זאב וולף גינצלר

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לציין גם תאריכים כלליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

הרב זאב וולף גינצלר (ה'תרנ"ג-ה'תש"ד) היה האב בית דין וריש מתיבתא של קהילות פהרגיארמט בהונגריה, ומחבר הספרים "תולדות ישראל".

ביוגרפיה עריכה

נולד באוהלי בשנת ה'תרנ"ג לרבי ישראל בן רבי אברהם צבי גינצלר[1], ולחיה בת רבי זאב וולף דיורר (מחסידי אשוואר)[2].

בי"ח בסיון ה'תרס"ח התייתם מאביו[2].

למד בישיבה באוהלי תחת רבי דוד דוב מייזלס, אב"ד אוהלי ומחבר ספר בנין דוד. נסמך להוראה על ידי רבי שמואל אנגל[2].

נשא לאישה את הרבנית לאה בת רבי אשר לעמל שוורץ, ראש קהילת (ייד') אוהלי ותלמידו של רבי משה שיק. בשנת ה'תרפ"ה בערך התמנה לכהן כדיין ומורה צדק בשלגוטריאן הסמוכה לבודפשט, שם פתח גם ישיבה. בשנת ה'תרצ"ג התמנה לכהן כאב בית דין וראש מתיבתא בפהרגיארמט. נרצח עם אשתו וכל צאצאיו בט"ו בסיון ה'תש"ד[2] (1944).

רבותיו עריכה

צאצאיו עריכה

  • בתו, יוטל (אשת הרב יעקב צבי יונגרייז, בנו של רבי אשר אנשל יונגרייז, דומ"ץ בפהרגיארמט ואב"ד פאביאנהאזה)
  • בתו, שיינדל
  • בתו, חיה
  • בתו, חוה
  • בנו, בן ציון
  • בנו, חיים צבי

(כולם נרצחו בט"ו בסיון ה'תש"ד).

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בן רבי יצחק אייזיק גינצלר (אחיהם של רבי משה לייב גינצלר (חותנו של רבי אברהם יהודה שוורץ, בעל "קול אריה"), ורבי צבי הירש גינצלר, מחבר ספר ארץ נחלי מים על סוגיות התלמוד), בן רבי אהרן גינצלר, בן רבי אברהם גינצלר מוורשה, חתן רבי ישראל הירשזון מוורשה (חותנו של רבי שלמה איגר).
  2. ^ 1 2 3 4 תולדות ישראל על התורה, מהדורת ה'תשע"ב, תולדות המחבר.