ז'אן ז'וזף אמאבל אימבר
ז'אן ז'וזף אמאבל אימבר (בצרפתית: Jean Joseph Amable Humbert; 22 באוגוסט 1767–3 בינואר 1823) היה קצין צרפתי בדרגת מייג'ור, שהשתתף במספר סכסוכים צבאיים, בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1767 סן-נבור, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1823 (בגיל 55) ניו אורלינס, ארצות הברית |
| מדינה |
 צרפת |
| מקום קבורה |
Saint Louis Cemetery No. 1  |
  | |
ראשית חייו עריכה
ז'אן אימבר נולד בסן נבור, שבהרי הווז', בצפון-מזרח צרפת. במהלך ילדותו לא קיבל חינוך וגדל להיות סוחר בעורות ארנבים. הוא הצטרף למשמר הלאומי של ליון בדרגת סרג'נט עם הקמתו ביולי 1789, וב-1 באפריל 1792 התגייס לגדוד ה-13 של מתנדבי הווז'. ב-11 באוגוסט אותה שנה הועלה לדרגת קפטן, ארבעה ימים אחר כך לדרגת לויטננט-קולונל וב-9 באפריל 1794 קודם לדרגת בריגדיר-גנרל.
פעילותו הייתה במערב צרפת נגד המלוכנים. ב-1795 פיקד על העיירה ויטרה שבחבל ברטאן. באותה שנה היה גם בלוואל, שם ניהל משא ומתן עם המלוכנים במהלך המצור על קיברון. במסגרת המשא ומתן הגיע לפגישה עם מנהיג המלוכנים, שהגיע עם ליווי של 50 איש כאבטחה. הגעתו לפגישה ללא אבטחה סימלה את ביטחונו, ואפשרה את קיום המשא ומתן בין הצדדים. המשא ומתן הוליד את הסכם לה מאבילה.
ב-1796 הוצב בצבא הריין-מוזל.
המשלחת לאירלנד עריכה
ב-1794, אחרי שירות בצבא החופים של ברסט, שירת בצבא הריין ומוזל. הוטל עליו להכין את המשלחת לאירלנד, וקיבל את הפיקוד על לגיון הנואר. הוא הפליג במשלחת למפרץ באנטרי ב-1796, ועסק בפעולות ימיות נגד הצי הבריטי. ההיתקלויות בבריטים ומזג האוויר הקשה אילץ את הצרפתים לשוב על עקבותיהם.
ב-1798 מונה לפקד על הכוחות הצרפתיים שסייעו למרד האירי. החיילים בפיקודו כללו בעיקר חיל רגלים קטן וארטילריה, אולם כשהגיע לחופי אירלנד המרד כבר דוכא על ידי הבריטים. למרות זאת, בעת הגעתו הצליח לרשום הצלחה בקרב קסטלבר, בטרם צעד לדבלין והכריז על הקמת רפובליקה אירית. עם זאת, הכוח הקטן בפיקודו הובס בקרב בלינאמוק על ידי הבריטים, והוא נלקח בשבי[1][2]. הומבר וחייליו הוחזרו בעסקת שבויים.
אחרי המשלחת לאירלנד עריכה
אחרי חזרתו לצרפת, אימבר מונה לתפקידים בצבאות מיינץ והדנובה. לאחר מכן יצא לסן-דומינג, שבהאיטי של ימינו, שם פרץ מרד עבדים. אימבר הואשם בביזה, ונשלח בחזרה לצרפת באוקטובר 1802[3] בשל חשדות שהתחמק וקיים "יחסי קשר עם התושבים ועם שודדים". מורת רוחו מהיומרות האימפריאליות של נפוליאון הביאה לפיטוריו ב-1803.
ב-1810, לאחר שירות קצר בצבא הצפון, עבר להתגורר בניו אורלינס. ב-1813 הצטרף לחואן בטיסטה במטרה לעורר מרד במלכות ספרד החדשה, בניסיון שכשל[4]. ב-1814, הצטרף למלחמת העצמאות הארגטינאית, שם פיקד על חיל לזמן קצר. שנה לאחר מכן התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי ונלחם בקרב על ניו אורלינס כשהוא לובש את מדיו הצרפתיים. הגנרל אנדרו ג'קסון הודה לו על עזרתו אחרי הניצחון האמריקאי.
לאחר המלחמה, המשיך להתגורר בניו אורלינס ועבד כמורה עד שנפטר ב-1823.
קישורים חיצוניים עריכה
- ז'אן ז'וזף אמאבל אימבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Battle of Ballinamuck". www.libraryireland.com (באנגלית). ארכיון מ-16 בנובמבר 2018. נבדק ב-2017-08-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The 1798 Battle of Ballinamuck – The Clare Champion". clarechampion.ie (באנגלית אמריקאית). 9 בספטמבר 2010. ארכיון מ-23 ביולי 2021. נבדק ב-2017-08-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hémard, Ned. "He Fought Pakenham Twice" (PDF). New Orleans Bar Association. ארכיון (PDF) מ-9 באוגוסט 2014. נבדק ב-8 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Davis, William (1 במאי 2006). The Pirates Laffite: The Treacherous World of the Corsairs of the Gulf. Houghton Mifflin Harcourt. ISBN 9780547350752. נבדק ב-8 באוגוסט 2014.
{{cite book}}: (עזרה)