וילי מייז
וילי הווארד מייז (באנגלית: Willie Mays; 6 במאי 1931 – 18 ביוני 2024), שהיה ידוע בכינוי "the Say Hey Kid", היה שחקן בייסבול אפרו-אמריקאי במייג'ור ליג האמריקאי בין השנים 1951–1973. שיחק רוב הקריירה בקבוצת סן פרנסיסקו ג'איינטס, ונחשב על ידי רבים לשחקן הבייסבול הטוב אי פעם (לצד בייב רות')[1][2][3].
 | |
| לידה |
6 במאי 1931 Westfield, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביוני 2024 (בגיל 93) פאלו אלטו, ארצות הברית |
| עמדה |
מרכז השדה |
| היכל התהילה | נבחר בשנת 1979 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1951–1952, 1972-1954 1973-1972 |
ניו יורק/סן פרנסיסקו ג'איינטס ניו יורק מטס |
| הישגים כשחקן | |
|
24 השתתפויות במשחק האולסטאר (1954–1973) זכייה בוורלד סיריס (1954) 2 זכיות בתואר ה-MVP של העונה (1954, 1965) זכייה בתואר רוקי העונה (1951) 4 זכיות בתואר מלך ההום ראנס (1955, 1962, 1964, 1965) | |
  | |
חייו
עריכהמייז נולד בווסטפילד, אלבמה, ומגיל צעיר החל לשחק בייסבול, כדורסל ופוטבול. הוא הצטרף לקבוצת הבייסבול "ברמינגהאם בלאק ברונס" מהנגרו-ליג ב-1948, ושיחק איתם עד שניו יורק ג'איינטס החתימו אותו בסיום לימודיו בתיכון ב-1950. ב-1951 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-MLB עם הג'איינטס, וזכה בפרס רוקי השנה לאחר שחבט 20 הום ראנס והוביל את קבוצתו לוורלד סיריס לראשונה מזה 14 שנים. לאחר עונה זו הוא גויס לצבא, שירת במלחמת קוריאה, ונאלץ להחמיץ את שתי העונות הבאות עקב שירותו[4].
בשנת 1954 הוא חזר לליגה וקיבל את פרס ה-MVP של העונה הסדירה. בסיום העונה זכה מייז עם הג'איינטס באליפות לאחר ניצחון 0-4 בגמר על קליבלנד אינדיאנס. התפיסה האקרובטית שלו על הכתף במשחק הראשון של הסדרה ידועה גם בשם "התפיסה", ונחשבת לאחד המהלכים המפורסמים בתולדות המשחק[5]. לאחר שהג'איינטס עברו לסן פרנסיסקו, מייז המשיך להוות כוח משמעותי בקבוצה - הוא הגיע עימה לוורלד סיריס ב-1962 (בה הפסידו 4-3 לניו יורק יאנקיז) וזכה בפרס MVP נוסף ב-1965. קבוצתו האחרונה בקריירה הייתה ניו יורק מטס, אליה עבר בטרייד בתחילת עונת 1972. הוא פרש בסיום הוורלד סיריס של 1973, ובהמשך העשור שימש כמאמן בקבוצה, לפני שהצטרף מחדש לג'איינטס כעוזר מיוחד לנשיא ולג'נרל מנג'ר.
מייז הופיע 24 פעמים במשחק האולסטאר של ה-MLB, שני במספר רק להאנק ארון. הוא הוביל את הליגה הלאומית ארבע פעמים בהום ראנס וחמש פעמים ב-Slugging percentage. מייז גם היה אחד מהשחקנים שהחזירו את המהירות כנשק התקפי בשנות ה-50, וסיים ארבע פעמים כמלך הבסיסים הגנובים (Stolen bases), שלוש פעמים כמלך הטריפלים (Triples) ופעמיים כמלך הריצות (Runs). הוא היה שחקן הליגה הלאומית הראשון שחבט 30 הום ראנס וגנב 30 בסיסים באותה עונה, השחקן הראשון בהיסטוריה שהגיע גם ל-300 הום ראנס וגם ל-300 בסיסים גנובים, והשחקן השני שחבט לפחות 600 הום ראנס בקריירה (אחרי בייב רות'). מייז קבע גם סטנדרטים גבוהים בצד ההגנתי של המשחק, וזכה ב-12 פרסי כפפת זהב רצופים - שיא שעדיין עומד עבור שחקן שמשחק בשדה החיצון.
את הקריירה סיים מייז עם ממוצע חבטות של 302., וכשפרש החזיק בשיא הליגה הלאומית בריצות שהושגו בקריירה (2,062). בזמן פרישתו הוא דורג במקום השני בהיסטוריה אחרי סטן מוסיאל במספר משחקים (2,992), במקום השלישי בהום ראנס (660), הופעות על הבסיס (10,881), רצים שהובאו הביתה (1,903), סה"כ בסיסים (6,066), חבטות אקסטרה (1,323) והולכות (1,464), ובמקום הרביעי בחבטות (3,293). הוא עדיין מחזיק בשיאי הליגה במשחקים כשחקן מרכז שדה (2,829) ופסילות כשחקן חוץ (7,095).
בשנת 1979 נבחר מייז להיכל התהילה של הבייסבול, לאחר שקיבל 94.7% מההצבעות. ב-1998, הוא דורג במקום השני ברשימת מאה שחקני הבייסבול הגדולים ביותר, שנערכה על ידי המגזין "Sporting News"[6]. שנה אחר כך, הוא גם נבחר לקבוצת המאה של ה-MLB, כאחד מתשעה שחקני השדה החיצון. בנובמבר 2015 העניק לו ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, אחד משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית.
מייז מת מאי ספיקת לב בבית אבות בפאלו אלטו, קליפורניה, ב-18 ביוני 2024. הוא היה בן 93[5].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Rany Jazayerli, Willie Mays Was the Greatest Baseball Player Who Ever Lived', באתר The Ringer, 19 ביוני 2024
- ^ Chris Branch, Why Willie Mays was the best baseball player of all time, plus the Oilers’ big night', באתר ניו יורק טיימס, 19 ביוני 2024
- ^ Frederic J. Frommer, Opinion: Willie Mays was the best to ever play the game', באתר CNN, 20 ביוני 2024
- ^ אחד משחקני הבייסבול הגדולים בכל הזמנים, ווילי מייז – הלך לעולמו, באתר ynet, 19 ביוני 2024
- ^ 1 2 ווילי מייז, משחקני הבייסבול הגדולים אי פעם, מת בגיל 93, באתר וואלה, 19 ביוני 2024
- ^ 100 Greatest Baseball Players, באתר Baseball Almanac, 22 במרץ 2012