ויל אייזנר

צייר קומיקס אמריקאי

ויליאם ארווין "ויל" אייזנראנגלית: William Erwin "Will" Eisner;‏ 6 במרץ 1917 בברוקלין3 בינואר 2005 בלודרדייל לייקס שבפלורידה) היה סופר ואמן קומיקס יהודי-אמריקני, כמו גם יזם, שנחשב לאחד מהתורמים החשובים להתפתחותו של המדיום.

ויל אייזנר
Will Eisner
ויל אייזנר, 1982
ויל אייזנר, 1982
לידה 6 במרץ 1917
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 2005 (בגיל 87)
פורט לודרדייל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקני
שם עט Willis Rensie, Erwin Willis, W. Morgan Thomas, Mr. Heck, Ford Davies עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר ואמן קומיקס, יזם
מקום לימודים תיכון דוויט קלינטון, ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה כותב, מאייר
יצירות בולטות "הרוח"
"חוזה עם אלוהים"
תקופת הפעילות 1935–2005 (כ־70 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ג'וזף כריסטיאן ליינדקר
פרסים והוקרה
  • פרס אינקפוט (1975)
  • Society of Illustrators Hall of Fame (2015)
  • היכל התהילה של ג'ק קירבי (1987)
  • פרס הארווי לכותב בטוב ביותר (1993)
  • פרס רובן (1998)
  • פרס הילד הצהוב (1986)
  • Milton Caniff Lifetime Achievement Award (1994)
  • הפרס הגדול של העיר אנגולם (1975)
  • Harvey Award for Best Cartoonist (Writer/Artist) (1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
willeisner.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייזנר ידוע בעקבות יצירותיו "חוזה עם אלוהים" ו"הרוח" (The Spirit), שהשפיעו רבות להכרתו של הרומן הגרפי כיצירה ספרותית. נוסף על כך, תפקידו כיזם עזר לבסס את מדיום הקומיקס כמיזם חינוכי לכל דבר, לרבות הקמתם של אולפני הנפשה.

בשנת 1988, קהילת הקומיקס ערכה מחווה לאייזנר בכך שיצרה את פרסי תעשיית הקומיקס ע"ש ויל אייזנר, שנועדו להוקיר הישגים חדשים מדי שנה בתעשייה, בעידודו ובהשתתפותו של אייזנר.

קורות חיים

עריכה

תחילת חייו

עריכה

אייזנר נולד בברוקלין שבניו יורק למהגרים יהודיים. אביו היה צייר ויזם, לשעבר פועל אזור הבדים בשדרה השביעית ברובע מנהטן. אייזנר למד בתיכון ע"ש דה-וויט קלינטון. אחד מהמשפיעים הרבים עליו היה המאייר ג'וזף כריסטיאן ליינדקר. בין היתר, אייזנר אייר עבור עיתון בית הספר ועיצב תפאורות. הוא אף שקל להשתמש בכישוריו בתיאטרון.

לאחר סיום לימודיו למד אצל האמן הקנדי ג'ורג' ברנדט ברידג'מן למשך שנה, ובזכות קשריו ניתנה לו משרת מאייר פרסומי בעיתון ניו-יורקי נחשב. באותה עת, אייזנר אייר גם למגזיני פאלפ עבור סכום לא מבוטל של עשרה דולרים לעמוד.

בשנת 1936, חברו ללימודים בוב קיין (לימים יוצר באטמן) הציע לאייזנר בן ה-19 למכור את ציוריו לחוברות הקומיקס Wow, What A Magazine!, שלמעשה היו מקבץ רצועות קומיקס שהודפסו מחדש בצבע. משנת 1935, שניהם החלו בהוספת חומר. מבין יצירותיו נמנה Captain Scott Dalton, גיבור בדמותו של הנרי ריידר הגרד שטייל מסביב לעולם בחיפושו אחר ממצאים נדירים.

אייזנר ואייגר

עריכה

אייזנר והעורך הראשי של מגזין WOW, ג'רי אייגר, שיתפו פעולה ביניהם בשנים שלאחר מכן. לאחר ארבע חוברות בלבד של המגזין (חודשים יולי-נובמבר 1936), הצמד המשיך להוציא חומר מקורי להוצאות לאור כדוגמת Fox Comics, Fiction House ו-Quality Comics בין היתר. הייתה זו תקופת השפל הגדול, ורווחיהם עמדו על דולר וחצי לעמוד.

בשנת 1939 יצר אייזנר דמות בדיונית בשם Wonder Man עבור ויקטור פוקס, מו"ל שעבד בעבר עם DC קומיקס ועם Fox Comics, וזאת בעקבות דרישתו ליצור דמות סטייל סופרמן. אייזנר כתב ואייר את הגיליון הראשון של Wonder Comics תחת שם העט ויליס.

"הרוח"

עריכה

בסוף 1939 פנו אל אייזנר מטעם ההוצאה לאור Quality Comics בבקשה להיכנס לתחום חוברות הקומיקס, שעתידות להתפרסם בעיתונים. ההחלטה לא הייתה קלה, מכיוון ששותפותו עם אייגר עדיין נשאה פרי. לבסוף, אייזנר מכר את חלקו בשותפות והתפנה לכתוב את "הספיריט", רצועות קומיקס שיועדו לקהל בוגר יותר. הפרסום הראשוני של הדמות החל ב-2 ביוני 1940 במוספים לעיתון בשם The Spirit Section ונמשך עד לשנת 1952. תיאורם הגס של הגיבור הראשי, שמפקדתו מצויה למרגלות המצבה לדמותו האמיתית, ושל החיים בעיר הגדולה שיקפו וכן השפיעו על סגנון הפילם נואר בסרטים ובמדיה הכתובה של שנות ה-40.

חוברות הקומיקס נודעו בעיקר בשל סיפורם של האנשים הפשוטים, כאשר לעיתים קרובות עלילת הגיבור הייתה מפנה עצמה לדרמה המתחוללת בעיר. נוסף על כך, מלבד השימוש באלימות ובפאתוס, חוברות "הספיריט" שאבו כוחן מהשימוש בהומור, כאשר הדמות הייתה שרויה לרוב בקיפאון נוכח הנשים היפות הסובבות אותו.

אייזנר עבד עם צוות מסור על חוברות הקומיקס, אשר המשיך לפרסם אותן גם כאשר אייזנר גויס לצבא ארצות הברית בין השנים 19421945. בתקופת שירותו השתמש אייזנר בקומיקס למטרות חינוך. כך למשל, בביטאון Army Motors יצר אייזנר את דמותו של החייל המגמגם והזהיר ג'ו דואפ, שהדגים אחזקה מונעת לכלי הנשק השונים. בשנת 1948, בעת שחזר לכתיבת "הספיריט", ייסד אייזנר חברה שנועדה לספק חומרי הדרכה לארגונים ממשלתיים ועסקיים. אחד מכתבי העת הארוכים ביותר תחת שם החברה היה המגזין PS, The Preventive Maintenance Monthly שהחל בשנת 1951 ונמשך עד לשנות ה-70.

רומנים גרפיים

עריכה

בסוף שנות ה-70 הפנה אייזנר את תשומת לבו ליצירת סיפורים ארוכים. "A Contract with God" היה הרומן הגרפי הראשון שלו, שלאחריו הוציא אייזנר מקבץ של סיפורים קצרים המתעדים את ההיסטוריה של קהילות המהגרים של ניו יורק, בעיקר יהודים. בין הספרים נמנים Building, A Life Force, Dropsie Avenue ו-To the Heart of the Storm. אייזנר המשיך לפרסם את סיפוריו גם בשנות ה-70 וה-80 לחייו.

בשנותיו המאוחרות הרצה אייזנר על אמנות המקצוע וכן כתב שני ספרי הוראה המשמשים כיום מאיירים. בהקדמה להוצאה המחודשת ל"חוזה עם אלוהים" משנת 2001, ציין אייזנר כי ההשראה לעלילה הראשית הייתה בעקבות מותה של בתו חולת הלוקמיה בשנת 1969.

מותו

עריכה

אייזנר מת בפלורידה כתוצאה מסיבוכים מניתוח מעקפים שעבר ב-22 בדצמבר 2004. חברת DC קומיקס ערכה טקס אשכבה לזכרו באזור האיסט סייד של מנהטן, שכונה שאותה הרבה אייזנר לתאר בסיפוריו ובאיוריו. אייזנר הותיר אחריו אשה ובן.

פרסים והוקרה

עריכה

אייזנר קיבל הוקרה על עבודתו מאת ארגון המנפישים הארצי כאשר קיבל את פרס הקומיקס לשנים 19671969 וכן 19871988, כמו גם פרס ראובן גולדברג היוקרתי בשנת 1988.

שמו של אייזנר הונצח בהיכל התהילה של האקדמיה לאמנויות הקומיקס בשנת 1971 וכן בהיכל התהילה ע"ש ג'ק קירבי בשנת 1987. שנה לאחר מכן הוקמו פרסי תעשיית הקומיקס על שמו.

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויל אייזנר בוויקישיתוף