ויליאם דאמר

ויליאם דאמר (אנגלית: William Dummer; הוטבל 29 בספטמבר 167710 באוקטובר 1761) היה פוליטיקאי במחוז מפרץ מסצ'וסטס. הוא שימש כסגן מושל במשך ארבע עשרה שנים (1716–1730), כולל תקופה נוספת משנת 1723 עד 1728 כששימש כמושל. הוא זכור בגלל תפקידו בהנהגת הקולוניה במהלך מה שמכונה לעיתים "מלחמת דאמר", שהייתה בין המושבות הבריטיות בצפון-מזרח אמריקה וקואליציה של שבטים ילידים באזורים שבהן שוכנות ניו המפשייר, מיין, ניו ברונזוויק ונובה סקוטיה.

ויליאם דאמר
William Dummer by Vinton.jpg
לידה 10 באוקטובר 1677
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1761 (בגיל 84)
ניוברי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פרוביניציית מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרנארי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • מושל מחוז מפרץ מסצ'וסטס (10 בספטמבר 172911 ביוני 1730)
  • מושל מחוז מפרץ מסצ'וסטס (2 בינואר 172319 ביולי 1728) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דאמר נולד למשפחת סוחרים עשירה במסצ'וסטס. שהה באנגליה פרק זמן מסוים, עם שובו למסצ'וסטס בשנת 1712 נכנס לפוליטיקה המקומית וזכה בתפקיד סגן מושל בעזרת מאמצי אחיו ג'רמיה. הוא שירת בתקופה סוערת של המושל סמואל שוטה, שבה המושל הסתכסך עם מועצת הנבחרים במחוז בנושאים רבים. שוטה עזב את המחוז באופן פתאומי בסוף 1722, בזמן שהיה בעיצומה של מלחמה עם האינדיאנים בצפון ניו אינגלנד.

המלחמה באה לסיומה המוצלח על ידי דאמר. הוא ניהל משא ומתן על חוזה עם בני שבט אבנאק, חוזה אשר היוו את הבסיס לרצף של חוזים אחרים. בשנת 1728 הוחלף שוטה בויליאם ברנט, שחצי שנה מתפקידו בוזבז על מאבק על משכורתו. ברנט בסופו של דבר הוחלף בשנת 1730 על ידי ג'ונתן בלצ'ר, שבחר בוויליאם טיילר להיות הסגן שלו.

דאמר פרש והעביר את זמנו בין החווה שלו בבייפילד לביתו בבוסטון. הוא תמך בחינוך והוריש כספים להקמת מכינה במסצ'וסטס, ותרם את אחוזתו בבייפילד לכך.

ראשית חייועריכה

ויליאם דאמר נולד בבוסטון, בירת מחוז מפרץ מסצ'וסטס, לג'רמיה דאמר, ואנה (אטווטר) דאמר.[1] סבו היה ריצ'רד דאמר, מתיישב במסצ'וסטס ואחד מעשירי הקולוניה, והיה קשור גם לשופט השלום סמואל סוואל.[2][3] דאמר היה הבכור מבין תשעה ילדים, שרק ארבעה מהם שרדו לבגרות. הוא הוטבל בכנסייה העתיקה של דרום בוסטון ב־29 בספטמבר 1677.[4]

מעט ידוע על שנותיו הראשונות של דאמר. בהתחשב בעושר המשפחה הוא ככל הנראה למד בבית הספר הלטיני של בוסטון, אך הוא לא למד בהרווארד. אחיו הצעיר ג'רמיה הלך להרווארד, לאחר מכן נסע לאירופה ולמד בליידן ובאוטרכט.[5]

דאמר נסע לאנגליה, ככל הנראה בראשית העשור הראשון המאה ה-18, שם הצטרף לעסקי המסחר של משפחתו המורחבת. הוא חזר למסצ'וסטס בשנת 1712.[6] בעודו באנגליה הוא התחתן עם בת דודו ממשפחת דאמר, שמותה אולי הביא לחזרתו למסצ'וסטס. בנישואיו אלה לא נולדו ילדים.[7] לאחר מכן התחתן עם קתרין דודלי, בתו של מושל מסצ'וסטס ג'וזף דודלי, ב־26 באפריל 1714.[8] לקראת חתונתו, נתן לו אביו בנובמבר 1712 שטח אדמה גדול באזור הבייפילד של ניוברי. הנכס הפך לבית כפרי של הזוג. דאמר חילק את זמנו בין חוותו בניובורי לבית המשפחה בבוסטון.[9]

