מיליציה

כוח לוחם של אזרחים שלא במסגרת צבא סדיר

מיליציה היא כוח צבאי או כוח צבאי למחצה (Paramilitary) המורכב מקבוצת אזרחים שאינם משתייכים לצבא ולכוחות הביטחון הסדירים. מיליציות עשויות לפעול באופן מוסדר ולקבל את הכרת מוסדות המדינה שבה הן פועלות, אך הן עשויות גם לפעול ללא הכרתן וללא פיקוח והסדרה. לרוב מיליציות אינן נלחמות מול כוחות צבאיים סדירים אלא מנהלות התנגשויות ולוחמה לא סדירה.

בעת החדשה – עם צמיחתה של מדינת הלאום אשר בידיה נתון "המונופולין לשימוש באלימות על פי הדין" כפי שתיאר זאת הסוציולוג מקס ובר – הופקדה הלחימה בידי צבאותיהן של מדינות ואלה השתמשו לעיתים במיליציות כמעין כוחות מילואים. אימפריות קולוניאליסטיות כגון ספרד, פורטוגל ובריטניה, עשו שימוש במיליציות מקומיות על מנת לשלוט בשטחים שכבשו שכן השלטון לא יכול היה לפרוש כוחות סדירים בכל רחבי האימפריה.

בתקופה המודרנית נחשב קיומן של מיליציות חמושות ברוב המקרים כסימן להתפוררותה של המדינה. כך למשל קמו מיליציות רבות עם התערערות השלטון בלבנון והדבר הוביל למלחמת האזרחים במדינה.

למושג כמה פרשנויות שונות:

אטימולוגיהעריכה

מקור המושג מגיע מלטינית:

  • miles (נהגה /miːles/) – חייל
  • itia- (נהגה /iːtia/) – מצב, פעילות, איכות
  • militia (נהגה /mil:iːtia/) – שירות צבאי

מיליציות בישראלעריכה

לאחר קום המדינה פעלו בישראל מספר מיליציות כגון "פלוגות הפועל", מיליציה הסתדרותית בחסות הפועל שקמה בראשית שנות ה-30 ופעלה עד שנות ה-60 כזרוע ביצועית־פוליטית של ההסתדרות; "ברית הקנאים", מיליציה יהודית דתית שפעלה להקמת מדינת הלכה לאחר קום המדינה; "מלכות ישראל " (מחתרת צריפין) שהוקמה על ידי יוצאי לח"י ופעלה בראשית שנות ה-50; ו"החזית לשחרור לבנון מזרים" שהוקמה בהוראת הרמטכ"ל רפאל איתן בראשית שנות ה-80. בשנות ה-90 הוקמו כיתות הכוננות  – כוחות אזרחיים הפועלים בהתנחלויות שמעבר לקו הירוק ותפקידם לתת מענה ראשוני לאירוע ביטחוני עד להגעת כוחות הביטחון.

בשנים האחרונות יזמו מספר ארגוני ימין הקמה של מיליציות אזרחיות: "הוועד להצלת הנגב" ומי שעמד אז בראשו – ח"כ אלמוג כהן – יזמו את הקמת המיליציה האזרחית "סיירת בראל" על אף שמשטרת ישראל משכה את תמיכתה בה;[1] פעילי עוצמה יהודית בעיר בת ים השיקו יוזמה נוספת להקמת "סיירת בראל" בעירם;[2] הגרעין התורני לוד נמנה עם יוזמיהן של שתי התארגנויות שקמו בעיר: כיתת כוננות אזרחית המורכבת מאזרחים יהודים ופועלת בשכונת רמת אשכול בעיר,[3][4] ו"ארגון שמירה לוד", יוזמה של תנועת חב"ד ושל הגרעין התורני בעיר.[5][6]

גם ארגון השומר החדש תואר בתחילת דרכו על ידי גורמים משטרתיים כ"גוף חצי מחתרתי שפועל כמו מיליציה".[7][8] בשנת 2022, בעקבות פרסמים על כך שמערך המתנדבים של הארגון יהווה תשתית ליוזמת המשמר הלאומי הישראלי, אמר השר לביטחון פנים עמר בר לב כי הוא התרשם מפעילות הארגון אך הוסיף כי "הפלמ"ח פורק לפני 74 שנה, ובמדינת ישראל לא יכולות לקום היום התארגנויות שיתנהלו כמו מיליציות. זה מצב שהוא מסוכן מאוד לישראל".[9] הארגון הסתייג מסיווג זה.[10]

מיליציות בארצות הבריתעריכה

פרק 1 לחוקת ארצות הברית קובע בחלקו השמיני כי הסמכות לארגן, לחמש ולאמן מיליציות מדינתיות בארצות הברית נתונה לקונגרס האמריקאי. התיקון השני לחוקת ארצות הברית קובע כי "מאחר שמיליציה ערוכה היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, אין להגביל זכותם של בני-אדם להחזיק נשק ולשאתו". הפרשנות לחוק קובעת כי התיקון מאגן את זכותו של כל אדם לשאת נשק וכך מאפשרת למעשה את הקמתן של מיליציות צבאיות וצבאיות למחצה.[11] לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית קמו מיליציות מקומיות רבות, שהיו מעורבות עוד מימי מלחמת העצמאות ומלחמת האזרחים בארה"ב באירועי פנים במדינות ובאירועים שבין המדינות לבין הממשל הפדרלי[12].

