה כללו את ראג'ה בל, טים תומאס וקורט תומאס, אשר פספס את חציה השני של העונה בעקבות פציעה בברכו.[29][30][31] על אף חילופי השחקנים והפציעות המשמעותיות, זכו הסאנס באליפות הבית הפאסיפי בפעם השנייה ברציפות, והשיגו את המקום השני בליגה כולה עם מאזן 54–28. סטיב נאש זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה בפעם השנייה ברציפות, כשהוא הופך לרכז השני בלבד (אחרי מג'יק ג'ונסון) אשר זוכה בתואר יותר מפעם אחת. בנוסף, בוריס דיאו זכה בתואר השחקן המשתפר של העונה.
בסיבוב הראשון של פלייאוף 2006 גברה פיניקס על המדורגת שביעית לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4–3, לאחר שכבר הייתה בפיגור 1–3. גם בסיבוב השני נגררו הסאנס לשבעה משחקים, אך בסופו של דבר גברו על לוס אנג'לס קליפרס במשחק השביעי והמכריע בתוצאה 127–107. הקבוצה המשיכה לגמר המערב בפעם השנייה ברציפות, שם התמודדה מול דאלאס מאבריקס. הקבוצה ניצחה בשניים מארבעת המשחקים הראשונים, אך הפסידה במשחקים 5 ו-6 של הסדרה, בין היתר בשל פציעה של ראג'ה בל, והודחה מהפלייאוף.[32]
במהלך עונת 2006/2007 רשמו הסאנס שני רצפים של 15 ניצחונות ו-17 ניצחונות, והשיגו את מאזן הניצחונות השני בטיבו בליגה, 61–21, אשר היה גם המאזן השני בטיבו בתולדות המועדון. בסיום העונה זכה ליאנדרו ברבוזה בתואר השחקן השישי של העונה, לאחר שקלע 18.1 נקודות בממוצע למשחק. בהצבעות לתואר ה-MVP של העונה סיים נאש במקום השני, אחרי חברו דירק נוביצקי, ובכך נמנעה ממנו זכייה שלישית ברציפות בפרס.[33] בסיבוב הראשון של פלייאוף 2007 גברה פיניקס על הלייקרס בתוצאה 4–1, לקראת מפגש מול הספרס בחצי גמר המערב. בשניות הסיום של המשחק הרביעי מול סן אנטוניו, בו השוו הסאנס את תוצאת הסדרה ל-2–2, ביצע שחקן הספרס רוברט הורי עבירה בלתי ספורטיבית על נאש, מה שעורר מהומה על המגרש – אליה הצטרפו בין היתר אמארה סטודמאייר ובוריס דיאו אשר ישבו אז על ספסל המחליפים; בשל החוק האוסר על הצטרפות שחקני ספסל לתגרה על המגרש, הושעו סטודמאייר ודיאו מהמשחק החמישי בסדרה, אותו הפסידה פיניקס בתוצאה 85–88.[34] גם במשחק השישי הפסידו הסאנס, בתוצאה 106–114, והודחו מהפלייאוף על ידי הספרס, אשר זכו בהמשך באליפות ה-NBA.