עם מותה של המלכה אן בשנת 1714, חל מרוץ פוליטי למינויים להנהגת מסצ'וסטס.[10] אחיו של דאמר, ג'רמיה, היה בלונדון וייצג את סיעת דודלי שהתמודד לתפקיד המושל. אף על פי שלא היה מסוגל להבטיח את מינויו המחודש של דודלי, הוא וג'ונתן בלשר הצליחו להביא ביוני 1716 לבחירת סמואל שוטה כמושל. ויליאם דאמר נבחר כסגן המושל.[11][12] שוטה הגיע למושבה באוקטובר שלאחר מכן.

סגן מושלעריכה

תפקידו של דאמר במהלך הממשל הסוער של המושל שוטה אינו מתועד היטב. לשוטה הייתה מערכת יחסים קשה עם אספת הנבחרים המחוזית, שסירבה לשלם לפקידי הממשל שכר רגיל והתנגדה למדיניות אחרת ששוטה הונחה ליישם.[13] בשנת 1720, במהלך המחלוקות המתמשכות הללו, הפחיתה האספה את השכר שהיא העניקה לסגן המושל מ־50 ליש"ט ל-35 ליש"ט. דאמר החזיר את הכספים, וציין כי הוצאות הכיס שלו למשרדו אף עלו את הסכום של £ 50.[14]

האספה גם סיבכה את המשא ומתן של שוטה עם שבט האבנאקי השקט, שכבש אדמות בגבולות המזרחיים של הפרובינציה (במדינת מיין) והתנגד להתנחלויות של מתיישבים על אדמותיהם. אף על פי שהיה רצון כלשהו מצד הצרפתים ושבט האבנאקי להגיע לשלום, האספה במסצ'וסטס, נקטה קו נוקשה נגדם. היא החליטה על ניתוק הסחר עם האבנאקי והסמיכה את המיליציה לפעול נגד נורידוויק, אחת מהעיירות העיקריות של שבט אבנאקי.[15] היחסים התדרדרו ללוחמה גלויה בשנת 1722, והמושל שוטה הכריז מלחמה על האבנאקי ביולי.[16] בגלל המחלוקות המתמשכות עם האספה, שוטה עזב בפתאומיות את המחוז ויצא ללונדון ב־1 בינואר 1723, והשאיר את דאמר לשמש כמושל ומפקד. הטיפול בסכסוך הושאר לדאמר ומאז היא נודעה כמלחמת דאמר (בין שאר השמות).[17]

מלחמת הגבול המערביעריכה

 
תוכנית מצודת פורט דאמר 1724

כהונתו של דאמר כמושל בפועל תוארה על ידי ההיסטוריון ג'ון רגל כ"בלתי מבריקה אבל סבירה".[18] במחצית הראשונה של 1723 דאמר עשה מאמצים מתוכננים לגייס את שבט אירוקואים (באזור מדינת ניו יורק) כבני ברית נגד האבאנקי. תוכניתו לא הצליחה. האירוקואים, למרות הפיתוי הכספי הגדול, סירבו לאחוז בנשק נגד שבטים שהיו בעלי ברית עם צרפת החדשה. הוא ערך מירדף ומצוד אחרי גריי לוק, המנהיג הראשי של שבט אבאנקי, אבל לא הצליח למצוא אותו.[19]

