פרסית (‏فارسی?‏, פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי כ-80 מיליון בני אדם באיראן, כ-8 מיליון באפגניסטן ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - ניב של פרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, שאף היא ניב של פרסית. באיראן השם "דארי" משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

פרסית
فارسی
מדינות איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, בחריין, אוזבקיסטן
אזורים המזרח התיכון
דוברים כ-120,000,000
שפת אם כ-78,000,000
כתב

אלפבית פרסי (איראן ואפגניסטן)
אלפבית טג'יקי (טג'יקיסטן)
אלפבית פרסי עתיק (525 לפהנ"ס - 330 לפנה"ס)
סקריפט פהלווי (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-7)

ברייל פרסי
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
איראנית
דרום-מערבית
פרסית
לאום איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, דאגסטן
מוסד

فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית

فرهنگستان زبان و ادبیات رودکی-האקדמיה ללשון וספרות רודאקי
קוד שפה fa עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 fa עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 per עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 fas עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תוית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תוית ידוע.

השפה נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו.

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה האנגלית, שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

הגיית השפה וכתיבתה עריכה

פונמות בפרסית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי [ŋ] n m
סותם ʔ q] g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך h ɣ x ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
w j
l
מקיש ɾ
רוטט [r]
 
מיקום תנועות בפרסית
 
קו נסתעליק (خط نستعليق)
 
ברוכים הבאים לוויקיפדיה הפרסית (به ویکی‌پدیای فارسی "پارسی" خوش آمدید)
העיצורים
הסימון הגרפי תעתיק
IPA
תעתיק
לעברית
הערך הפונטי
בודד תחילי אמצעי סופי
ا ـا ʔ א אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
ب بـ ـبـ ـب b ב נהגה כהגיית בי"ת
ـپـ ـپ p פּ נהגה כהגיית פּ"א
ت تـ ـتـ ـت t ת נהגה כהגיית ת"ו
ث ثـ ـثـ ـث s ת' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ج ﺟـ ـﺠـ ـﺞ ʤ ג' נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
ـچـ ʧ צ' נהגה כהגיית צד"י גרושה
ح حـ ـحـ ـح h ח נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ خـ ـخـ ـخ x ח' נהגה כהגיית כ"ף רפה
د ـد d ד נהגה כהגיית דל"ת
ذ ـذ z ד' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر ـر r ר נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز ـز z ז נהגה כהגיית זי"ן
ـژ ʒ ז' נהגה כהגיית זי"ן גרושה
س سـ ـسـ ـس s ס נהגה כהגיית סמ"ך
ش شـ ـشـ ـش ʃ ש נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص صـ ـصـ ـص s צ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض ضـ ـضـ ـض z צ' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط طـ ـطـ ـط t ט משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ظ ظـ ـظـ ـظ z ט' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع عـ ـعـ ـع ʔ ע מופיעה במילים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
غ غـ ـغـ ـغ ɣ, ɢ ע' נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
ف فـ ـفـ ـف f פ נהגה כהגיית פ"א רפה
ق قـ ـقـ ـق ɣ, ɢ, q ק נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
ک کـ ـکـ ـک k כ נהגה כהגיית כ"ף
گ ﮔـ ـگـ ـگ ɡ ג נהגה כהגיית גימ"ל
ل لـ ـلـ ـل l ל נהגה כהגיית למ"ד
م مـ ـمـ ـم m מ נהגה כהגיית מ"ם
ن نـ ـنـ ـن n נ נהגה כהגיית נו"ן
و ـو v ו נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
هـ ـهـ ـه h ה נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
ی یـ ـیـ ـی j י נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

דקדוק עריכה

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים ותוארי הפועל תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

  • من man- גוף ראשון יחיד. ما - גוף ראשון רבים.
  • تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
  • او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
  • آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן אזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

פרסית ושפות הודו-אירופאיות עריכה

פרסית עתיקה פרסית תיכונה פַּרסִית מודרנית יוונית עתיקה לָטִינִית גרמנית אַנגְלִית פולנית שוודית ליטאית
pitar pidar pedar (پدر) patēr pater Vater father ojciec fa(de)r tėvas
mātar mād(ar) mādar (مادر) mētēr mater Mutter mother matka mo(de)r motina
brātar brād(ar) barādar (برادر) adelphos frater Bruder brother brat bro(de)r brolis
? ducht(ar) dokhtar (دختر) thygatēr filia Tochter daughter córka dotter dukra
nāman nām nām (نام) onoma nomen Name name imię namn vardas
martiya (Sterblicher) mard mard (مرد) anēr mortalis Mord murder martwy mord mirtingas (Sterblicher)
dadā-tanaiy dādan dādan (دادن) didōmi dare geben give dać giva/ge duoti
hischta-tanaiy awischtadan istādan (ایستادن) histēmi sistere stehen stand stać ställa sig stoti
manā (mich) man (ich, mich) man (ich) (من) eme me mich me (ich, mich) mnie mig mane
pantscha pandsch pandsch (پنج) pente quinque fünf five pięć fem penki
hafta haft haft (هفت) hepta septem sieben seven siedem sju septyni
utā ud o (و) kai et und and i och ir
rāsta rāst rāst (راست) orthos rectus recht, richtig, rechts right prawy rätt,riktig(t),höger dešinė
*פרוטו-הודו אירופאית סנסקריט פַּרסִית מודרנית יוונית עתיקה לָטִינִית גרמנית פולנית שוודית ליטאית
*esmi asmi hastam (هستم) eimi εἰμί sum ich bin jestem jag är esu
*essi asi hasti (هستی) ei εἶ es du bist jesteś du är esi
*esti asti hast / ast (هست) esti ἐστί est er ist jest han är yra (esti)
*smesi / *smosi smas hastim (هستیم) esmen ἐσμέν sumus wir sind jesteśmy vi är esame
*stes stha hastid (هستید) este ἐστέ estis ihr seid jesteście ni är esate
*senti santi hastand (هستند) eisin εἰσίν sunt sie sind de är yra (esa)
*פרוטו-הודו אירופאית סנסקריט פַּרסִית מודרנית יוונית לָטִינִית סלאבית עתיקה ahd. גרמנית
*bhero bharami mi-baram (می‌برم) phero φερω fero bera biru ich bringe
*bheresi bharasi mi-bari (می‌بری) phereis φερεις fers beresi biris du bringst
*bhereti bharati mi-barad (می‌برد) pherei φερει fert beretu birit er, sie, es bringt
*bheromes bharamas mi-barim (می‌بریم) pheromen φερομεν ferimus beremu berames wir bringen
*bherete(s) bharatha mi-barid (می‌برید) pherete φερετε fertis berete beret ihr bringt
*bheronti bharanti mi-barand (می‌برند) pherusin φερουσιν ferunt beratu berant sie bringen

שאילה עברית של מילים פרסיות עריכה

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.

  • המילה זמן שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
  • המילה דת, המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית העתיקה: "data" - "חוק". בהמשך עבר ל " داد" - "צדק", בפרסית של ימינו.
  • המילה פרדס מוצאה מפרוטו איראנית, שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
  • שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים". (אזד - חופש, דרכת - עץ).
  • המילה בוסתן, המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתאן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.
  • המילה אשכרה – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
  • המילה בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
  • המילה גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
  • המילה "יד" - זכרון, כמו בשם המוסד "יד ושם" (בפרסית: yad, یاد - לזכור).
  • המילה פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (پا, pae-רגל; jamah-בגד)(פוזמק=גרב).
  • המילה סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
  • המילה שחמט - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
  • המילה לימון – מפרסית, בהשאלה מסנסקריט - nimbū.

המילה הנדסה– במשמעותה המקורית, גאומטריה (בפרסית: مهندسی mahandesi). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רחל גולדברג, קוראן ערבי, זהות פרסית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14.06.2022