ביוני 2007 מונה שחקן העבר והפרשן סטיב קר לג'נרל מנג'ר של הקבוצה, במקומו של ד'אנטוני אשר החזיק בתפקיד באופן זמני.[35] מהלכו הראשון בקבוצה היה החתמתו של הסמול פורוורד הוותיק גרנט היל, אשר הציג יכולת טובה בפיניקס ב-5 העונות הבאות.[36] כמו כן באותו הקיץ ביצע קר טרייד אשר זכה בדיעבד לביקורות רבות – הוא שלח לסיאטל סופרסוניקס את הסנטר קורט תומאס יחד עם שתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט, רק על מנת להיפטר מחוזהו של תומאס אשר נותרה בו שנה אחת.[37] במהלך עונת 2007/2008 ביצעה הקבוצה עסקה מפוקפקת נוספת, כאשר שלחה את שון מריון ומרכוס בנקס למיאמי היט, בתמורה לשאקיל אוניל בן ה-36.[38] הסאנס סיימו את העונה במקום השישי באזור המערבי, עם מאזן 55–27, והפסידו לספרס בסיבוב הפלייאוף הראשון בתוצאה 1–4. בסיום הפלייאוף עזב מייק ד'אנטוני את הקבוצה, לטובת אימון קבוצת ניו יורק ניקס.[39]
תקופת טרי פורטר ואלווין ג'נטרי
עריכהביוני 2008 מונה עוזר מאמן דטרויט פיסטונס, טרי פורטר, למאמן הסאנס במקומו של ד'אנטוני.[40] בדראפט 2008 צירפה הקבוצה את רובין לופז (בחירה 15) ואת גוראן דרגיץ' (בחירה 45), ובדצמבר 2008 המשיכו עם השינויים בסגל, כאשר העבירו את בוריס דיאו וראג'ה בל לשארלוט בובקאטס בתמורה לג'ייסון ריצ'רדסון וג'ארד דאדלי.[41] בפברואר 2009, כאשר עמד מאזן הקבוצה על 28 ניצחונות ו-23 הפסדים, פוטר פורטר מתפקידו והוחלף על ידי עוזר המאמן אלווין ג'נטרי, אשר נשאר בתפקיד במשך כ-4 שנים.[42] תחת ג'נטרי חזרה פיניקס לשחק בקצב גבוה, אשר היה סימן ההיכר של הקבוצה בתקופתו של ד'אנטוני; בכל שלושת משחקיו הראשונים קלעו הסאנס לפחות 140 נקודות, ובשלושתם ניצחו בפער ממוצע של מעל 28 נקודות.[43] על אף שסיימה את העונה במאזן חיובי 46–36, נותרה פיניקס מחוץ לשלב הפלייאוף בשל חוזקן של יתר קבוצות האזור המערבי.
בעונת 2009/2010 הובילו את הקבוצה נאש, סטודמאייר וריצ'רדסון למאזן השלישי בטיבו באזור המערבי, 54–28, תוך שהיא קולעת את ממוצע הנקודות הגבוה בליגה – 110.2 נקודות למשחק. בפלייאוף גברה פיניקס על פורטלנד טרייל בלייזרס (4–2) ועל סן אנטוניו ספרס (4–0), בדרך להעפלתה השלישית בשש שנים לגמר האזור המערבי. בסדרת גמר המערב עצמה הפסידו הסאנס 2–4 ללוס אנג'לס לייקרס, אשר הייתה בדרך לזכייתה השנייה ברציפות באליפות הליגה.
בקיץ 2010 עזב סטיב קר את פיניקס, ובמקומו מונה לאנס בלאנקס לתפקיד הג'נרל מנג'ר.[44] באותו הקיץ עזבו את הקבוצה גם שניים משחקניה המובילים ב-8 השנים הקודמות – אמארה סטודמאייר וליאנדרו ברבוזה – ואת מקומם בסגל תפסו הידו טורקוגלו, ג'וש צ'ילדרס והאקים ווריק.[45][46][47] לאחר 25 משחקים בעונת 2010/2011 העבירו הסאנס את טורקוגלו, ריצ'רדסון וארל קלארק לאורלנדו מג'יק, בתמורה לוינס קרטר, מרצ'ין גורטאט ומיקאל פיאטרוס.[48] כחודשיים לאחר מכן העביר בלאנקס את הרכז המחליף גוראן דרגיץ' ליוסטון רוקטס, תמורת ארון ברוקס.[49] בצל השינויים הרבים בסגל, רשמה פיניקס מאזן שלילי לראשונה מזה 7 שנים (40–42) ולא העפילה לשלב הפלייאוף. בעונה העוקבת התבססה הקבוצה על אותו סגל שחקנים, למעט צירופו של הרוקי מרקיף מוריס ועזיבתו של קרטר, וסיימה את העונה במקום העשירי במערב עם מאזן ניצחונות 33–33. בכך החמיצה פיניקס את הפלייאוף במשך שתי עונות רצופות, לראשונה מאז עונת 1987/1988.
ביולי 2012 סיכמו הסאנס ולוס אנג'לס לייקרס על עסקת "החתמה והעברה" (Sign-and-Trade), במסגרתה חתם סטיב נאש על חוזה בלייקרס (ל-3 עונות עבור כ-27 מיליון דולר), ובתמורה קיבלה פיניקס 4 בחירות דראפט עתידיות.[50] בכך נפרד נאש מהקבוצה לאחר 8 עונות רצופות, במהלכן זכה בשני תוארי ה-MVP של העונה, נבחר 5 פעמים לאחת מחמישיות העונה, והשתתף 6 פעמים במשחק האולסטאר.
