הכנסת הרביעית

הכנסת ה־4 (1959–1961)

כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, נחום ניר-רפאלקס. מיד אחר כך נבחר קדיש לוז ליושב ראש הכנסת. לוז היה המועמד היחיד, והוא נבחר בתמיכתם של 112 מחברי הכנסת וללא מתנגדים. 3 מחברי הכנסת נמנעו.

הכנסת הרביעית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות הממשלה התשיעית
תקופת כהונה 30 בנובמבר 1959 – 4 בספטמבר 1961
(שנה ו־39 שבועות)
מערכת בחירות 3 בנובמבר 1959
הנהגה
יו"ר הכנסת קדיש לוז עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה דוד בן-גוריון
ראש הקואליציה עקיבא גוברין
ראש האופוזיציה מנחם בגין
הרכב הכנסת
מפלגת השלטון מפא"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראש הממשלה, דוד בן-גוריון

הכנסת הרביעית כיהנה עד השבעתה של הכנסת החמישית ב-4 בספטמבר 1961, ועל כן כיהנה 644 ימים, שהם שנה, תשעה חודשים וארבעה ימים.

חברי הכנסת מסיעת חזית דתית תורתית יושבים במזנון הכנסת, ביום הראשון לכהונת הכנסת הרביעית, נובמבר 1959
ערך מורחב – הבחירות לכנסת הרביעית

אלו היו המפלגות שנבחרו לכנסת הרביעית, ומספר חברי הכנסת בתחילת כהונתה:

מפלגה מושבים בכנסת
מפא"י 47
חרות 17
מפד"ל 12
מפ"ם 9
הציונים הכלליים 8
אחדות העבודה - פועלי ציון 7
חזית דתית תורתית 6
המפלגה הפרוגרסיבית 6
מק"י 3
קידמה ופיתוח 2
שיתוף ואחווה 2
חקלאות ופיתוח 1

מפא"י, בראשות דוד בן-גוריון ועם סיסמת הבחירות "הגידו כן לזקן", התחזקה בבחירות וקיבלה 47 מושבים, ההישג הגדול ביותר שלה עד אז. חרות, אשר התחזקה מאוד בבחירות לכנסת השלישית ציפתה להתחזקות משמעותית נוספת, אך עלתה בשני מושבים בלבד. מפלגת הציונים הכלליים נחלשה מאוד, ולקראת סוף כהונתה של הכנסת התאחדה עם המפלגה הפרוגרסיבית, ומאיחוד זה נוצרה המפלגה הליברלית הישראלית. גם מפלגות שמשמאל למפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ומק"י, איבדו מכוחן.

ב-17 בדצמבר 1959 הציג בן-גוריון את ממשלת ישראל התשיעית בפני הכנסת. הקואליציה הורכבה משמונה מסיעות הבית, בהרכב דומה להרכב ממשלתו הקודמת: מפא"י, מפד"ל, מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון, המפלגה הפרוגרסיבית וסיעות הלוויין הערביות של מפא"י. הרכב זה כלל 86 מחברי הכנסת.

ב-17 ביולי 1960 הצטרפו שלושת חברי פועלי אגודת ישראל לקואליציה. כתוצאה מכך, ב-9 באוגוסט, התפלגה סיעת חזית דתית תורתית לשני רכיביה - פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל. ב-30 במאי 1961 נפטר יושב ראש פועלי אגודת ישראל, בנימין מינץ. במקומו נכנס לכנסת שלמה יעקב גרוס, איש אגודת ישראל.

אירועים מרכזיים עריכה

ב-23 במאי 1960 הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון במליאת הכנסת על לכידת אדולף אייכמן. ב-21 בדצמבר הודיע בן-גוריון כי ישראל מקימה כור גרעיני.

