זאהי איברהים חדאד
זאהי איברהים חדאד (7 בפברואר 1895–1964[1]) היה רופא ערבי, עסק במניעת מחלות זיהומיות ומדבקות בפלשתינה, כיהן כנשיא הסתדרות הרופאים הערביים בארץ ישראל[2], ונשיא הליגה הערבית למלחמה בשחפת.
 | |
| לידה | 7 בפברואר 1895 |
|---|---|
| פטירה | 1964 (בגיל 68 בערך) |
| לימודי רפואה |
האוניברסיטה האמריקנית בביירות  |
  | |
ביוגרפיה
עריכהחדאד נולד ב-1895, רופא ערבי, בוגר האוניברסיטה האמריקנית בביירות.
בשנת 1918 שירת בצבא האימפריה העות'מאנית ומאוחר יותר אצל הבריטים.
במנדט הבריטי
עריכהבאמצע שנת 1920 חדאד מונה לרופא ממשלתי. בסוף 1920 הועבר לקנטרה בתור רופא הרכבת והקרנטינה. בשנת 1923 הועבר לחיפה כרופא הרכבת והקרנטינה. בשנת 1931 הועבר לשכם ובשנת 1934 הועבר ליפו.
חדאד התקדם למשרה בכירה במערך שירותי הרפואה של המנדט הבריטי, עסק במניעת מחלות זיהומיות ומדבקות בפלשתינה.
הוענק לחדאד תואר חבר (MBE – Member) על ידי מסדר האימפריה הבריטית.
זאהי איברהים חדאד היה בעל רישיון מספר 688.
חדאד כיהן כנשיא הסתדרות הרופאים הערביים בארץ ישראל, ונשיא הליגה הערבית למלחמה בשחפת[3].
קישורים חיצוניים
עריכה
המסע הבינלאומי למלחמה בשחפת מגיע לישראל, יומני כרמל נובמבר 1949 (התחלה 4:12)
הערות שוליים
עריכה- ^ זאהי איברהים חדאד אתר Bibliography of the History of Medicine
- ^ על רופאיה הראשונים של ארץ ישראל (נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ־ישראל 1799 ‑ 1948, מהדורה מעודכנת ומורחבת ליובל המאה להסתדרות הרפואית בישראל 1912 ‑ 2012, זיכרון־יעקב: איתי בחור, 2012) אייל מירון, קתדרה, עמוד 192
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: חדאד, זאהי איברהים, עמוד 218