בנייה מחדש (2012–הווה)
עריכהביולי 2012 חזר לקבוצה הרכז הסלובני גוראן דרגיץ', אשר חתם בפיניקס על חוזה ל-4 עונות בסך כ-34 מיליון דולר.[51] ב-18 בינואר 2013, כאשר עמד מאזן הקבוצה על 13 ניצחונות ו-28 הפסדים, התפטר ג'נטרי מאימון הקבוצה, ואת מקומו תפס עוזר המאמן לינדסי האנטר.[52] תחת האנטר רשמו הסאנס מאזן שלילי 12–29, אשר הציב אותם במקום האחרון באזור המערבי, עם המאזן הכולל הגרוע ביותר של המועדון מאז עונת הבכורה שלו; 25–57. במאי 2013 החליף ראיין מקדונו את בלאנקס כג'נרל מנג'ר הקבוצה, ומינה את ג'ף הורנסק כמאמן הראשי במקומו של האנטר.[53] בדראפט 2013 בחר מקדונו את הסנטר האוקראיני אלכס לן, ובהמשך אותו הקיץ צירפה הקבוצה גם את הקומבו גארד אריק בלדסו.[54] באופן מפתיע ביחס לציפיות מהקבוצה הצעירה, סיימה פיניקס את העונה עם מאזן חיובי 48–34, הודות ליכולת טובה של דרגיץ' ובלדסו. על אף המאזן המרשים (58.6%) ניצבה הקבוצה במקום התשיעי בלבד באזור המערבי, ונותרה מחוץ לפלייאוף.
בדראפט 2014 בחרה הקבוצה את טי. ג'יי. וורן בבחירה ה-14, וכחודש לאחר מכן צירפה בטרייד את אייזיאה תומאס.[55] במהלך פגרת סוף-שבוע האולסטאר 2014 ביצעו הסאנס שלושה טריידים נפרדים, במסגרתם נפרדו מדרגיץ', תומאס ושלושה שחקנים נוספים, ובתמורה קיבלו את ברנדון נייט בן ה-23, וכן מספר בחירות דראפט עתידיות ושחקנים משלימים בעלי חוזים קצרים.[56] מאז ביצוע הטריידים ועד לסיום העונה הסדירה העמידה פיניקס מאזן שלילי 10–18, וסיימה במקום העשירי במערב עם מאזן 39–43.
עם הבחירה ה-13 בדראפט 2015 בחרה פיניקס את הקלע דווין בוקר, ובהמשך אותו הקיץ החתימה את נייט על הארכת חוזה בסך 70 מיליון דולר (ל-5 שנים), וכן החתימה את הסנטר הוותיק טייסון צ'נדלר על חוזה בסך 52 מיליון דולר (ל-4 שנים).[57][58] במהלך עונת 2015/2016 פוטר הורנסק מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה עוזרו ארל ווטסון.[59] חרף יכולת מעודדת מצדם של נייט (19.6 נקודות למשחק) ובוקר (13.8 נקודות למשחק), השיגו הסאנס באותה עונה 23 ניצחונות בלבד, בין היתר בשל פציעה של בלדסו אשר החמיץ 51 משחקים. בכך כשלה הקבוצה להעפיל לפלייאוף ה-NBA בפעם השישית ברציפות, לראשונה בתולדות המועדון.
תקופת דווין בוקר
עריכהבדראפט 2016 ניצלו הסאנס את הבחירה הרביעית כדי לבחור את דראגן בנדר, וכן רכשו את הבחירה השמינית על מנת לצרף את מרקיז כריס. שתי הבחירות התבררו בדיעבד ככושלות; פיניקס העבירה את כריס בטרייד לאחר שתי עונות בלבד, ושחררה את בנדר לאחר 3 עונות.[60] בעוד נייט, צ'נדלר, לן, כריס ובנדר הציגו יכולת מאכזבת, פרץ בוקר בעונה זו, והוביל את קלעי הקבוצה עם 22.1 נקודות בממוצע למשחק. לאחר שלושה משחקים בעונת 2017/2018, אשר בשניים מתוכם הפסידו הסאנס בהפרש של מעל 40 נקודות, פוטר ווטסון מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה עוזר המאמן ג'יי טריאנו.[61] שמונה משחקים לאחר מכן הועבר אריק בלדסו למילווקי באקס, בתמורה לגרג מונרו ושתי בחירות דראפט עתידיות.[62] לאורך עונות 2017 ו-2018 רשמו הסאנס מאזן כולל של 45 ניצחונות ו-119 הפסדים (27.4%), ובשתיהן סיימו במקום האחרון באזור המערבי.
