ז'אן רוסטאן
ז'אן רוסטאן (בצרפתית: Jean Rostand; 30 באוקטובר 1894 - 4 בספטמבר 1977), ביולוג וסופר צרפתי.
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1894 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1977 (בגיל 82) צרפת |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| עיסוק |
פילוסוף, ביולוג, סופר, היסטוריון |
| מקום לימודים |
סורבון |
| פרסים והוקרה |
פרס קלינגה (1959) |
| צאצאים |
François Rostand |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים ביולוגיים וספרים פופולריים. | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
ז'אן רוסטאן היה בנם של המחזאי אדמון רוסטאן ושל המשוררת רוזמונד ז'ראר. הוא בילה את ימי ילדותו בעיירה קאמבו לה בין שבחבל אקיטן בצרפת. כבר בגיל עשר גילה את ספרו של המדען ז'אן פאבר "תורת החרקים". רוסטאן גמר את חוק לימודיו במדעים בפקולטה למדעים של אוניברסיטת פריז. בשנת 1920 נשא רוסטאן לאישה את אנדראה מאנט. ב-1922 אחרי מות אביו התגורר בפרבר של פריז ויל ד'אבריי. הוא השתתף בהקמת המחלקה הביולוגית ב"ארמון התגליות" בפריז, וב-1936 הקים את מעבדתו בויל ד'אבריי.
רוסטאן התעניין מאוד בשאלת "מקורם של החיים". הוא התמסר למחקר הדוחיים (קרפדות וצפרדעים) וגילה עניין בתורת התורשה.
רוסטאן החל את דרכו הספרותית בפרסום של מסות פילוסופיות, ומאז חילק את זמנו בין מחקר לבין כתיבה. מטרתו הייתה להביא את הביולוגיה אל ההמונים, ולגרום למודעות לבעיות האנושות שהוא הציג. הוא הזהיר מפני שימוש לא נכון בתורת הגזע. רוסטאן היה פציפיסט והתנגד לנשק אטומי ולעונש המוות. הוא היה אתאיסט מושבע ודגל בחופש המחשבה. ב-1959 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית למדעים. באותה שנה גם זכה בפרס קלינגה.
ז'אן רוסטאן נפטר בפריז ב-1977.
ספריםעריכה
בין ספריו החשובים של רוסטאן:
- הרהוריו של ביולוג (1938)
- דפיו של איש מוסר (1952)
- תורשת האדם (1952), יצא בעברית בתרגומו של חיים בן-עמרם, בהוצאת מ. מזרחי, 1964.
- יומנו של ביולוג (1954)
- תקוותיו וחרדותיו של ביולוג (1959)