באוגוסט 1723 החל גריי לוק לפשוט על קהילות הגבול במסצ'וסטס בעמק נהר קונטיקט. הוא לקח שבויים וגרם לנפגעים בנורת'פילד.[20] דאמר פנה למנהיג מושבת קונטיקט, שהציב שם פלוגת מיליציה. הוא גם אישר בניית מצודה מצפון לנפילד,[21] על אדמות שרכש שנים אחדות לפני כן במכירה הפומבית של קונטיקט, שמסצ'וסטס העניקה לקונטיקט כפיצוי בסוגיות הגבול.[22] המצודה שכנה במה בברטלבורו, ורמונט, ונקראת לזכרו פורט דאמר.[23] המקום נחשב להתחלה של התיישבות אירופית קבועה במדינת ורמונט המודרנית.[24]

פורט דאמר לא הצליחה לעצור את הפשיטות האינדיאניות. כאשר פשיטותיו של גריי לוק נמשכו ללא הפוגה בשנת 1724, חידש דאמר את פניותיו למושל קונטיקט גורדון סולטונסטול, וציין כי קונטיקט תהיה חשופה באותה מידה לפשיטות, אם הם ינטשו את ישובי מסצ'וסטס שבנהר קונטיקט. המושל שלח תגבורות נוספות, אך הפשיטות של אבנאקי באזור נמשכו עד 1727, אז ככל הנראה גריי לוק התעייף מהמשך המלחמה ללא תמיכה חיצונית והוא נעלם מהעין.[25]

מלחמת הגבול המזרחיעריכה

אחת המחלוקות שהמושל שוטה התעמת בגללם עם אספת הנבחרים, לפני עזיבתו נגעה למינוי קציני מיליציה. האספה דרשה את סילוקו של מפקד המיליציה של מחוז המזרח (כלומר מיין), קולונל שדרך וולטון. דאמר המשיך להתווכח על הנושא הזה עם האספה, אך בסופו של דבר נענה, והחליף את וולטון בתומאס וסטברוק.[26] ווסטברוק הוביל לפשיטה שנייה על נוררידג'וק בפברואר 1723, אך הכפר היה נטוש בגלל החורף.[27]

המלחמה בגבול המזרחי כללה פעילויות דומות שנערכו על ידי שבטי אבנאקי המזרחיים, ומנגד התנהלו פשיטות שערכה המיליציה המחוזית של מסצ'וסטס וניו המפשייר.[28] לאחר שנורידג'וק נהרסה בפשיטה שלישית באוגוסט 1724 (פעולה בה נהרג הכומר הישועי הצרפתי בעל ההשפעה סבסטיאן רייל), המלחמה הסתיימה.[29] דאמר נקט עמדה אגרסיבית לאחר הפשיטה, האשים את הצרפתים בהתחלתה ודרש את נייטרליותם.[30]

משא ומתן לשלום החל בראשית 1725 בבוסטון עם מנהיגי האינדיאנים. דאמר ניהל את המשא ומתן, נקט קו קשוח. הוא סירב באופן עקרוני להפסיק את פעולות ההתיישבות בשטחים שהיו במחלוקת. הוא גם לחץ על שבט וינואמוט להביא את גריי לוק ומנהיגי אבנאקי אחרים לשולחן הדיונים.[31] שיחות אלה הובילו לשלום רק עם הפנובוצ'וטים בסוף יולי 1725. אבל ועידת שלום גדולה שהתקיימה במפרץ קאסקו באותה העת סיימה רשמית את פעולות האיבה. הועידה כללה את דאמר, את ממלא מקום המושל של ניו המפשייר ג'ון וונטוורת', המפקד הצבאי של נובה סקוטיה פול מסקרנה, ונציגים רבים של קונפדרציית ובאנאקי.[32][33]

ההסכם שדאמר השיג אחרי המשא ומתן הפך לאבן פינה בדיפלומטיה בין מסצ'וסטס לשבטים המזרחיים למרות הפערים בין הגרסאות של ההסכם בכתב ובין הסיכומים בעל-פה. כל אמנה גדולה שנחתמה בחמישים השנים שלאחר מכן כללה שיחזור מחדש של תנאיו.[34]

שנים מאוחרותעריכה

 
ביתו של דאמר, כיום אקדמיית המושל, בניוברי

שוטה התכונן לחזור למסצ'וסטס בשנת 1727 כאשר המלך ג'ורג' הראשון נפטר. המלך ג'ורג' השני בחר להעניק את תפקיד מושל מסצ'וסטס לוויליאם ברנט במקום לחדש את מינוי של שוטה. והוא חידש את מינוי דאמר כסגן מושל.[35]

