ויקטור קיהנה

ויקטור קיהנהגרמנית: Viktor Kühne;‏ 28 במרץ 18579 בפברואר 1945) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.

ויקטור קיהנה
Viktor Kühne
GeneralViktorKuehne.jpg
לידה 28 במרץ 1857
מוגילנו, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892)
פטירה 9 בפברואר 1945 (בגיל 87)
אלינגסהאוזן, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18761919 (כ־43 שנים)
דרגה גנרל חיל התותחנים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-25
מפקד הקורפוס ה-54
מפקד פלגת הארמייה קיהנה
מפקד קורפוס המילואים ה-9
מפקד הקורפוס ה-11
מפקד קורפוס המילואים ה-5
מפקד הקורפוס ה-11
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
אביר דרגה שנייה במסדר העיט האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

קיהנה נולד ב-28 במרץ 1857 במוגילנו, ובשנת 1876 התגייס לצבא הפרוסי. בשנת 1902 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-10 (הנובר ה-1 - פון שרנהורסט), ובשנת 1904 הוא מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-26 (הנובר ה-2), וב-18 במאי 1905 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1907 הוא מונה למפקד רגימנט ההדרכה של בית הספר לארטילריה, שם הועלה לדרגת אוברסט בשנת 1908. בשנת 1910 הוא מונה למפקד בית הספר לארטילריה, וב-2 ביולי 1913 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד חטיבת התותחנים ה-30 בשטרסבורג.

מלחמת העולם הראשונהעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה קיהנה למפקד הדיוויזיה ה-25 (הדוכסות הגדולה של הסן), ולחם עימה במהלך המערכה על הגבולות והקרב על המארן. לאחר הנסיגה מהמארן, הדיוויזיה נלחמה באזור רואה, שם הועלה לדרגת גנרל לויטננט ב-27 בינואר 1915. ב-29 במאי 1915 הוא נפצע מרסיס, ובפברואר 1916 לחמה הדיוויזיה בגל הראשון שתקף בוורדן.

ב-4 בספטמבר 1916 מינה אותו הקיסר למפקד הקורפוס ה-54, אשר נלחם לראשונה בוורדן, אך הועבר להונגריה ב-12 באוקטובר. 16 ימים לאחר מכן, הוא מונה למפקד פלגת הארמייה קיהנה, אשר כללה את הדיוויזיות ה-41, ה-109, הבווארית ה-11 וה-113, ובנוסף את קבוצת הפרשים "שמטוב" (אשר כללה את דיוויזיות הפרשים ה-6 וה-7). ב-2 בדצמבר 1916 לחמה פלגת הארמייה בקרב אולטניה, וב-6 בדצמבר הגיעו כוחותיו אל מול בוקרשט. כהוקרה על תהלוכת הניצחון הוא קיבל את עיטור פור לה מריט ב-11 בדצמבר 1916. בינואר 1917 לחמו כוחותיו בקרב על פוטנה.

ב-2 בפברואר 1917 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-9, אבל ב-13 במרץ הוא מונה למפקד הקורפוס ה-11. במהלך הקרב השני על האן הוא הוביל את כוחותיו, וב-12 ביולי הוענק לו עיטור מסדר העיט האדום מדרגה שנייה עם עלי אלון וחרבות. ב-27 באוגוסט 1917 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-5 בחזית ורדן, אולם ב-21 בנובמבר הוא חזר לפקד על הקורפוס ה-11. בתחילת ינואר 1918 הוא היה אחראי על האימונים לקראת מתקפת האביב המתוכננת, ובפברואר נפרסו יחידותיו באגף השמאלי של הארמייה ה-17 ליד קמברה. באביב 1918 השתתף הקורפוס במתקפת האביב, ובאוגוסט הותקף בקרב אמיין. לאחר מכן לחם הקורפוס כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה, ובתום המלחמה נתן לו פיקוד העליון את המשימה לבחון את האפשרות להגן על מחצית בלגיה המזרחית.

לאחר המלחמה פרש קיהנה מהצבא והתגורר באלינגסהאוזן, עד מותו ב-9 בפברואר 1945.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויקטור קיהנה בוויקישיתוף