וילפרד ג'קסון

במאי קולנוע אמריקאי

וילפרד ג'קסוןאנגלית: Wilfred Jackson;‏ 24 בינואר 1906 - 7 באוגוסט 1988) היה אנימטור, מעבד, מלחין ובמאי אמריקאי הידוע בעיקר בזכות עבודתו בסדרות המצוירות של מיקי מאוס ו"סימפוניות טיפשיות" מבית וולט דיסני הפקות.[1] שלושה מסרטי "סימפוניות טיפשיות" שביים זכו בפרסי אוסקר במהלך שנות ה-30. החל מהסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" בשנת 1937, הוא ביים רצפים ברבים מהסרטים המצוירים של דיסני עד הסרט "היפהפייה והיחפן" בשנת 1955. בשנת 1983 קיבל את פרס וינזור מקיי וב-1998, לאחר מותו, קיבל את התואר אגדת דיסני.

וילפרד ג'קסון
Wilfred Jackson
וילפרד ג'קסון.jpeg
לידה 24 בינואר 1906
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
פטירה 7 באוגוסט 1988 (בגיל 82)
ניופורט ביץ', קליפורניה, ארצות הברית
לאום אמריקאי
תקופת הפעילות 1928–1961 (כ־33 שנים)
תחום יצירה אנימטור, מעבד, מלחין, במאי
הושפע על ידי אב אייוורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אגדות דיסני (1998)
פרס וינזור מקיי (1983) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וולט דיסני הסתמך לראשונה על הגאונות ותחושת השלמות של ג'קסון בשנת 1928, השנה בה נולד מיקי מאוס. זה היה עידן הסרטים האילמים, אבל לוולט היה תשוקה להתחתן עם מוזיקה והנפשה. כשהוא רק הגיע למחלקת ההנפשה של הסטודיו, ג'קסון הגה שיטה לסנכרון הנפשה עם מוזיקה על ידי שימוש במטרונום שניתן היה להמיר אותו לרצועת מוזיקה. החידוש, שהוצג בסרט הביכורים של מיקי מאוס, "ספינת הקיטור וילי", חולל מהפכה במדיום הבידור והאולפנים המתחרים בילו יותר משנה בניסיון לגלות את "סוד" ההפקה של דיסני.

וולט קידם במהירות את ג'קסון, שאותו כינה "Jaxon" במקום "Jackson", מאנימטור לבמאי. כפי שכתבו פרנק תומאס ואולי ג'ונסטון בספרם "הנפשות דיסני: האשליה של חיים"(אנ'), "ג'קסון היה בקלות היצירתי ביותר מבין הבמאים, אבל הוא גם היה הכי 'בררן' וצחק רבות על היסודיות שלו".

ביוגרפיהעריכה

ג'קסון נולד בשיקגו ב-24 בינואר 1906, הוא נרשם ולמד ב"מכון אוטיס לאמנות" (כיום "מכללת אוטיס לאמנות ועיצוב") בלוס אנג'לס בשנת 1925.[2] שלוש שנים לאחר מכן, ממש לפני שצ'ארלס מינץ גנב מוולט דיסני את דמותו של אוסוולד הארנב, ג'קסון החל להסתובב באולפני וולט דיסני. זה היה זמן גרוע לבקש עבודה, אבל הוא התנדב לשטוף תאיות צלולואיד ולסייע לאנימטורים; כשביום אחד, הוא מצא את עצמו מחזיק בתלוש משכורת. מאוחר יותר הוא אמר, "אני הבחור היחיד [בדיסני] שמעולם לא התקבל לעבודה".

הוא התקדם במהירות לתפקיד אנימטור ותרם רבות לסרטי "סימפוניות טיפשיות". אחרי "ספינת הקיטור וילי", ג'קסון המשיך לביים 35 סרטים קצרים, ששלושה מהם זכו בפרסי אוסקר: "הצב והארנב", "בן הדוד מהכפר" ו"הטחנה הישנה".[3] כנראה הדוגמה הגדולה ביותר למיומנות שלו בסנכרון פעולה למוזיקה הייתה ב"קונצרט הלהקה", בכיכובו של מיקי מאוס.

ג'קסון גם יישם את כישרונו ב-11 סרטים מונפשים באורך מלא, הכוללים את: "שלגיה ושבעת הגמדים", "פינוקיו", "דמבו", "סלודוס אמיגוס", "עת הזמיר", "סינדרלה", "עליסה בארץ הפלאות", "פיטר פן" ו"היפהפייה והיחפן". הוא ביים רצפים בלתי נשכחים כמו המקטעים "לילה על הר קירח" ו"אווה מריה" בסרט "פנטסיה"[4] וכל הקטעים המצוירים ושילובם בלייב אקשן ב"שירת הדרום". במהלך שנות המלחמה הוא גם הפיק וביים סרטים ממשלתיים עבור הצי של ארצות הברית.

בשנת 1954, כשוולט נכנס למדיום החדש של הטלוויזיה, הוא ביקש מג'קסון להפיק ולביים תוכניות הנפשה עבור הסדרה "דיסנילנד" (כיום "עולמו המופלא של דיסני"). במהלך ארבע השנים הבאות הוא ביים 13 תוכניות, כולל את הפרק "סיפורו של הציור המונפש"(אנ'). לאחר כמעט 35 שנים עם אולפני וולט דיסני, הוא פרש בשנת 1961 לאחר בעיות בריאות מתמשכות.

וילפרד ג'קסון נפטר בגיל 82 ב-7 באוגוסט 1988 בניופורט ביץ', קליפורניה.

פילמוגרפיהעריכה

שנה כותרת תפקיד הערות
1937 שלגיה ושבעת הגמדים במאי רצף
1940 פינוקיו
פנטסיה במאי; מקטעים "לילה על הר קירח" ו"אווה מריה"
1941 דמבו במאי רצף
1943 סלודוס אמיגוס קצר
1946 נוצה בקולר שלו במאי סרט קצר
שירת הדרום במאי קרטון
1948 עת הזמיר במאי קרטון; מקטע "ג'וני אפלסיד"
1950 סינדרלה במאי
1951 עליסה בארץ הפלאות
1953 פיטר פן
1955 היפהפייה והיחפן
Dateline: Disneyland ספיישל דוקומנטרי טלוויזיוני
1954-1959 עולמו המופלא של דיסני עצמו - פרק 1 / במאי - 9 פרקים / במאי מקטע - 2 פרקים / במאי רצף - פרק 1 / במאי קרטון - פרק 1 סדרת טלוויזיה
1992 The Music of Disney: A Legacy in Song(אנ') פרפורמר: "Turkey in the Straw" וידאו דוקומנטרי
2002 Disney's American Legends(אנ') במאי; מקטע "ג'וני אפלסיד" וידאו

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילפרד ג'קסון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Smith, Jim; Matthews, Clive (2008). Tim Burton. Virgin Books pg. 133. ISBN 978-0-7535-0682-0.
  2. ^ Doherty, Jake (10 באוקטובר 1993). "MACARTHUR PARK : Otis College at 75: Designs on the Future". Los Angeles Times. נבדק ב-28 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Lenburg, Jeff (2006). Who's who in Animated Cartoons. Applause Books pg. 125. ISBN 978-1-5578-3671-7.
  4. ^ Shields, Meg (30 בינואר 2021). "How Animators Created the Elaborate "Ave Maria" Sequence for 'Fantasia'". Film School Rejects. נבדק ב-28 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)