זטא בשור
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ζ בשור הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים שור עם בהירות נראית מדרגה 3. הכוכב מייצג את אחת מקרני השור כאשר השנייה מיוצגת על ידי הכוכב אל-נאת'. למרות שהוא בולט יחסית ומייצג חלק משמעותי בקבוצה, לא זכה הכוכב לשם משלו. במרחק זוויתי של כמעלה מצפון-מערב לכוכב נמצאת ערפילית הסרטן. בשל קרבתו אל מישור המלקה מוסתר ζ בשור לפעמים על ידי הירח[7] ולעיתים נדירות על ידי כוכב חמה ונוגה.[8]
תכונות עריכה
ζ בשור הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B1 IVe (לפעמים מסווג גם כענק כחול מסוג ספקטרלי B4 III), מסתו כ-11 מסות שמש, רדיוסו כ-5.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-19,300 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 1,000 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה רוב קרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הכוללת שלו היא לפחות פי 4,000 מעוצמת ההארה של השמש.[9] מהירות הסיבוב של הכוכב על צירו גבוהה מאוד והיא לפחות 320 קילומטר בשנייה, וכתוצאה מכך הכוכב מעיף מפניו חומר היוצר דיסקה המקיפה אותו.[10][3] הדיסקה מתחממת מהקרינה של הכוכב ופולטת קרינה תת-אדומה וכן ספקטרום פליטה של מימן (המצוין בתוספת e לסוג הספקטרלי). באמצעות זיהוי הקוטר הזוויתי של מקור הקרינה הזאת ניתן להעריך שגודלה של הדיסקה היא בין פי 8[10] לפי 11[11] מקוטרו של הכוכב, כלומר רדיוסה הוא בין 44 ל-60 רדיוסי שמש. אירועי זריקת החומר מפני הכוכב אל הדיסקה יוצרים שינויים בבהירותו של הכוכב ולכן הוא מסווג כמשתנה γ בקסיופאה.[12]
שינויים מחזוריים במהירות הרדיאלית של ζ בשור מצביעים על קיומו של כוכב נוסף המקיף אותו במרחק של כ-1.2 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של 132 ימים.[3] בעבר שוער שמישור ההקפה מקביל לקו הראייה אל הכוכב וכתוצאה מכך בני הזוג מסתירים זה את זה, כך שמדובר בכוכב משתנה לוקה, אך מדידות נוספות העלו שאין התאמה בין השינויים בבהירות ובין מחזור ההקפה ולא מתרחשים ליקויים.[13] עם זאת נראה שקיימת מחזוריות מסוימת בשינויי הבהירות שנעה סביב 1,400 ימים ומלווה בשינויים בספקטרום של הכוכב או של הפליטה מהדיסקה המקיפה אותו.[10] לא ברור מהו המנגנון הגורם לשינויים מחזוריים אלה.
ζ בשור B עריכה
ζ בשור B לא ניתן לצפייה ישירה בשל קרבתו אל ζ בשור A ובשל הבדלי הבהירות ביניהם. מהשינויים במהירותו הרדיאלית של ζ בשור A הוסקו נתוני המסלול של השניים ומהם מסתו של ζ בשור B, המוערכת בכ-0.94 מסת שמש. מכיוון שמסתו של ζ בשור B קטנה בהרבה ממסתו של ζ בשור A, סביר להניח שהוא נמצא בשלב התפתחות מוקדם יותר, כלומר שמדובר בכוכב הסדרה הראשית. אם כן, אז מדובר בכוכב הסדרה הראשית צהוב מסוג ספקטרלי G4 V עם רדיוס של כ-0.95 רדיוס שמש וטמפרטורה של כ-5,700 קלווין. לכוכב כזה עוצמת הארה של כ-85% מעוצמת ההארה של השמש השקולה ממרחקה של המערכת לבהירות מדרגה סביב 10.
קישורים חיצוניים עריכה
- ζ בשור באתר של ג'ים קלר
- זטא בשור, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים עריכה
- ^ D. Ruždjak, E. Pollmann & H. Božić: Recent Observations of ζ Tau, Central European Astrophysical Bulletin, Vol. 37, p. 73 (2013)
- ^ 1 2 3 SIMBAD: ζ Tauri
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 G. H. Schaefer, D. R. Gies, J. D. Monnier, N. Richardson, Y. Touhami, M. Zhao, X. Che, E. Pedretti, N. Thureau, T. ten Brummelaar, H. A. McAlister, S. T. Ridgway, J. Sturmann, L. Sturmann, N. H. Turner, C. D. Farrington & P. J. Goldfinger: Multi-epoch Near-infrared Interferometry of the Spatially Resolved Disk around the Be Star ζ Tau, The Astronomical Journal, Vol. 140, Iss. 6, pp. 1838-1849 (2010)
- ^ Y. Touhami, D. R. Gies, G. H. Schaefer, H. A. McAlister, S. T. Ridgway, N. D. Richardson, R. Matson, E. D. Grundstrom, T. A. ten Brummelaar, P. J. Goldfinger, L. Sturmann, J. Sturmann, N. H. Turner & C. Farrington: A CHARA Array Survey of Circumstellar Disks around Nearby Be-type Stars, The Astrophysical Journal, Vol. 768, Iss. 2, article id. 128, p. 2 (2013)
- ^ E. Pollmann: Long-term Radial velocity Monitoring of the HeI 6678 line of zeta Tauri, Information Bulletin on Variable Stars, No. 6172, #1 p. 2 (2016)
- ^ לפי סוג ספקטרלי
- ^ J. J. Eitter & W. I. Beavers: Lunar occultation summary. III, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 40, p. 475 (1979)
- ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars, Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)
- ^ L. A. Balona & W. A. Dziembowski: Excitation and visibility of high-degree modes in stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 309, Iss. 1, pp. 226 (1999)
- ^ 1 2 3 S. Stefl, Th. Rivinius, A.C. Carciofi, J.B. LeBouquin, D. Baade, K.S. Bjorkman, E. Hesselbach, C.A. Hummel, A.T. Okazaki, E. Pollmann, F. Rantakyrö & J.P. Wisniewski: Cyclic variability of the circumstellar disk of the Be star ζ Tauri. I. Long-term monitoring observations, Astronomy & Astrophysics, Vol. 504, Iss. 3, p. 929 (2009)
- ^ A. Quirrenbach, K. S. Bjorkman, J. E. Bjorkman, C. A. Hummel, D. F. Buscher, J. T. Armstrong, D. Mozurkewich, N. M. Elias II & B. L. Bable: Constraints on the Geometry of Circumstellar Envelopes: Optical Interferometric and Spectropolarimetric Observations of Seven Be Stars, The Astrophysical Journal, Volume 482, Issue 1, pp. 477 (1997)
- ^ General Catalogue of Variable Stars: ζ Tauri
- ^ S. Stefl, Th. Rivinius, A.C. Carciofi, J.B. LeBouquin, D. Baade, K.S. Bjorkman, E. Hesselbach, C.A. Hummel, A.T. Okazaki, E. Pollmann, F. Rantakyrö & J.P. Wisniewski: Cyclic variability of the circumstellar disk of the Be star ζ Tauri. I. Long-term monitoring observations, Astronomy & Astrophysics, Vol. 504, Iss. 3, p. 942 (2009)