ז'אן-פייר ז'נה

במאי קולנוע צרפתי

ז'אן-פייר זֵ'נֵהצרפתית: Jean-Pierre Jeunet; נולד ב-3 בספטמבר 1953) הוא במאי קולנוע ובמאי וידאו קליפים צרפתי.

ז'אן-פייר ז'נה
Jean-Pierre Jeunet
ז'אן-פייר ז'נה בשנת 2009
ז'אן-פייר ז'נה בשנת 2009
לידה 3 בספטמבר 1953 (בן 71)
רואן, מחוז לואר, צרפת
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978
מקום לימודים ליצאום אנרי פואנקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות עיר הילדים האבודים
הנוסע השמיני 4: התחייה
אמלי
שנים של אירוסין
פרסים והוקרה
  • Sitges Film Festival Best Director award (1991)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע - בחירת הקהל לבמאי הטוב ביותר (2001)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (2001)
  • פרס אדגר (2005)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (10 בפברואר 2016)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (2001)
  • פרס הדמיון הגדול
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.jpjeunet.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו ועבודתו

עריכה

ז'נה נולד ברואן (Roanne) שבמחוז לואר בצרפת. בגיל 17 רכש מצלמת סרטים ראשונה, והחל לייצר סרטים קצרים בעודו לומד אנימציה. הוא חבר למארק קארו, מעצב ואמן ספרי קומיקס, אשר שיתף עִמו פעולה לאורך זמן וחלק עמו את עבודת הבימוי. יחד הם יצרו סרטי הנפשה שזכו בפרסים. סרטם הראשון בהשתתפות שחקנים, "המוצב של מטח היריות האחרון" (בצרפתית: Le Bunker de la dernière rafale;‏ 1981), היה סרט קצר על חיילים בעולם עתידני אפל. ז'נה ביים גם פרסומות רבות וסרטי וידאו קליפ.

סרטם הראשון באורך מלא של ז'נה וקארו היה "מעדניה" (Delicatessen;‏ 1991), קומדיה שחורה המתרחשת בעולם מוכה רעב שלאחר חורבן, שבו בניין דירות השוכן מעל מעדניה נשלט על ידי קצב ההורג בני אדם כדי להאכיל את דייריו. ז'נה היה שותף לכתיבת התסריט, כבכל סרטיו הבאים, לבד מהנוסע השמיני: התחייה"[1]. אחריו ביימו את "עיר הילדים האבודים" (La Cité des enfants perdus), סרט פנטזיה אפל ובעל מספר קווי עלילה, על מדען מטורף החוטף ילדים כדי לגנוב את חלומותיהם ולמנוע מהם להתבגר טרם זמנם. הצלחת סרטם זה הביאה להזמנתם לביים את הסרט הרביעי ב"סדרת הנוסע השמיני", "הנוסע השמיני: התחייה". בדומה לסרטים שביים אחריו, שמו של ז'נה בלבד מופיע כבמאי הסרט, אף שקארו תרם אף הוא בעיצוב האמנותי. אף שזכה לביקורות שליליות, סרט זה היה למכניס ביותר מבין סרטי הסדרה.

ז'נה שב לצרפת לאחר שזכה להצלחה בהוליווד וסרטו הבא היה "אמלי" (2001), בכיכובה של אודרה טוטו. סגנונו של הסרט אמילי היה שונה באופן בולט מסרטיו עד לאותה עת, בהיותו קומדיה רומנטית. הוא מספר על אשה הנהנית מעשיית מעשים טובים לאחרים, אולם אינה יכולה למצוא אהבה בעצמה. הסרט זכה להצלחה מסחרית וביקורתית גדולה. הוא זכה בארבעה פרסי סזאר, כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר בחמש קטגוריות.

בשנת 2004 יצא לאקרנים סרטו "שנים של אירוסין", שהוא עיבוד לקולנוע של רומן מאת סבסטיאן ז'אפריסוֹ (Sébastien Japrisot). הסרט, בכיכובה של אודרי טוטו, מתעד את חיפושיה של אשה אחר אהובה הנעדר בתום מלחמת העולם הראשונה. ז'נה זכה על הסרט בפרס לומייר לבמאי הטוב ביותר. בשנת 2007 התפטר ז'נה מבימוי סרט על פי ספרו של יאן מרטל, "חיי פיי", מסיבות תקציביות. בשנת 2009 יצא לאקרנים סרטו "תעלולים ללא הפסקה" (Micmacs à tire-larigot), שנושאו "סאטירה על סחר הנשק העולמי".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ז'אן-פייר ז'נה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה