זכריא אל-קזוויני
זַכַּרִיַא אַל־קַזְוִינִי (השם המלא בערבית: أبو يحيى زكرياء بن محمد بن محمود القزويني, כלומר: "אבו יחיא זכריא איבן מוחמד איבן מחמוד אל-קזוויני") ידוע גם בשם קזוויני (בפרסית: قزوینی), נולד בערך ב-1203 בקזווין (איראן) ומת ב-1283, היה קוסמוגרף, רופא וגאוגרף פרסי ממוצא ערבי.
 | |
| לידה |
1203 קזווין, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
1283 (בגיל 80 בערך) בגדאד, השושלת האילח'אנית |
| השקפה דתית |
אסלאם |
  | |
חייו
עריכההוא נולד למשפחת משפטנים שמקורה בצאצא של אנאס בן מאליק (אנ') (בן לוויה של הנביא מוחמד) שהתבססה בקזווין הרבה לפני לידת אל-קזוויני.[1]
לא ידוע הרבה על חייו. זכריא איבן מוחמד אל-קזוויני שימש כמומחה משפטי ושופט (קאדי) בכמה יישובים בפרס וכנראה נאלץ באמצע המאה ה-13 לעזוב בעל כורחו את פרס ועבר לבגדאד. הוא ערך מסעות ברחבי מסופוטמיה וסוריה לפני שהפך לבסוף לחלק מחבורה מדעית שקודמה על ידי מושל בגדאד, אתא-מולק ג'וביאני (אנ') (מת ב-1283).
למושל הקדיש קזוויני יצירתו המפורסמת ביותר הכתובה בערבית: "עג'אא'ב אלמחלוקאת" ("عجائب المخلوقات وغرائب الموجودات" - נפלאות הבריאה וה[תופעות] הייחודיות של הקיום), יצירה מכוננת בקוסמוגרפיה.[2] חיבור זה, המאויר לעיתים קרובות, זכה לתפוצה רחבה ועותקים רבים נשמרו עד ימינו. הוא תורגם לפרסית ולטורקית. קזוויני כתב בו גם על הענק "עוג בן ענק", עיבוד אסלאמי של המלך האמורי עוג מלך הבשן. טקסט זה מתפרש על ידי אחדים כאגדה עתידנית פרה-מדע בדיוני.
קזוויני ידוע גם בזכות הלקסיקון הגאוגרפי שלו "آثار البلاد وأخبار العباد" (מונומנטים של הארצות ומסורות היסטוריות על עמיהם).[3] שני החיבורים משקפים ידע נרחב ממגוון רחב של דיסציפלינות.
קזוויני גם מזכיר כיצד אלכימאים שכונו "נוכלים" דיווחו על המרת מתכות לזהב, שלגביהם מציין קזוויני שהם הרסו את התפתחות הכימיה כמדע על ידי בגידה בשליטים רבי עוצמה כמו עימאד א-דין זנגי. כתוצאה מכך, חוקרים רבים התבטאו נגד האלכימיה, מה שגרם לנטישה כללית של האלכימיה ולבידוד של מדע הכימיה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Islamic Medical Manuscripts at the National Library of Medicine. U.S. National Library of Medicine, Bethesda, MD.