במאה ה-19, לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, קמו בדרום ארה"ב מיליציות צללים כמו הקו קלוקס קלן, "אבירי הקמליה הלבנה" וארגוני לאומנות לבנה סודיים נוספים אשר דגלו בעליונות לבנה, קראו ל"טיהור" החברה האמריקאית, התנגדו לשחרור העבדים ופעלו למנוע מהם זכויות פוליטיות וחברתיות – ובראשן הזכות להצביע – באמצעות הפעלת טרור נגדם ונגד תומכיהם שכלל תקיפות אלימות ומעשי רצח. השפעה ניכרת הייתה למיליציות פרטיות, צבאיות למחצה, שהוקמו החל מ-1874 ופעלו באופן דומה אך גלוי, ובהן "הליגה הלבנה" בלואיזיאנה, "החולצות האדומות" במיסיסיפי ועוד מיליציות ומועדוני נשק שדגלו בעליונות "האדם הלבן".

במאה ה-20 חלה עליה במספרן המיליציות הפרטיות שאינן כפופות לשלטונות והן פרחו בשנות ה-90. מיליציות אלה מזוהות עם הימין האלטרנטיבי ומובילות לעיתים קרובות קו אנטי ממשלתי, לרבות תפיסת עולם המבוססת על קיצוניות דתית או פוליטית, וחלקן מוגדרות כקבוצות שנאה הדוגלות בגזענות, שנאת זרים, שוביניזם, להט"בופוביה וריאקציונריות. מיליציות רבות פועלות ברמה המקומית אך לחלקן ישנה תפוצה ארצית – כגון "שומרי השבועה" (Oath Keepers), מיליציית ימין קיצוני הפועלת נגד הממשל ומרבית חבריה הם יוצאי כוחות הביטחון. מיליציות אחדות פועלות אף מחוץ לגבולות ארה"ב, כגון מיליצית "שלושת האחוזים" (Three Percenters) הפועלת בארה"ב ובקנדה ו"הנערים הגאים" (Proud Boys) שהוגדרו כארגון טרור בקנדה וחבריו פועלים גם בבריטניה ובאוסטרליה. שלושת הקבוצות הואשמו כי לקחו חלק בהסתערות על הקפילטול בינואר 2021. נגד כמה עשרות מחבריהן הוגשו כתבי אישום בגין מעורבותם באירועים ו-15 הואשמו בקשירת קשר להמרדה.

מיליציות בצרפתעריכה

בצרפת המושג "מיליציה" הוא בעל משמעות וקונוטציה שלילית ומתייחס לרוב למיליציה הצרפתית – כוח משטרה צבאי למחצה של ממשלת וישי, ממשלת הבובות הצרפתית שהוקמה תחת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה ושיתפה עימו פעולה. חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית, "הרזיסטאנס" (La Résistance), אשר ניהלו מלחמת גרילה נגד הכוחות הגרמנים ונגד ממשלת וישי, ואשר הכינו את הדרך לפלישת בעלות הברית ולשחרור צרפת, פעלו גם הם כמיליציות.

מיליציות בלבנוןעריכה

  ערך מורחב – מלחמת האזרחים בלבנון

מיליציות חמושות אשר קמו בלבנון מאז שנות ה-50 מילאו את החלל שנותר בעקבות התפוררות הממשל וכשלונו להחזיק במונופול על הכוחות המזויינים במדינה במהלך שנות ה-60. מצב זה הוביל לפרוץ מלחמת האזרחים אשר התחוללה בין השנים 1975–1990. המיליציות בלבנון התגבשו ברובן על פי קווים עדתיים וקהילתיים: "החזית הלבנונית" – איחוד המיליציות הנוצריות המארוניות (הפלנגות של מפלגת הכתאיב, הנמרים של המפלגה הליברלית הלאומית, שומרי הארזים ועוד מיליציות קטנות נוספות); "התנועה הלבנונית הלאומית" – קואליציה של כוחות חילוניים ומוסלמים סונים (מיליציות של המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, ארגון הפעולה הקומוניסטית, המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית של הדרוזים, מפלגת הבעת', ארגון הימין הקיצוני א-תנזים, ומיליציות של נאצריסטים ושל נציונל-סוציאליסטים לבנוניים); ומיליציות שיעיות שפעלו בדרך כלל בהתאם לעמדת דמשק אשר השתנתה מספר פעמים במהלך המלחמה (אמל, החיזבאללה, והמיליצה הפלסטינית א-סאעקה). צבא לבנון אשר שמר תחילה על נייטרליות (למעט מקרים חריגים) ואיפשר ללחימה בין הצדדים להימשך, התפצל גם הוא לבסוף לפי קווי ההשתייכות עדתית.[13]

