ורנר קמפף
ורנר קמפף (בגרמנית: Werner Kempf; 9 במרץ 1886 – 6 בינואר 1964), היה מפקד שריון בכיר בוורמאכט במלחמת העולם השנייה.
 | |
| ורנר קמפף (מימין) עם הרמן בריית (במרכז) וולטר קרל דה בוליו (משמאל) במהלך קרב קורסק | |
| לידה |
9 במרץ 1886 קניגסברג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1964 (בגיל 77) באד הרצבורג, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1905–1945 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר קמפף מפקד הדיוויזיה הקלה ה-1 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6 מפקד קורפוס הפאנצר ה-48 מפקד פלגת הארמייה קמפף | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
קמפף נולד ב-9 במרץ 1886 בקניגסברג. הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי ב-1905, ושירת ברגימנט הרגלים ה-149. במלחמת העולם הראשונה נלחם בחזית המערבית, וסיים אותה בדרגת האופטמן.
לאחר המלחמה הצטרף קמפף לרייכסווהר ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, קודם קמפף במהירות, ובאוקטובר 1937 מונה למפקד חטיבת הפאנצר ה-4.
מלחמת העולם השנייה ואחריתו עריכה
עם פרוץ המלחמה מונה קמפף למפקד דיוויזיית הפאנצר קמפף - דיוויזיית פאנצר מאולתרת, ולחם עימה במערכה בפולין, כחלק מהקורפוס ה-1, במסגרת הארמייה השלישית בפיקוד גאורג פון קיכלר. ב-12 באוקטובר 1939 מונה קמפף למפקד הדיוויזיה הקלה ה-1, ששבוע לאחר מכן הפכה לדיוויזיית הפאנצר ה-6, ופיקד עליה במהלך המערכה על צרפת, במסגרת הקורפוס הממונע ה-41 בפיקוד גאורג הנס ריינהרדט.
בינואר 1941 מונה קמפף למפקד הקורפוס הממונע ה-48, וב-1 באפריל הועלה לדרגת גנרל חיל השריון.
במבצע ברברוסה פעל הקורפוס שבפיקודו במסגרת קבוצת הפאנצר הראשונה כחלק מקבוצת ארמיות דרום, ונטל חלק בקרבות קייב ואומן.
במהלך מתקפת הקיץ ב-1942 פעל הקורפוס שבפיקודו במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית, וכבש את פרבריה הדרומיים של סטלינגרד. ב-1 בפברואר 1943 לאחר תקופת המתנה בעתודת המילואים, מונה קמפף למפקד פלגת הארמייה קמפף, ונלחם עימה בקרב חרקוב השלישי.
ביולי 1943 השתתפה פלגת הארמייה שבפיקודו בקרב קורסק כחלק מקבוצת ארמיות דרום שפעלה בגזרה הדרומית. לאחר כישלון המבצע פוטר קמפף מתפקידו כשעיר לעזאזל, ונשלח לעתודת המילואים.
במאי 1944 מונה קמפף למפקד הכוחות באוסטלנד, אך באוגוסט שוב פוטר מתפקידו. באביב 1945 נשלח כנציג ה־OKW לפיקוד המערבי, ובאפריל 1945 נלכד בכיס הרוהר ונפל בשבי האמריקאי.
קמפף שוחרר מהשבי ב-1947, והתגורר בבאד הרצבורג עד למותו ב-6 בינואר 1964.
לקריאה נוספת עריכה
- אלן קלארק: מבצע ברברוסה, הוצאת מערכות, 1970
