זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט
זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט (בגרמנית: Siegfried I., Fürst von Anhalt-Köthen; סביב 1230 – 25 במרץ 1298), היה חבר בית אסקניה, והשליט הראשון בנסיכות אנהלט-צרבסט משנת 1252 עד מותו.
| לידה |
1230?  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1298 | ||||||
| בן או בת זוג |
Catherine Birgersdotter of Bjelbo (1259) | ||||||
| שושלת בית אסקניה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיהעריכה
זיגפריד היה הבן הצעיר של היינריך הראשון, נסיך אנהלט ואירמגרד מתורינגיה, בתו של הרמן הראשון, רוזן תורינגיה. בשנת 1212 מת סבו ברנהרד, רוזן אנהלט, ואביו ירש את רוזנות אנהלט, ובשנת 1218 הועלה למעמד נסיך.
בשנת 1247 מת דודו היינריך ראספה, רוזן תורינגיה ללא יורשים, ובעקבות כך התערב זיגפריד במלחמת הירושה התורינגית. במהלך העימות, הנסיך הצעיר כבש את מחוז הפלטינית, אולם ויתר עליו מאוחר יותר לטובת היינריך השלישי, מרקיז מייסן מבית וטין תמורת פיצוי כספי.
.svg)
לאחר מותו של אביו בשנת 1252 חולקה נסיכות אנהלט בין האחים: היינריך השני, ירש את אשרסלבן, ברנהרד קיבל את ברנבורג, וזיגפריד ירש את צרבסט וקתן. בשנת 1273 הוא היה מועמד בבחירות הקיסריות, אולם לבסוף נבחר רודולף מהבסבורג למלך.
בשנת 1290 ויתר זיגפריד על שלטונו והפך לנזיר מטיף. כתוצאה מכך, בנו הבכור, הנסיך אלברכט הפך בפועל לשליט בנחלות בקתן וצרבסט, למרות שזיגפריד שמר על תוארו עד מותו ב-25 במרץ 1298.
משפחתועריכה
ב-17 באוקטובר 1259 התחתן זיגפריד עם קתרינה בירגרסדוטר מביילבו (קארין), בתו של בירגר יארל אינגבורג אריקסדוטר משוודיה, אחותו של אריק האחד עשר, מלך שוודיה, ממנה היו לו עשרה ילדים: