ויקטור פון שויכנשטיל
ויקטור גראף פון שויכנשטיל (בגרמנית: Viktor Graf von Scheuchenstuel; 10 במאי 1857 ויטקוביץ, האימפריה האוסטרית – 17 באפריל 1938 וינה, גרמניה הנאצית) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה.
ויקטור פון שויכנשטיל | |
לידה |
10 במאי 1857 ויטקוביץ, האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
17 באפריל 1938 (בגיל 80) וינה, גרמניה הנאצית |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי בווינה |
מדינה | אוסטריה |
השתייכות | הצבא האוסטרו-הונגרי. |
תקופת הפעילות | 1874–1919 (כ־45 שנים) |
דרגה | גנרל-אוברסט |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ההררית השמינית מפקד הדיוויזיה העשירית מפקד הדיוויזיה התשיעית מפקד הקורפוס השמיני מפקד הקורפוס הראשון מפקד הארמייה ה-11 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהשויכנשטיל נולד ב-10 במאי 1857 בעיר ויטקוביץ שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית. כיום נמצאת העיר בתחומי צ'כיה המודרנית. הוא למד בקורס לקצינים, ובשנת 1874 התגייס לצבא בדרגת לויטננט. הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט, ולמד באקדמיה הצבאית בווינה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1886, מילא במטכ"ל האוסטרו-הונגרי תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1903 קיבל פיקוד על הרגימנט ה-30, ובשנת 1907 קודם לדרגת גנרל מיור וקיבל פיקוד על בריגדת החי"ר ה-69. בשנת 1908 קיבל פיקוד על הדיוויזיה ההררית ה-8, ובשנת 1910 על דיוויזיית החי"ר ה-10. בשנת 1911 הועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט ובשנת 1912 קיבל פיקוד על דיוויזיית החי"ר ה-9.
מלחמת העולם הראשונה
עריכה- ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
ב-13 בספטמבר 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה, קיבל פיקוד על הקורפוס השמיני שחנה בפראג. הוא השתתף בפלישה לסרביה, והתבלט במיוחד בקרב על עיר הבירה בלגרד. בשנת 1916 הוא השתתף בפלישה לאלבניה, ולאחר מכן הוא הועבר לחזית האיטלקית ולחם בקרב אסיאגו ב-15 במאי של אותה שנה. לאחר הקרב מונה לחבר במועצה המלכותית. בעקבות מתקפת ברוסילוב הועבר הקורפוס שלו לחזית המזרחית.
במהלך הקרבות נגד הרוסים נכנס שויכנשטיל לעימות מול הפיקוד העליון משום שסירב להוביל את חייליו במצב שנראה חסר תקווה. הקורפוס השמיני פורק, ושויכנשטיל אולץ לצאת לפנסיה. למזלו, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה התערב לטובתו והחזיר אותו לצבא. ב-8 בספטמבר 1916 הוא קיבל פיקוד על הקורפוס הראשון, שהיה חלק מהארמייה השביעית של הרמן קבש, והועבר לחזית נגד רומניה. הוא לא נשאר ברומניה זמן רב, שכן עד מהרה נכנעה זו האחרונה והוא הוחזר לחזית האיטלקית. ב-28 בפברואר 1917 הוא נעשה אציל והוענק לו התואר "גראף".
ב-28 בפברואר 1917 הוא קיבל פיקוד על הארמייה ה-11 בחזית האיטלקית, ויחד עמה זכה בניצחון מוחץ בקרב קפורטו. ב-16 בנובמבר הוא הועלה לדרגת גנרל-אוברסט, שהיא דרגת ביניים בין גנרל לפילדמרשל. הוא המשיך לפקד על הארמייה שלו בין היתר בקרב הנהר פיאווה, ובקרב ויטוריו ונטו. הוא פרש מהצבא ב-1 בינואר 1919.