ב-31 בינואר 1961 התפטר דוד בן-גוריון מתפקידו בשל מסקנות ועדת השִבעה שטיהרה את פנחס לבון מאחריותו לפרשת העסק הביש. מטרת ההתפטרות הייתה לאחד את שורות המפלגה מאחוריו בסוגיה זו, ואכן, 4 ימים לאחר ההתפטרות הודח לבון מהמפלגה. עם זאת, התנערותו של בן-גוריון מוועדת השבעה הביאה כמה משותפיו לקואליציה להסתייג ממנו, והוא לא הצליח להרכיב ממשלה חדשה. מרכז אחדות העבודה קיבל החלטה שלא להצטרף לממשלה חדשה בראשות בן-גוריון, והודיע כי "ראש הממשלה איבד את סמכותו המוסרית והציבורית לכונן ממשלה בלי לשאול את פי העם"[1]. גם מפ"ם והמפלגה הפרוגרסיבית אימצו עמדה דומה. בניסיון להתגבר על ההתנגדות לבן-גוריון הציעה מפא"י להרכיב ממשלה בראשות לוי אשכול, ואולם בשלב זה כבר החלה המפלגה הפרוגרסיבית במגעים לאיחוד עם הציונים הכלליים, והודיעה כי לא תצטרף לאף ממשלה עד להשלמת האיחוד[2]. בעקבות זאת, החליטה מפא"י לחדול מהניסיונות להרכיב ממשלה חדשה, ולהיערך לבחירות[3]. הבחירות לכנסת החמישית נערכו ב-15 באוגוסט.

חקיקה עריכה

במהלך כהונתה הקצרה של הכנסת הרביעית אושרו 124 חוקים, מהם 111 ביוזמה ממשלתית (89.5%) והיתר ביוזמה פרטית[4]

בין החוקים הבולטים שחוקקה הכנסת הרביעית: חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל, חוק הנוער (טיפול ושיקום), חוק למניעת מפגעים, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הקאדים, חוק לשכת עורכי הדין, חוק רשות הנמלים, חוק הספנות (כלי שיט), ועוד.

חוקי יסוד עריכה

  • חוק יסוד: מקרקעי ישראל - חוק יסוד: מקרקעי ישראל היה חוק היסוד השני שחוקקה הכנסת, אחרי חוק יסוד: הכנסת, שחוקקה הכנסת השלישית, והוא נועד להבטיח את בעלותה של המדינה על הקרקעות בישראל. במקביל לחוק היסוד נחקקו גם חוק מקרקעי ישראל הקובע הסדרים מפורטים יותר וחוק מינהל מקרקעי ישראל, המסדיר את פעילותה של הרשות המופקדת על ניהול המקרקעין.

חקיקה חברתית עריכה

חקיקה כלכלית עריכה

משפחה עריכה

מערכת המשפט עריכה

  • חוק לשכת עורכי הדין.
  • חוק פסיקת ריבית - חוק המסמיך את בית המשפט שפסק כי על אדם לשלם סכום מסוים, להורות גם על תשלום ריבית. ב-1978 תוקן החוק ובתי המשפט הוסמכו גם לפסוק על הצמדה.
  • חוק הקאדים - חוק המסדיר את הליכי מינוים של הקאדים בבתי הדין השרעים.
  • תיקון מס' 3 לפקודת עורכי הדין - התיקון קובע, כי אם עמד לדין בישראל אדם בעבירה שדינה מיתה, או נחקר בעבירה כזו, רשאי שר המשפטים להתיר לו למנות עורך דין, אף אם עורך הדין לא הוסמך לעסוק בכך בישראל. התיקון נדרש עקב תחילת ההליכים במשפט אייכמן, ומאחר שאיש מעורכי הדין בישראל לא הסכים לייצג את אדולף אייכמן.
  • חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות) - חוק הקובע הוראות לעניין הרכב בית משפט הדן בעבירה שעונשה מוות, והוראות פרוצדורליות שונות בעניין זה. גם חוק זה נדרש כתוצאה ממשפט אייכמן.
  • חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר) - חוק המסדיר קיום משפטים חוזרים בדין משמעתי.

חקיקה ביטחונית עריכה

  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון) - תיקון לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) הקובע איסור פלילי על יציאה שלא כדין למדינות ערביות מסוימות.
  • חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) - חוק המסמיך את שר הפנים להוציא צו המטיל חובת שמירה על תושבי ישוב מסוים.

