הנרי ריידר הגרד

סופר בריטי

סר הנרי ריידר הגרדאנגלית: Sir Henry Rider Haggard;‏ 22 ביוני 185614 במאי 1925) היה סופר בריטי הידוע בעיקר בשל ספריו העוסקים באפריקה דוגמת הספר מכרות המלך שלמה.

הנרי ריידר הגרד
H. Rider Haggard
לידה 22 ביוני 1856
ברדנהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 1925 (בגיל 68)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Church of St Mary, Ditchingham עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר איפסוויץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פנטזיה, מדע בדיוני, ספרות היסטורית, סיפור הרפתקאות, ספר הרפתקאות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מכרות המלך שלמה, היא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ רוברט לואיס סטיבנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mariana Louisa Margitson (11 באוגוסט 1880ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lilias Rider Haggard, Agnes Angela Rider Haggard, Arthur John Rider Haggard, Sybil Dorothy Rider Haggard עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנרי ריידר הגרד

ביוגרפיה

עריכה

הגרד נולד באחוזת משפחתו שבנורפוק, אנגליה, בן למשפחת אצולה רבת נכסים. חינוכו הראשון ניתן לו על ידי אחותו הגדולה, ולאחר מכן נשלח ללמוד בבית ספר עממי בלונדון ובפנימייה.

לאחר שסיים את השכלתו התיכונית בלונדון, ניגש למבחני הקבלה של משרד החוץ הבריטי ועבר אותם. בשנת 1876 נשלח לדרום אפריקה למלא את תפקיד מנהל משק הבית של המשנה למושל מושבת נטאל.

הגרד בילה כארבע שנים באפריקה ומילא שורה של תפקידים, ביניהם מזכיר המושל, רשם בית הדין, בלדר ושליח. במהלך שהותו באפריקה הרבה לתור ולטייל בשטחי הפרא שלה, הסתובב בקרב תושביה המקוריים, ולמד חלק משפות, אגדות ומנהגי הילידים באזורים אותם חקר. הוא העלה את רשמיו על הכתב, ומאוחר יותר בחייו השתמש בהם כרקע לספריו.

הגרד חזר לאנגליה, שם, ב-1880, נישא למריאנה לואיזה מרגיטסון (Margitson), עמה חזר לאפריקה למשך כשנתיים. מנישואיו נולד לו ב-1881 בן, אשר מת בגיל 10 מחצבת. בהמשך נולדו לזוג שלוש בנות אשר הצעירה שבהן, ליליאס ריידר הגרד, הפכה לימים לסופרת אף היא. ב-1882 חזר לבריטניה, למד משפטים, והפך לעורך דין.

בגיל 30 החל בקריירה ספרותית, והחל לכתוב סיפורים המיועדים למבוגרים, אולם ספריו נכשלו, והוא החליט לנטוש את הכתיבה, ולהתמקד בעריכת דין.

בחורף של שנת 1885 ניהל הגרד ויכוח עם אחיו הבכור על הספר אי המטמון, וטען שהוא יכול לכתוב ספר שיגיע לרמות של מחברו רוברט לואיס סטיבנסון, שני האחים התערבו על כך, והנרי החל בכתיבת הספר שלימים יהפוך לאחד מספרי ההרפתקאות המפורסמים בעולם, מכרות המלך שלמה.

הספר הציג את קורותיו של ההרפתקן אלן קווטרמיין (Quatermain) ביבשת אפריקה. הגרד שילב לתוך הספר את רשמיו מאפריקה, ואת תיאור נופי אפריקה וחיי ילדיה, שהכיר מניסיון אישי, יחד עם עלילה דמיונית שסבבה על חיפושי אלן אחרי אחיו האובד, ומכרות שלמה האגדיים.

בנובמבר של שנת 1885 יצא לאור הספר וזכה להצלחה מידית. רק בשנתו הראשונה נמכרו יותר מ-30,000 עותקים של הספר, ובמשך הזמן הוא תורגם לכ-50 שפות. הספר הומחז והוסרט. הגרד עצמו הרוויח 100,0000 לירות שטרלינג כשכר ותמלוגים על הספר, כאשר שווייה של הלירה דאז גדול בערך פי 100 מזה של ימינו (2022).

לאחר כתיבת מכרות המלך שלמה המשיך הגרד בכתיבת ספרי הרפתקאות, וכתב כ-40 ספרים נוספים באותו סגנון, כולל ספר המשך ל"מכרות המלך שלמה", "אלן קווטרמיין" שיצא לאור בשנת 1887.

בנוסף לקריירה הספרותית שלו, פעל הגרד גם בתור מדינאי, ונשלח מדי פעם כשליח של ממשלת בריטניה למדינות זרות, בהן ארץ ישראל.[1] הגרד נטל חלק פעיל בעיצוב המדינות החקלאית של בריטניה.

בשנת 1912 זכה לתואר אבירות.[2] בשנת 1919 הוענק לו תואר אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (KBE).[3]

בנוסף לספרי ההרפתקאות שלו כתב הגרד מאמרים רבים בנושאי מדיניות בריטניה וכלכלה, וכן חיבר ספרי עיון ומסות.

הנרי רידר הגרד מת באחוזתו שבאנגליה ב-14 במאי 1925.

ספרים (רשימה חלקית)

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • "עולם צעיר - אנציקלופדיה לספרות ילדים", אוריאל אופק, הוצאת מסדה, 1970

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הנרי ריידר הגרד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על מסעו לארץ כתב בספרו מ-1901 A Winter Pilgrimage
  2. ^ הלונדון גאזט, מהדורת אדינבורו מספר 12441, עמוד 246, 12 במרץ 1912
  3. ^ הלונדון גאזט, מספר 31114, עמוד 448, 8 בינואר 1919