ברנט הגיע ביולי 1728 לתפקידו.[36] אבל נפטר לפתע ב-7 בספטמבר 1729. דאמר חזר לפעול כמושל ומפקד הראשי.[37] הוא נשאר בתפקידו עד 11 ביוני 1730, אז הוחלף על ידי ויליאם טיילר, שנבחר כסגנו על ידי המושל הנכנס ג'ונתן בלצ'ר.[38][39]

לאחר שהוחלף כסגן מושל, דאמר כנראה פרש לחיים הפרטיים כחוואי מצליח. על פי הדיווחים, הוא כיהן במועצה המחוזית, אך אין רישומים רשמיים נוספים עליו, והוא לא השאיר מכתבים או מסמכים אחרים.[40] הוא נפטר בבית ב-10 באוקטובר 1761, ונקבר בבוסטון שישה ימים לאחר מכן.[41][42]

מורשתעריכה

דאמר בצוואתו נתן 200 ליש"ט להרווארד, ומענק של 50 ליש"ט לרכישת ספרים, והעניק תקציב לשתי משרות של פרופסורים. המתנה הגדולה היחידה שלו הייתה הענקת בית האחוזה שלו בניוברי לבית ספר. המוסד נקרא לראשונה "בית הספר למען צדקה" על שם דאמר, והוא נפתח ב־27 בפברואר 1763.[43] בתולדותיו המאוחרות יותר הוא היה ידוע בכינוי "אקדמיית דאמר". לאחרונה, הוחלף שמו ל"אקדמית המושל" דאמר. ביולי 2006 שונה השם ל"אקדמיית המושל".[44] האחוזה הג'אורג'ית של דאמר נותרה מאפיין מרכזי בקמפוס בית הספר, המשמש כיום כמעון למנהל.[45]

נקראו גם העיירות דאמר, ניו המפשייר ודמרסטון, ורמונט.