לקראת עונת 2018/2019 מינו הסאנס את איגור קוקושקוב הסרבי כמאמן הראשי של הקבוצה, במקומו של טריאנו,[63] ובדראפט 2018 צירפו את דיאנדרה אייטון ומיקל ברידג'ס עם הבחירות הראשונה והעשירית, בהתאמה. כמו כן באותו הקיץ חתם בוקר על הארכת חוזה בפיניקס ל-5 עונות נוספות, החל מקיץ 2019, עבור כ-158 מיליון דולר.[64] על אף תפוקה מעודדת מצדם של שחקניה הצעירים בוקר (26.6 נקודות למשחק), וורן (18.0 נקודות למשחק) ואייטון (16.3 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק), סיימו הסאנס את העונה במקום האחרון במערב בפעם השלישית ברציפות, עם מאזן שלילי 19–63. בסיום העונה פוטר כל צוות האימון, כולל קוקושקוב, ושחקן העבר ג'יימס ג'ונס מונה לג'נרל מנג'ר הקבוצה.[65]
בקיץ 2019 מונה מונטי ויליאמס למאמן הראשי של הקבוצה, אשר בכך הפך למאמן החמישי של הסאנס ב-5 עונות.[66] עם הבחירה השישית של דראפט 2019 בחרה פיניקס את ג'רט קולבר, ומיד העבירה אותו בטרייד למינסוטה טימברוולבס בתמורה לקמרון ג'ונסון (הבחירה ה-11) ודריו שאריץ'.[67] כמו כן באותו הקיץ חתם בקבוצה הרכז ריקי רוביו על חוזה ל-3 שנים, עבור כ-51 מיליון דולר.[68] ב-24 באוקטובר 2019, לאחר משחק אחד בלבד בעונת 2019/2020, הושעה אייטון על ידי ליגת ה-NBA ל-25 משחקים בגין שימוש בחומרים אסורים.[69] בפברואר 2020 הוכרז כי בוקר נבחר להחליף את דמיאן לילארד הפצוע במשחק האולסטאר של ה-NBA, ובכך היה השחקן הראשון אשר מייצג את פיניקס במשחק הראווה מאז עשה זאת סטיב נאש בעונת 2011/2012. באותה העת עמדו ממוצעיו העונתיים של בוקר על 26.4 נקודות ו-6.3 אסיסטים למשחק.[70] בסוף העונה שהתרחשה בבועה שבדיסניוורלד שבאורלנדו, בעקבות נגיף הקורונה, ניצחה פיניקס את כל המשחקים שם, אך לא הצליחה להיכנס לפלייאוף שוב כסיימה במקום העשירי במערב.
לקראת עונת 2020/2021 ערכו הסאנס שינוי גדול בקבוצה, כשצירפו את האולסטאר כריס פול לקבוצה בטרייד ובתמורה העבירו את ריקי רוביו, קלי אוברה, טיי ג'רום, ג'יילן לקיו ובחירת דראפט עתידית לאוקלהומה סיטי ת'אנדר. באותה עונה הסאנס בהובלתם של צמד הגארדים כריס פול ודווין בוקר סיימו את העונה הסדירה במקום השני ובכך הגיעו לפלייאוף לראשונה מאז 2010. בסיבוב הראשון פגשו הסאנס את לוס אנג'לס לייקרס החזקים של לברון ג'יימס, אך ניצחו אותם בתוצאה 4-2. בסיבוב השני פגשו הסאנס את דנוור נאגטס, אותם הם ניצחו בתוצאה 4-0. בגמר המערב הסאנס ניצחו את הלוס אנג'לס קליפרס, אותם הם ניצחו בתוצאה 4-2 ובכך עלו לגמר ה-NBA בפעם השלישית בהיסטורית המועדון. בגמר פגשו הסאנס את מילווקי באקס, להם הם הפסידו בתוצאה 4-2.
