ולדיסלב ריכלביץ ואירנה נוסקוביץ (ריכלביץ)
ולדיסלב ריכלביץ ואירנה נוסקוביץ (ריכלביץ) (בלועזית: Władysław Rychlewic 1946-1900; Irena Noskowicz; 1990-1923) הם אב ובתו מפולין שהצילו יהודים בשואה והוכרו כחסידי אומות העולם.
פעילותם בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
פרופסור ולדיסלב ריכלביץ היה מרצה לכלכלה ולימד במכון הטכנולוגי של וואוולברג בוורשה. הוא התגורר עם בתו היחידה אירנה.[1]
עם פרוץ המלחמה וכיבוש פולין על ידי גרמניה נסגר המכון בו לימד ולדיסלב.
ב-12 באוקטובר 1940 הוקם גטו ורשה שבו רוכזו יהודי העיר, עם סגירת הגטו ולדיסלב התגייס לעזרת מכריו היהודים וסייע להם בהברחת מזון לגטו. הוא השיג אישור כניסה לגטו והחל למכור אוכל וסחורות בגטו. לאחר חיסול הגטו הגיעו לביתו של ולדיסלב שבעה יהודים, פרופסור הירש סווירסקי, שלושת בני משפחת פינקלשטיין ושלושת בני משפחת הניגמן שביקשו מחסה. שניים מהם היו ילדים. למרות מצבו הבריאותי הרופף והמצוקה הכלכלית ממנה סבל בנה להם ולדיסלב מקום מסתור בתוך ביתו ודאג לכל צורכיהם.[1]
בתו אירנה הייתה מודעת לסכנה הכרוכה בהסתרת יהודים ולמרות בקשת אביה שתעזוב ולא תסכן את עצמה, החליטה להישאר ולעזור. אירנה הביאה מזון רב שרכשה בשוק השחור עבור אביה והיהודים שהסתיר. כאשר עלה חשד לגבי כמות המזון הגדולה אירנה הסבירה שהוא מיועד כמזון לארנבות. בעת חיפוש שביצעו אנשי אס אס בביתו של ולדיסלב הסתתרו היהודים בעליית הגג שבנה עבורם. במהלך מרד ורשה הפולני באוגוסט 1944 המשיכו היהודים להסתתר בביתו והתפזרו רק לאחר פינוי הפולנים מהאזור.[2]
לאחר המלחמה עריכה
כל שבעת היהודים שרדו את המלחמה אך הקשר בינם לבין אירנה ואביה ולדיסלב נותק. בתום המלחמה, הניצולים מבני משפחת פינקלשטיין היגרו לארצות הברית וסבירסקי לאוסטרליה.[2]
בינואר 1946 ולדיסלב הלך לעולמו בטרם עת כשהוא בן 45 בלבד. אירנה הכירה לאחר המלחמה יהודי בשם שמעון נוסקוביץ, בן העיר לודז', ונישאה לו בשנת 1956. בשנת 1957 עלו בני הזוג לישראל וקבעו את ביתם ברמת גן. אירנה הסבירה מדוע בחרה לקשור את גורלה עם מדינת ישראל: "החלטתי לאחר גמר המלחמה לעלות ארצה, לראות את היהודים במדינתם, וליטול חלק בשמחתם – שמחת אנשים חופשיים, בארצם שלהם".[2] במרץ 1990 אירנה הלכה לעולמה והובאה למנוחות בבית הקברות של קיבוץ דגניה א'. שנה לאחר מכן נפטר בעלה שמעון שנקבר לצידה.[2]
הכרה והנצחה עריכה
ב-18 בפברואר 1975 הכיר יד ושם בפרופסור ולדיסלב ריכלביץ כחסיד אומות העולם. הטקס התקיים ב-1976 וניטע עץ לכבודו בגן חסידי אומות העולם. כ-10 שנים אחריו הוכרה גם בתו אירנה נוסקוביץ-ריכלביץ כחסידת אומות העולם ושמותיהם נחקקו בקיר הכבוד.
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) . אותר קברה של אירנה בבית הקברות של קיבוץ דגניה א. [3]
לקריאה נוספת עריכה
פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 112.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ולדיסלב ריכלביץ ואירנה נוסקוביץ, באתר יד ושם
- ^ 1 2 3 4 מתוך "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל, באתר יד ושם
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ולדיסלב ריכלביץ ואירנה נוסקוביץ (ריכלביץ)".