מקורותעריכה

  • Avery, Elroy (1907). A History of the United States and its People, Volume 3. Cleveland, OH: The Burrows Brothers Co. OCLC 1466912.
  • Barry, Joseph (1855). History of Massachusetts, Volume 2. Boston: Philips and Sampson. OCLC 19089435.
  • Batinski, Michael (1996). Jonathan Belcher, Colonial Governor. Lexington, KY: University Press of Kentucky. ISBN 978-0-8131-1946-5. OCLC 243843478.
  • Bourque, Bruce (2001). Twelve Thousand Years: American Indians in Maine. Lincoln, NE: University of Nebraska Press. ISBN 978-0-8032-1310-4. OCLC 44860928.
  • Cabot, Mary Rogers (ed) (1921). Annals of Brattleboro, 1681–1895, Volume 1. Brattleboro, VT: E. L. Hildreth. OCLC 13649876.
  • Calloway, Colin (1994) [1990]. The Western Abenakis of Vermont, 1600–1800. Norman, OK: University of Oklahoma Press. ISBN 978-0-8061-2568-8. OCLC 32951037.
  • Currier, John James (1895). Ould Newbury: Historical and Biographical Sketches. Boston: Damrell and Upham. OCLC 2482841.
  • Duffy, John; Hand, Samuel; Orth, Ralph (2003). The Vermont Encyclopedia. Hanover, NH: University Press of New England. ISBN 978-1-58465-086-7. OCLC 52251135.
  • Doyle, John Andrew (1907). English Colonies in America, Volume 5. New York: Henry Holt. OCLC 2453886.
  • Haviland, William; Power, Marjory (1994). The Original Vermonters: Native Inhabitants, Past and Present. Hanover, NH: University Press of New England. ISBN 978-0-87451-667-8. OCLC 29185238.
  • Hart, Albert Bushnell (ed) (1927). Commonwealth History of Massachusetts. New York: The States History Company. OCLC 1543273. Five-volume history of Massachusetts to the early 20th century. Volume 2 is concerned with pre-revolutionary 18th century Massachusetts.
  • Hunt, Elmer (1971). New Hampshire Town Names and Whence They Came. Peterborough, NH: Noone House. ISBN 978-0-87233-009-2. OCLC 123133109.
  • Morison, Samuel Eliot (1995) [1955]. The Founding of Harvard College. Cambridge, MA: Harvard University Press. ISBN 978-0-674-31451-1. OCLC 185403584.
  • Morrison, Kenneth (1984). The Embattled Northeast : the Elusive Ideal of Alliance in Abenaki-Euramerican Relations. Berkeley, CA: University of California Press. ISBN 978-0-520-05126-3. OCLC 10072696.
  • Pencak, William (1981). War, Politics and Revolution in Provincial Massachusetts. Boston: Northeastern University Press. ISBN 978-0-930350-10-9. OCLC 7178895.
  • Phillips, James Duncan (January 1945). "Governor Dummer's Family and his School". Essex Institute Historical Collection. 81 (1): 35–53.
  • Ragle, John (1963). Governor Dummer Academy History, 1763–1963. Newbury, MA: Governor Dummer Academy. OCLC 3949318.
  • Roberts, Oliver (1895). History of the Military Company of the Massachusetts, now called the Ancient and Honorable Artillery Company of Massachusetts. Boston: A. Mudge & Son. OCLC 14364228.
  • Thrapp, Dan (1988). Encyclopedia of Frontier Warfare: P–Z. Lincoln, NE: University of Nebraska Press. ISBN 978-0-8032-9417-2. OCLC 23583099.
  • Woods, Amy. "Dummer Academy". The New England Magazine. No. March–August 1905. pp. 680–691.
  • Transactions of the Colonial Society, Volume 17. Boston: Colonial Society of Massachusetts. 1915.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Dummer, Michael (June 2005). "Ch. 5: Richard and Early Days in New England". The Family of Dummer (7th ed.). p. 27.
  2. ^ Morison, p. 165
  3. ^ Currier, p. 322
  4. ^ Phillips, p. 39
  5. ^ Batinski, p. 10
  6. ^ Currier, p. 317
  7. ^ Phillips, p. 42
  8. ^ Currier, p. 319
  9. ^ Currier, p. 318
  10. ^ Batinski, p. 24
  11. ^ Currier, p. 319
  12. ^ Batinski, p. 25
  13. ^ Doyle, pp. 86–87
  14. ^ Roberts, p. 337
  15. ^ Hart, pp. 2:87–88
  16. ^ Morrison, p. 185
  17. ^ Hart, p. 2:89
  18. ^ Ragle, p. 9
  19. ^ Calloway, pp. 114–117
  20. ^ Calloway, p. 117
  21. ^ Calloway, pp. 119–120
  22. ^ Cabot, pp. 6–8
  23. ^ Cabot, pp. 7–9
  24. ^ Haviland and Power, p. 205
  25. ^ Calloway, pp. 120–130
  26. ^ Avery, p. 388
  27. ^ Thrapp, p. 1536
  28. ^ Bourque, pp. 186–195
  29. ^ Barry, p. 121
  30. ^ Morrison, p. 187
  31. ^ "Biography of Gray Lock". Dictionary of Canadian Biography Online. Retrieved 2013-02-26.
  32. ^ "Biography of Loron". Dictionary of Canadian Biography Online. Retrieved 2013-02-26.
  33. ^ "Biography of Wenemouet". Dictionary of Canadian Biography Online. Retrieved 2013-02-26.
  34. ^ Bourque, p. 196
  35. ^ Batinski, p. 45
  36. ^ Barry, p. 124
  37. ^ Barry, p. 128
  38. ^ Batinski, p. 50
  39. ^ Transactions of the Colonial Society, pp. 17:110
  40. ^ Phillips, p. 49
  41. ^ Roberts, p. 338
  42. ^ Currier, p. 324
  43. ^ Woods, p. 686
  44. ^ McCabe, Kathy (December 22, 2005). "Dummer name falls out of favor". The Boston Globe
  45. ^ "Academy celebrate's Founder's Day". The Governor's Academy. Retrieved 2013-01-04.