בעונת 2021/2022 סיימה הסאנס את העונה הסדירה במקום הראשון במערב עם מאזן: 18-64, המאזן הטוב בליגה. בסיבוב הראשון בפלייאוף פגשה הסאנס את ניו אורלינס פליקנס והביסה אותה בתוצאה 4-2. בסיבוב השני פגשה את המאבריקס והובסה לאחר שבעה משחקים. ההדחה המוקדמת של הסאנס בחצי גמר המזרח הפתיעה פרשנים ואוהדים רבים בשל העובדה שהסאנס סיימו את העונה הסדירה בראשות המזרח, ואילו המאבריקס סיימו את העונה הסדירה במקום הרביעי במערב.[71]
במהלך עונת 2022/2023 הודיעה פיניקס על צירופו של כוכבה של ברוקלין נטס ואחד השחקנים המובילים ב-NBA קווין דוראנט, בתמורה למיקל ברידג'ס, קמרון ג'ונסון, ג'יי קראודר (שהועבר מיד למילווקי באקס), ארבע בחירות סיבוב ראשון והחלפת בחירות דראפט ב-2028. דוראנט יצר שלישייה חזקה חדשה במערב, שכללה אותו, את כריס פול ואת דווין בוקר.[72] לקראת עונת 2023/2024 מינתה פיניקס את פרנק ווגל למאמן הקבוצה, וכן צירפה שחקן וושינגטון ויזארדס בראדלי ביל, תמורת כריס פול, לנדרי שאמט ומספר בחירות סיבוב שני של הדראפט.
לוגואים
עריכה-
לוגו הקבוצה הראשי בין השנים 1968–1992
-
לוגו הקבוצה הראשי בין השנים 1992–2000
-
לוגו הקבוצה הראשי בין השנים 2000–2013
-
לוגו הקבוצה הראשי מאז שנת 2013
מאמני הקבוצה
עריכההנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024:
מאמן | שנים | עונה סדירה | פלייאוף | הישגים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | |||
ג'וני קר | 1968–1969 | 120 | 31 | 89 | 0.258 | — | — | — | — | — |
ג'רי קולנג'לו | 1970 | 44 | 24 | 20 | 0.545 | 7 | 3 | 4 | 0.429 | — |
קוטון פיטסימונס | 1970–1972 | 164 | 97 | 67 | 0.591 | — | — | — | — | — |
בוץ' ואן ברדה קוף | 1972 | 7 | 3 | 4 | 0.429 | — | — | — | — | — |
ג'רי קולנג'לו (2) | 1972–1973 | 75 | 35 | 40 | 0.467 | — | — | — | — | — |
ג'ון מקלאוד | 1973–1987 | 1,122 | 579 | 543 | 0.516 | 81 | 37 | 44 | 0.457 | — |
דיק ואן ארסדייל | 1987 | 26 | 14 | 12 | 0.538 | — | — | — | — | — |
ג'ון וטזל | 1987–1988 | 82 | 28 | 54 | 0.341 | — | — | — | — | — |
קוטון פיטסימונס (2) | 1988–1992 | 328 | 217 | 111 | 0.662 | 40 | 21 | 19 | 0.525 | זכייה בפרס מאמן העונה (1989) |
פול וסטפאל | 1992–1996 | 279 | 191 | 88 | 0.685 | 44 | 25 | 19 | 0.568 | — |
קוטון פיטסימונס (3) | 1996 | 57 | 27 | 30 | 0.474 | 4 | 1 | 3 | 0.250 | — |
דני איינג' | 1996–1999 | 226 | 136 | 90 | 0.602 | 12 | 3 | 9 | 0.250 | — |
סקוט סקיילס | 1999–2002 | 195 | 116 | 79 | 0.595 | 13 | 5 | 8 | 0.385 | — |
פרנק ג'ונסון | 2002–2003 | 134 | 63 | 71 | 0.470 | 6 | 2 | 4 | 0.333 | — |
מייק ד'אנטוני | 2003–2008 | 389 | 253 | 136 | 0.650 | 51 | 26 | 25 | 0.510 | זכייה בפרס מאמן העונה (2005) |
טרי פורטר | 2008–2009 | 51 | 28 | 23 | 0.549 | — | — | — | — | — |
אלווין ג'נטרי | 2009–2013 | 302 | 158 | 144 | 0.523 | 16 | 10 | 6 | 0.625 | — |
לינדסי האנטר | 2013 | 41 | 12 | 29 | 0.293 | — | — | — | — | — |
ג'ף הורנסק | 2013–2016 | 213 | 101 | 112 | 0.474 | — | — | — | — | — |
ארל ווטסון | 2016–2017 | 118 | 33 | 85 | 0.280 | — | — | — | — | — |
ג'יי טריאנו | 2017–2018 | 79 | 21 | 58 | 0.266 | — | — | — | — | — |
איגור קוקושקוב | 2018–2019 | 82 | 19 | 63 | 0.232 | — | — | — | — | — |
מונטי ויליאמס | 2019–2023 | 309 | 194 | 115 | 0.628 | 46 | 27 | 19 | 0.587 | זכייה בפרס מאמן העונה (2022) |
פרנק ווגל | 2023–הווה | 82 | 49 | 33 | 0.598 | 4 | 0 | 4 | 0.000 | — |
מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)
עריכהג'נרל מנג'ר | תקופה | הישגים |
---|---|---|
ג'רי קולנג'לו | 1968–1994 | 4 זכיות בפרס מנהל העונה (1976, 1981, 1989, 1993) |
בראיין קולנג'לו | 1994–2006 | זכייה בפרס מנהל העונה (2005) |
מייק ד'אנטוני | 2006–2007 | – |
סטיב קר | 2007–2010 | – |
לאנס בלאנקס | 2010–2013 | – |
ראיין מקדונו | 2013–2018 | – |
ג'יימס ג'ונס | 2018–הווה | זכייה בפרס מנהל העונה (2021) |
הישגים ופרסים
עריכהשיאים למשחק בודד
עריכה- חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.
נקודות: 70, דווין בוקר מול בוסטון סלטיקס, 24 במרץ 2017.
ריבאונדים: 27, פול סיילאס מול סינסינטי רויאלס (1971) וטייסון צ'נדלר מול אטלנטה הוקס (2016).
אסיסטים: 25, קווין ג'ונסון מול סן אנטוניו ספרס, 6 באפריל 1994.
חטיפות: 10, קווין ג'ונסון מול וושינגטון בולטס, 9 בדצמבר 1993.
חסימות: 10, לארי נאנס מול פילדלפיה 76' (1988), ואמארה סטודמאייר מול יוטה ג'אז (2004).
שיאי קריירה בקבוצה
עריכה- הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.[73]
נקודות:
|
ריבאונדים:
|
אסיסטים:
|
חטיפות:
|
חסימות:
|
פרסים אישיים
עריכהשחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות
עריכהמספר | שחקן | תפקיד | שנים בקבוצה |
---|---|---|---|
5 | דיק ואן ארסדייל | קלע | 1968–1977 |
6 | וולטר דייוויס | קלע/סמול פורוורד | 1977–1988 |
7 | קווין ג'ונסון | רכז | 1988–1998, 2000 |
9 | דן מארלי | קלע/סמול פורוורד | 1988–1995, 2001–2002 |
13 | סטיב נאש | רכז | 1996–1998, 2004–2012 |
24 | טום צ'יימברס | פאוור פורוורד | 1988–1993 |
33 | אלבן אדמס | סנטר | 1975–1988 |
34 | צ'ארלס בארקלי | פאוור פורוורד | 1992–1996 |
42 | קוני הוקינס | פאוור פורוורד | 1969–1973 |
44 | פול וסטפאל | קלע | 1975–1980, 1983–1984 |
- | ג'רי קולנג'לו | בעלים, מאמן, מנהל | 1968–2004 |
- | קוטון פיטסימונס | מאמן | 1970–1972, 1988–1992, 1996 |
- | ג'ון מקלאוד | מאמן | 1973–1987 |
- | ג'ו פרוסקי | מאמן כושר | 1968–2000 |
סגל פיניקס סאנס
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שחקנים | מידע נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמן:
מקרא
עודכן בתאריך: 24 בספטמבר 2024 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פיניקס סאנס (באנגלית)
- פיניקס סאנס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פיניקס סאנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ פיניקס חוגגת 50 שנות קשרי ידידות עם האוהדים, באתר azcentral.com, 13 באוקטובר 2017
- ^ מקור שמותן של קבוצות ה-NBA, באתר bleacherreport.com, 10 בפברואר 2013
- ^ המסע בן 40 השנה של קולנג'לו מגיע להיכל התהילה, באתר פיניקס סאנס, 10 בספטמבר 2004
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט ההרחבה 1968, באתר basketball-reference.com
- ^ הטלת מטבע ב-1969 הייתה משמעותית עבור הסאנס והלייקרס, באתר azcentral.com, 16 בנובמבר 2012
- ^ "המשחק הטוב אי פעם?", באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ "המשחק הטוב אי פעם", באתר הרשמי של בוסטון סלטיקס
- ^ חמישה שחקני פיניקס מואשמים בעבירות סמים, באתר לוס אנג'לס טיימס, 18 באפריל 1987
- ^ ויליאם בדפורד נשלח לתוכנית גמילה מסמים, באתר שיקגו טריביון, 31 במרץ 1988
- ^ נזכרים בניק ונאוס, באתר הקבוצה, 16 באוגוסט 2007
- ^ ג'רי קולנג'לו, באתר sportsbusinessdaily.com, 22 במרץ 2010
- ^ המשחק בין פיניקס לפורטלנד שבר את שיא הנקודות במשחק פלייאוף, באתר לוס אנג'לס טיימס, 12 במאי 1992
- ^ פיניקס מרקורי מוצאת בית זמני, באתר stadiumjourney.com, 27 ביולי 2019
- ^ הסאנס מצרפים את בארקלי בטרייד מפילדלפיה, באתר sun-sentinel.com, 18 ביוני 1992
- ^ סיכום סדרת הגמר בין פיניקס לשיקגו, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ עשרת הטריידים הגרועים בתולדות הסאנס, באתר valleyofthesuns.com, 6 באוגוסט 2017
- ^ בארקלי וקולנג'לו מסכמים על הפסקת אש, באתר פיניקס סאנס, 17 במרץ 2003
- ^ בארקלי נשלח בטרייד ליוסטון, באתר וושינגטון פוסט, 19 באוגוסט 1996
- ^ קיד נשלח בטרייד לפיניקס, באתר הניו יורק טיימס, 27 בדצמבר 1996
- ^ הארדוויי נשלח בטרייד לפיניקס, באתר orlandosentinel.com, 5 באוגוסט 1999
- ^ קיד סובל משבר מקרסול, וייעדר מהמשך העונה, באתר CBS News, 22 במרץ 2000
- ^ קיד ומרבורי מחליפים קבוצות, באתר ESPN, 29 ביוני 2001
- ^ מרבורי נשלח בטרייד לניקס, באתר ניו יורק טיימס, 6 בינואר 2004
- ^ התקפות מתפרצות בכדורסל, באתר breakthroughbasketball.com
- ^ זוכרים את התקפת "7 שניות או פחות", באתר clutchpoints.com, 30 באוגוסט 2018
- ^ סן אנטוניו גוברת על פיניקס ומדיחה אותה מפלייאוף 2005, באתר ESPN, 2 ביוני 2005
- ^ סטודמאייר עבר ניתוח בברכו, באתר ESPN, 18 באוקטובר 2005
- ^ פיניקס מצרפת את דיאו במקומו של ג'ונסון, באתר הקבוצה, 19 באוגוסט 2005
- ^ ראג'ה בל חותם בפיניקס, באתר הקבוצה, 3 באוגוסט 2005
- ^ טים תומאס חותם בפיניקס, באתר הקבוצה, 3 במרץ 2006
- ^ פיניקס שולחת את רובינסון לניקס בתמורה לקורט תומאס, באתר ESPN, 29 ביוני 2005
- ^ פיניקס הפצועה הודחה מהפלייאוף, באתר ESPN, 4 ביוני 2006
- ^ נוביצקי זוכה בתואר ה-MVP, באתר ה-NBA, 15 במאי 2007
- ^ סטודמאייר ודיאו מושעים מהמשחק השישי, באתר ESPN, 16 במאי 2007
- ^ קר ממונה לג'נרל מנג'ר של הסאנס, באתר ESPN, 3 ביוני 2007
- ^ היל מסכם על חוזה בפיניקס, באתר ESPN, 5 ביולי 2007
