ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/מסעות יוסף הלוי בצפון אתיופיה

מפגש ראשון בין יוסף הלוי ליהודים בכפר שבמחוז וולקייט בתאריך 28 בדצמבר 1867

ואען ואומר להם: "הה! אחים אהובים, אינני איש אייראפי בלבד, אבל הנני כמוכם איש ישראל. לא באתי מאייראפא למען סחור בארץ כוש, רק לדרוש שלום אחיי בני אמונתי בארץ זו… דעו נא אחים יקרים כי גם אנוכי פלשי הנני כאחד מכם! לא אאמין באל אחר רק בה' לבדו, ודתי אינה אחרת רק דת מורשה לנו בני ישראל מהר סיני!"

הדברים ההם אשר יצאו מעומק לבי עשו רושם גדול ונמרץ מאוד על הפלשים… סוף סוף קראו רבים יחד: אתה הנך פלשי! פלשי בעור לבן! צחוק תעשה לנו! מי שמע כזאת ומי ראה כאלה! הנמצאים גם פלשים לבנים תחת השמש? אנוכי התאמצתי להגיד להם ולהבטיח על אמונתי כי כל הפלשים היושבים בירושלים ובכל יתר ארצות תבל הם לבנים, ובעור בשרם אין הבדל ביניהם ובין יתר העמים אשר בתוכם הם יושבים.

זכרון שם "ירושלים" אשר עלה על שפתיי על פי מקרה הניס כרגע והרחיק מלב בני עמי הפלשים כל ספק בדבריי. כברק בחשכת הלילה האיר שם ירושלים את עיני ולבות אחיי האובדים ההם. בעיניים מלאות דמעות (דמעות גיל וגעגועי רוח) קראו כולם: "הה, האם היית גם אתה בירושלים העיר הקדושה והברוכה? הראית בעיניך את הר ציון מכלל יופי, ואת בית ה' בית מקדשנו הבנוי לתלפיות, את ההיכל הנערץ והנשגב אשר איווה אלוהי ישראל לשכון בתוכו? הה, הראית אולי בעיניך את קבר אמנו רחל? ההיית בבית לחם ובעיר קיעברון (חברון) ששם קבורים אבותינו הקדושים?" …אנוכי הגדתי להם כי טרם שמתי לדרך פעמיי למדינת כוש הייתי בירושלים, והודעתי להם כי העיר ההיא שהייתה בימי קדם כלילת יופי משוש כל הארץ, עתה פנה הודה, זיווה והדרה ושאיה יוכת שעריה; הודעתי להם כי על המקום שעמד שם לפנים בית מקדשנו והיכל תפארתנו עומד עליו כעת בית תפילה להישמעאלים.

כשמעם הדברים האלה התעצבו מאוד אל לבם ויבכו בדמעות שליש עד כי לא היה להם כוח עוד לבכות וגם אנוכי בכיתי עמהם

— יוסף הלוי, מתוך מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, תשמ"ט 1989 ISBN 9650504338, (9, עמודים 163-4