ז'אן-איפוליט מישון
ז'אן-איפוליט מישון (Jean Hippolyte Michon ;1881–1806) היה מייסד הגרפולוגיה המודרנית, טבע את המונח "גרפולוגיה" ופיתח שיטה ראשונית לניתוח כתב היד, ספריו היו בעלי השפעה רבה בפיתוח המתודה הגרפולוגית.
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1806 Laroche-près-Feyt, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 1881 (בגיל 74) Baignes-Sainte-Radegonde, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד במחוז שראנט שבמערב צרפת. למד בסמינר לכמרים באנגולם, ב-1830 מונה לכומר. ב-1831 פתח מישון מוסד חינוכי תיכוני וניהל אותו במשך 10 שנים, במוסד הוא הכיר את האב פלנדרין ושמע ממנו על האפשרות להכרת אופיו של האדם על פי כתב ידו.
בשנים 1844–1849 יצאה לאור עבודתו על המונומנטים של שראנט, החיבור מתאר את ההיסטוריה הפוליטית, הדתית והחברתית של האזור ומתעד את המונומנטים ההיסטוריים שלו, עבודה זו זיכתה את מישון בהכרה כהיסטוריון וארכאולוג, והדבר הביא לצירופו בשנת 1850 למשלחת מדעית ארכאולוגית למזרח ולארץ ישראל.
למרות היותו כומר קתולי מישון תמך בליברליזם ובמודרנה ובמשך חייו פרסם חיבורים רבים שבהם קרא להפרדה בין דת למדינה ולשינוי יחסה של הכנסייה כלפי המדע, הליברליזם והדמוקרטיה. ב - 1860 יצא חיבורו "על התחדשות הכנסייה", בספר הופיעו רעיונות ליברליים רבים והופיעה שם אהדה רבה לתרבות החילונית המודרנית, הכנסייה הקתולית יצאה כנגד החיבור והוא הוכנס לאינדקס הספרים האסורים על ידי הכנסייה, ומישון נאלץ לעצור את הפצת הספר.
בדצמבר 1868 פגש מישון את בפריז אדולף דבארול(אנ'), דבארול שהיה כירולוג נודע ניסה זמן רב לשלב באבחוניו הכירולוגיים אבחונים של כתבי יד, והוא הופתע לגלות שיש למישון שיטת אבחון מגובשת. דבארול שכנע את מישון לפרסם את שיטתו, והבטיח לממן את כתיבת הספר.
במשך כתיבת הספר נתגלעו ויכוחים רבים בין מישון לדבארול, דבארול רצה להשתתף בכתיבת הספר, ולבסוף הוסכם ביניהם שדבארול יכתוב את ההקדמה בנוסף דבארול התעקש לשלב בהקדמתו בין גרפולוגיה לכירולוגיה, למרות שמישון בעצמו התנגד לכירולוגיה. באפריל 1872 יצא הספר לאור.
מישון עזב את שותפותו עם דבארול ופנה להפיץ את שיטתו, בנובמבר 1871 יצא לאור הגיליון הראשון של כתב העת הגרפולוגי שלו "הגרפולוגיה", ב-24 בנובמבר 1871 קיים מישון כינוס פומבי ראשון בפריז בו הציג את תגליתו בפני הציבור. בשנים הבאות עבר בכל עריה הגדולות של אירופה ונתן הרצאות על שיטתו. הוא נהג להדגים בפני הקהל עקרונות אחדים של שיטתו, ובסוף הרצאתו ניתח כתבי יד אנונימיים שנכתבו על ידי המשתתפים.
בשנים הבאות הופיעו ספרים המציגים את שיטתו של מישון במלואה. ב-1872 הופיע הספר "תעלומות הגרפולוגיה"[1] ב־1875 יצא הספר "שיטת הגרפולוגיה", המציג את מערכת הסימנים המישונית, וב-1878 פורסם הספר, "המתודה הישומית של הגרפולוגיה"[2]. ב-1879 יצא הספר "ההיסטוריה של נפוליאון הראשון לפי כתב ידו", שבו מציג מישון ניתוח אורך של כתבי היד של נפוליון, החל מתחילת שרותו הצבאי ועד גלותו באי סנט הלנה.
לקריאה נוספת עריכה
- L’Abbé Jean-Hippolyte Michon, 1806-1881. Contribution à l’étude du libéralisme catholique au XIXe siècle, Savart Claude, 1971, Société d’édition “Les Belles Lettres”, Paris
- De Lavater à Michon. Essai sur l’histoire de la graphologie, Vol II, Vol III, Seiler Joseph, Editions Universitaires Fribourg Suisse[1]