ויקטור רנשבורג

מוציא לאור הונגרי-יהודי

ויקטור רנשבורגהונגרית: Ranschburg Viktor; גיור, 8 באוגוסט 1862בודפשט, 20 באוגוסט 1930), היה נוירולוג יהודי-הונגרי, מנכ"ל חברת ההוצאה לאור אתנאום, כותב ספרי עיון, קצין האקדמיה הצרפתית, בנו של הרב שלמה רנשבורג ואחיו של פאל רנשבורג.

ויקטור רנשבורג
Ranschburg Viktor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 באוגוסט 1862
גיור, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1930 (בגיל 68)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ויקטור רנשבורג נולד במשפחה יהודית בעיר גיור, שם סיים את בית הספר התיכון הבנדיקטי בשנת 1880. לאחר מכן נסע לגרמניה, שם למד סחר ספרים בחברת Baer & Co. בפרנקפורט במשך ארבע שנים. הוא חזר באוגוסט 1884 והפך למנהל העסקים של חברת האחים רוואי, לימים של לאו רוואי. בשנת 1900 התקבל לתא "מרץ" של הבונים החופשיים. באותה שנה הוענק לו על ידי ממשלת צרפת התואר קצין האקדמיה הצרפתית (Officier de l'Académie Française) על שני פרסומיו בצרפתית (בהקשר הונגרי). בשנת 1901 ייצג את סחר הספרים ההונגרי בקונגרס ההוצאה לאור הבינלאומי של לייפציג כמזכיר הכללי של איגוד סוחרי הספרים ההונגרי. ב-1 במאי 1901, בהזמנתו של גוסטב אמיך, קיבל על עצמו על ניהול משרד הוצאת הספרים הגדולה של חברת אתנאום ספרות ודפוס. בתפקידו זה השתתף בהוצאת עשרת הכרכים של "תולדות האומה ההונגרית" בעריכת ההיסטוריון שאנדור סילאדי ובהוצאת "תולדות הספרות בתמונות" בעריכת ההיסטוריון ז'ולט ביטי. בשנת 1902 מונה לממלא מקום המנכ"ל של חברת אתנאום, ובאוגוסט 1903 הפך לאחד המנכ"לים של החברה. הוא עסק בעריכת "ספריית ההשכלה" ב-12 כרכים. מאוחר יותר עמד בראש חברת ההוצאה לאור פנתיאון. במשך זמן רב היה המזכיר ולאחר מכן המזכיר הכללי של איגוד הוצאות הספרים ההונגרי ושל סוחרי הספרים, ומשנת 1906 עד 1919 היה סגן הנשיא של האיגוד.

מאמריו הופיעו ב"קורבינה" (1897, גיליון 10) בנושא: פרסומות ספרים בעיתונים); ב"ביקורת הונגרית" (גיליון 8 משנת 1900). בנושא:מצבו ותפקידו של סחר הספרים ההונגרי).

ויקטור רנשבורג הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

עבודותיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Szabadkőműves Páholyok Budapesten. Bp., Heraldika Kiadó, 2006.
  • Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Bp., Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
  • Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.

קישורים חיצוניים

עריכה