קומדיה שחורה

הומור מקברי העוסק במוות ונושאים מעציבים דומים
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קומדיה שחורה, מכונה גם הומור שחור או הומור גרדומים, היא תת-ז'אנר של קומדיה וסאטירה העוסק בנושאים ואירועים רציניים ביותר - מוות, מלחמה וכו' - באופן הומוריסטי או סאטירי. מרכז ההומור השחור עוסק בבידוח המבוסס על דברים קשים או מצערים כדרך השקפה על המציאות. ההומור השחור הוא גם כלי המאפשר התמודדות עם מציאות מורכבת בקרב אנשים רבים.

בקומדיה שחורה ישנם בדרך כלל אלמנטים של אירוניה או אפילו פטליזם, ואין לבלבל בינה לבין קומדיה גסה, שנועדה בעיקר ליצור זעזוע בקרב הקהל; או בשבירת הטאבו שבבדיחות גסות.

היסטוריה עריכה

הקומדיה השחורה צברה פופולריות באמריקה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. אחת הראשונות, ואף הבולטות שבהן הייתה הסאטירה של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב" משנת 1964, שעסקה בנושא הנשק להשמדה המונית באופן קומי. דוגמאות בולטות אחרות לקומדיה שחורה הם הסרטים "חנות קטנה ומטריפה" (1960), "אמא סדרתית" (1993) ועד החתונה זה יעבור" (1998). עם יוצרי הקולנוע המשתייכים לז'אנר הקומדיות השחורות נמנים: סטנלי קובריק, וס אנדרסון, דייוויד לינץ', האחים כהן, ג'ון ווטרס, לואיס בוניואל, טריי פארקר, סם ריימי, טים ברטון, דני בויל, קוונטין טרנטינו, וטרי גיליאם.

עם הקומדיות השחורות בטלוויזיה נמנים "כנופיית העץ העליז", "משפחת אדמס" ו"העשב של השכן".

בישראל בלט חנוך לוין ביצירת קומדיות שחורות לתיאטרון.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.