מיליציות בינלאומיותעריכה

ישנם כוחות צבאיים פרטיים או מילציות המורכבות משכירי חרב שפעילותם בינלאומית והם נשכרים לפעול במקומות שונים בעולם. דוגמה אחת היא אקזקיוטיב אאוטקמס (Executive Outcomes), חברה המתוארת לרוב כראשיתה של התעשייה הצבאית הפרטית אשר נוסדה בשנת 1989 בדרום אפריקה וגייסה לשורותיה יוצאי כוחות הביטחון של משטר האפרטהייד. החברה הייתה מעורבת בלחימה ברחבי אפריקה בתמורה לרישיונות כריית יהלומים ומחצבים נוספים והואשמה בהתערבות בפוליטיקה הפנימית למטרות רווח ובפעילות בלתי חוקית.[14][15] החברה פורקה בשנת 1998 אך הוקמה מחדש בשנת 2020.[16]

ארגון נוסף שפעילותו בינלאומית הוא קבוצת וגנר, מיליציה רוסית המוצגת גם כחברה צבאית פרטית ויש הטוענים כי מדובר ביחידה לא רשמית של משרד ההגנה הרוסי, טענה שרוסיה הכחישה בהתחלה.[17][18] הארגון החל את פעילותו במלחמה בחבל דונבאס בשנת 2014 והוא מעורב בפעילות צבאית ובקרבות באזורי מלחמה וסכסוך באוקראינה, סוריה, לוב, סודן, מאלי, רפובליקת מרכז אפריקה, מוזמביק וונצואלה והואשם בביצוע פשעי מלחמה.[19][20]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיליציה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^   נתי יפת, פעיל עוצמה יהודית הקים סיירת חמושה בנגב בתמיכת המשטרה ועיריית באר שבע, באתר הארץ, 17 במרץ 2022
  2. ^ רן שמעוני, פעילי עוצמה יהודית מנסים להקים סיירת אזרחית חמושה ועצמאית בבת ים, באתר הארץ, ‏26 באוקטובר 2022
  3. ^   יהושע (ג'וש) בריינר, כשיום השנה לשומר החומות בפתח, במשטרה נערכים להסלמה ביטחונית, באתר הארץ, 7 במרץ 2022
  4. ^ שילה פריד, ‏מפקד משטרת לוד החדש מתכונן לקראת הפרעות הבאות, בעיתון מקור ראשון, 18 בינואר 2022
  5. ^   אור קשתי, מיליציה פרטית חמושה בלוד, באתר הארץ, 16 במרץ 2022
  6. ^ השקת מיזם "שומרים על לוד", ‏10 במרץ 2022
  7. ^ הילו גלזר, התנועה הזאת הפכה למיליציה הגדולה בישראל. וזו היתה רק ההתחלה, באתר הארץ, ‏12 במאי 2022
  8. ^ יאיר קראוס, זוכים לגיבוי ממסדי: מתנדבי 'השומר החדש' יפעלו מבסיס מג"ב בצפון, באתר מקור ראשון – NRG, ‏15 בספטמבר 2017
  9. ^ הילו גלזר, בנט והשומר החדש דנו במשמר הלאומי; בר־לב: לא יקומו מיליציות, באתר הארץ, ‏12 במאי 2022
  10. ^ אייל לוי, שטח הפקר: הארגון שנאבק לשמור על הנגב המערבי, באתר ישראל היום, ‏17 במרץ 2022
  11. ^ "העליון בארה"ב פסק: כל אחד יכול להחזיק נשק", באתר הארץ, ‏26 ביוני 2008
  12. ^ הווארד זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית, הוצאת בבל, מסת"ב 965-512-134-8
  13. ^ William L. Ochsenwald, Lebanese Civil War, באתר Britannica, ‏July 19, 2020
  14. ^ Bernales B., Enrique, Special Rapporteur, UN. Commission on Human Rights, Report on the question of the use of mercenaries as a means of violating human rights and impeding the exercise of the right of peoples to self-determination, באתר UN Digital Library, ‏Jan 17, 1996
  15. ^ Khareen Pech, Chapter 5: Executive Outcomes – A corporate conquest, Peace, Profit or Plunder? The Privatisation of Security in War-torn African Societies, 1999
  16. ^ Albert L, Private Military Contractor Executive Outcomes Revived After 22 Years, באתר Overt Defense, ‏Nov 27, 2020
  17. ^ Declan Walsh, Putin’s Shadow Soldiers: How the Wagner Group Is Expanding in Africa, באתר The New York Times, ‏May 31, 2022
  18. ^ What is Russia's Wagner Group of mercenaries in Ukraine?, באתר BBC, ‏Oct 2, 2022
  19. ^ שי לוי, המלחמה שצילקה את פוטין וכל השיטות שלו לשלוט בעם אחר, באתר מאקו, ‏24 בפברואר 2022
  20. ^ Declan Walsh, Russian Mercenaries Are Driving War Crimes in Africa, U.N. Says, באתר The New York Times, ‏June 27, 2021