תחבורה עריכה

שונות עריכה

בעלי תפקידים עריכה

התפקיד בעל התפקיד הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת
סגני יושב ראש הכנסת
ראשי הוועדות הקבועות
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון מאיר ארגוב
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט זרח ורהפטיג
יושבת ראש ועדת החינוך והתרבות אלימלך-שמעון רימלט
יושב ראש ועדת הכלכלה בנימין אבניאל
יושב ראש ועדת הכנסת חיים יוסף צדוק
יושב ראש ועדת הכספים ישראל גורי
יושב ראש ועדת העבודה עקיבא גוברין
יושב ראש ועדת הפנים יעקב ריפתין
יושב ראש ועדת השירותים הציבוריים נחום ניר-רפאלקס
בעלי תפקידים פרלמנטריים אחרים
ראש האופוזיציה מנחם בגין באותה העת לא הוגדר התפקיד בחוק באופן רשמי
יושב ראש הקואליציה עקיבא גוברין
יושב ראש הוועדה המשותפת לעניין ספורט וחינוך גופני גדעון בן-ישראל
בעלי תפקידים בכנסת
מזכיר הכנסת משה רוזטי
קצין הכנסת יונה חצור

חברי הכנסת עריכה

חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:

מפא"י דוד בן-גוריון, משה שרת, גולדה מאיר, לוי אשכול, בכור-שלום שטרית, פנחס לבון, זלמן ארן, מרדכי נמיר, פנחס ספיר, קדיש לוז, גיורא יוספטל, אבא אבן, משה דיין, בבה אידלסון, ישראל ישעיהו-שרעבי, אברהם הרצפלד, עמי אסף, יוסף אלמוגי, יונה כסה, רחל צברי, עקיבא גוברין, ישראל גורי, מאיר ארגוב, שמעון פרס, אהרן בקר, יזהר סמילנסקי, ברוך אזניה, משה סרדינס, אשר חסין, הרצל ברגר, משה ברעם, דבורה נצר, דוד הכהן, יוסף אפרתי, דוד בר-רב-האי, יוסף פישר, עמוס דגני, דוד פתל, מנחם כהן, שמואל שורש, חיים יוסף צדוק, יצחק קורן, ישראל קרגמן, חנה למדן, גדעון בן-ישראל, מרדכי זר, ז'ניה טברסקי, אהרן ידלין
תנועת החרות מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, יעקב מרידור, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אליעזר שוסטק, שמשון יוניצ'מן, אסתר רזיאל-נאור, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, יוסף שופמן, בנימין ארדיטי, מרדכי אולמרט, אליהו מרידור, שבתאי שיכמן, אברהם דרורי
מפד"ל חיים משה שפירא, יוסף בורג, יצחק רפאל, זרח ורהפטיג, ישראל שלמה בן-מאיר, משה אונא, פריג'א זוארץ, בנימין שחור, מיכאל חזני, אהרן-יעקב גרינברג, טובה סנהדראי, מרדכי נורוק
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן, חנן רובין, מרדכי בנטוב, ישראל ברזילי, חיים יהודה, אמה תלמי, יעקב ריפתין, יוסוף ח'מיס, יוסף קושניר
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין, יוסף ספיר, יוסף סרלין, אלימלך-שמעון רימלט, עזרא איכילוב, משה נסים, צבי צימרמן, שניאור זלמן אברמוב
אחדות העבודה - פועלי ציון ישראל גלילי, יגאל אלון, ישראל בר-יהודה, נחום ניר-רפאלקס, יצחק בן-אהרןמשה כרמל, מרדכי ביבי, רות הקטין
חזית דתית תורתית יצחק מאיר לוין, בנימין מינץ, שלמה לורינץ, קלמן כהנא, מנחם פרוש, יעקב כ"ץ, שלמה יעקב גרוס
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן, משה קול, יזהר הררי, אידוב כהן, שמעון כנוביץ', יצחק גולן
מק"י שמואל מיקוניס, תופיק טובי, מאיר וילנר, משה סנה   
קידמה ופיתוח אחמד א-ד'אהר, אליאס נח'לה
שיתוף ואחווה לביב חוסיין אבו רוכן, יוסף דיאב
חקלאות ופיתוח מחמוד א-נאשף

חילופי גברי עריכה

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה סיבה
16 בדצמבר 1959 מאיר וילנר משה סנה מק"י התפטרות
23 במאי 1960 אהרן בקר אהרן ידלין מפא"י התפטרות (חזר לכהן כמזכ"ל ההסתדרות)
10 ביולי 1960 חיים יהודה יוסף קושניר מפ"ם התפטרות
25 באוקטובר 1960 יגאל אלון רות הקטין אחדות העבודה - פועלי ציון התפטרות (חזר ללמוד באוניברסיטת אוקספורד)
21 במרץ 1961 שמשון יוניצ'מן אברהם דרורי תנועת החרות נפטרו
30 במאי 1961 בנימין מינץ שלמה יעקב גרוס אגודת ישראל

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הכנסת הרביעית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה