ועדת השירותים הציבוריים
ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת פעלה בין השנים 1949–1977, מהכנסת הראשונה ועד להתשיעית, והייתה אחת מוועדות הכנסת הקבועות.
 | |
| ישיבת ועדת השירותים הציבוריים בראשות אריה אלטמן בשנת 1952 | |
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 1949 |
| פירוק הוועדה | 1977 |
בוועדה נושאים הנוגעים לבריאות, רפואה, סעד ועבודה סוציאלית. הוועדה פיקחה על פעולות משרד הסעד ומשרד הבריאות ובה התקיימה פעולת החקיקה של מרבית החוקים הסוציאליים והפיקוח על אכיפתם.
בוועדה הונחו היסודות לחקיקת החוקים למען הנוער העזוב, הטיפול במפגר, חוק אימוץ ילדים ונושאים אחרים הנוגעים לענייני רפואה וסעד. בתחום סמכותה הופקד הטיפול באוכלוסיית המוגבלים לכל סוגיהם (נכי מלחמה ונכים ועד למפגרים).
לאחר פירוק משרד הסעד והעברת סמכויותיו למשרד העבודה, פורקה הוועדה וסמכויותיה הועברו לוועדת העבודה, אשר שינתה את שמה לוועדת העבודה והרווחה ובמהלך הכנסת החמש עשרה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
יושבי ראש הוועדה עריכה
.jpg)