- ^ מבט לאחור על תקופתו של קר בפיניקס, באתר valleyofthesuns.com, 16 ביוני 2010
- ^ אוניל נשלח בטרייד לפיניקס בתמורה למריון, באתר הניו יורק טיימס, 7 בפברואר 2008
- ^ ד'אנטוני עובר לאמן את הניקס, באתר ניו יורק טיימס, 11 במאי 2008
- ^ פיניקס ממנה את פורטר כמאמן ראשי, באתר הקבוצה, 9 ביוני 2008
- ^ פיניקס מצרפת את ריצ'רדסון ודאדלי, באתר הקבוצה, 11 בדצמבר 2008
- ^ ג'נטרי מחליף את פורטר כמאמן הסאנס, באתר ESPN, 16 בפברואר 2009
- ^ הסאנס גוברים על הת'אנדר בתוצאה 140–118, באתר ESPN, 21 בפברואר 2009
- ^ פיניקס ממנה את לאנס בלאנקס כג'נרל מנג'ר, באתר הקבוצה, 5 באוגוסט 2010
- ^ פיניקס מצרפת את ווריק, באתר הקבוצה, 9 ביולי 2010
- ^ פיניקס מצרפת את צ'ילדרס, באתר הקבוצה, 13 ביולי 2010
- ^ פיניקס מצרפת את טורקוגלו, באתר הקבוצה, 14 ביולי 2010
- ^ פיניקס מצרפת את קרטר, גורטאט ופיאטרוס, באתר nbcsports.com, 18 בדצמבר 2010
- ^ פיניקס מצרפת את ארון ברוקס, באתר הקבוצה, 24 בפברואר 2011
- ^ פיניקס נשלח בטרייד ללייקרס, באתר ESPN, 5 ביולי 2012
- ^ דרגיץ' מסכם על חוזה בפיניקס, באתר ESPN, 5 ביולי 2012
- ^ פיניקס ממנה את האנטר למאמן הראשי, באתר הקבוצה, 20 בינואר 2013
- ^ הסאנס ממנים את הורנסק למאמן הראשי, באתר ESPN, 28 במאי 2013
- ^ הסאנס מצרפים את בלדסו בטרייד, באתר USA Today, 2 ביולי 2013
- ^ פיניקס מצרפת את אייזיאה תומאס, באתר הקבוצה, 12 ביולי 2014
- ^ פיניקס נפרדת מדרגיץ' ותומאס בטריידים נפרדים, באתר Yahoo!, 19 בפברואר 2015
- ^ נייט מסכם על הארכת חוזה בפיניקס, באתר sbnation.com, 1 ביולי 2015
- ^ צ'נדלר מסכם על חוזה בפיניקס, באתר bleacherreport.com, 28 ביוני 2015
- ^ ווטסון ממונה למאמן הראשי של פיניקס, באתר bleacherreport.com, 2 בפברואר 2016
- ^ גולדן סטייט משחררת את בנדר, באתר valleyofthesuns.com, 7 בינואר 2020
- ^ טריאנו מונה למאמן הסאנס, באתר sportsnet.ca, 22 באוקטובר 2017
- ^ פיניקס מצרפת את גרג מונרו, באתר הקבוצה, 7 בנובמבר 2017
- ^ איגור קוקושקוב מונה למאמן פיניקס, פיזדייל המועמד המוביל לניקס, באתר וואלה, 3 במאי 2018
- ^ בוקר מסכם על הארכת חוזה בפיניקס, באתר USA Today, 7 ביולי 2018
- ^ ג'יימס ג'ונס ממונה לג'נרל מנג'ר, באתר הקבוצה, 11 באפריל 2019
- ^ מונטי ויליאמס מונה למאמן הסאנס, באתר הקבוצה, 3 במאי 2019
- ^ פיניקס בוחרת את קולבר ומעבירה אותו למינסוטה, באתר apnews.com, 21 ביוני 2019
- ^ רוביו מסכם על חוזה בפיניקס, באתר bleacherreport.com, 1 ביולי 2019
- ^ דיאנדרה אייטון נכשל בבדיקת סמים והושעה מ-25 משחקים, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2019
- ^ בוקר נבחר להשתתף במשחק האולסטאר, באתר פיניקס סאנס, 13 בפברואר 2020
- ^ דאלאס ודונצ'יץ' פירקו בצורה מדהימה את פיניקס במשחק 7, ועלו לגמר המערב, באתר וואלה, 16 במאי 2022
- ^ המועמדת הבכירה לאליפות? קווין דוראנט עובר לפיניקס, באתר וואלה, 9 בפברואר 2023
- ^ המובילים הסטטיסטיים של הקבוצה, באתר basketball-reference.com