זכר אלפא ובטא

זכר אלפא וזכר בטא הם מונחים פסאודו-מדעיים לגברים שנגזרו מהכינויים של חיות אלפא ובטא באתולוגיה. הם עשויים לשמש גם עם מגדרים אחרים, כגון נשים, או להשתמש בנוסף באותיות אחרות של האלפבית היווני (כגון אומגה). הפופולריות של מונחים אלה לתיאור בני אדם זכתה לביקורת נרחבת על ידי מדענים[1][2].

שני המונחים היו בשימוש תכוף בממים באינטרנט.[3] המונח "בטא" משמש כמזהה עצמי משפיל בקרב חלק מחברי המנוספירה, במיוחד אינסלים, שאינם מאמינים שהם אסרטיביים או גבריים באופן מסורתי, וחשים שנשים מתעלמות מהם.[4][5] הוא משמש גם לתיאור שלילי של גברים אחרים שאינם נחשבים כאסרטיביים, במיוחד עם נשים.[3][6]

בתרבות האינטרנט, המונח "זכר סיגמא" נמצא בשימוש תכוף, שצבר פופולריות ב-2021, אך מאז הפך לבדיחה ולמונח שלילי, לעיתים קרובות בשימוש עם אינסל.

היסטוריה

עריכה

המונחים שימשו כמעט אך ורק באתולוגיה של בעלי חיים לפני שנות ה-90, במיוחד בכל הנוגע להרשאות הזדווגות עם נקבות, היכולת להחזיק טריטוריה והיררכיה מבחינת צריכת המזון בתוך העדר.[7] באתולוגיה של בעלי חיים, בטא מתייחסת לבעל חיים הכפוף לחברים בדרגים גבוהים יותר בהיררכיה החברתית, ובכך נאלץ לחכות כדי לאכול ויש לו פחות הזדמנויות להזדווגות.[8]

בספר משנת 1982 "Chimpanzee Politics: Power and Sex Among Apes", הציע הפרימטולוג והאתולוג פרנס דה וואל שאפשר ליישם את התצפיות שלו על מושבת שימפנזים על אינטראקציות בין בני אדם. בתגובה על הספר בשיקגו טריביון, דנו בהקבלות שלו להיררכיות כוח אנושיות. בתחילת שנות ה-90, כמה כלי תקשורת החלו להשתמש במונח אלפא כדי להתייחס לבני אדם, במיוחד לגברים "גבריים" שהצטיינו בעסקים. העיתונאי ג'סי סינגאל, שכותב במגזין ניו יורק, מייחס את המודעות הפופולרית למונחים למאמר מגזין "טיים" משנת 1999, שתיאר דעה של נעמי וולף, שהייתה בזמנו יועצת של המועמד לנשיאות דאז אל גור: "וולף טענה שגור הוא 'זכר בטא' שצריך לקחת על עצמו את 'זכר האלפא' בחדר האובלי לפני שהציבור יראה בו ככלב העליון". סינגאל גם מציינת את ספרו רב המכר של ניל שטראוס משנת 2005 על אמנות ה"פיקאפ", שכותרתו "המשחק", על הפיכת זכר האלפא כאידיאל שאיפה לפופולריות.[9]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ P.H. Hawley, Todd D. Little, Noel A. Card, The myth of the alpha male, International Journal of Behavioral Development, January 2008, 32 (1): 76–88
  2. ^ Rachel Hosie, The myth of the alpha male | The Independent, The Independent, ‏9 במאי 2017
  3. ^ 1 2 Friedland, Roger (2018). "Donald's Dick: A Man Against the Institutions". In Mast, Jason L.; Alexander, Jeffrey C. (eds.). Politics of Meaning/Meaning of Politics: Cultural Sociology of the 2016 U.S. Presidential Election. Basingstoke: Palgrave Macmillan. pp. 126–127. doi:10.1111/soin.12328. ISBN 978-3-319-95944-3. ארכיון מ-2020-07-28. נבדק ב-2020-07-17.
  4. ^ Jones, Callum; Trott, Verity; Wright, Scott (2020). "Sluts and soyboys: MGTOW and the production of misogynistic online harassment". New Media & Society. 22 (10): 1903–1921. doi:10.1177/1461444819887141. ISSN 1461-4448.
  5. ^ Nicholas, Lucy; Agius, Christine (2018). The Persistence of Global Masculinism: Discourse, Gender and Neo-Colonial Re-Articulations of Violence. Cham, Switzerland: Palgrave Macmillan. doi:10.1007/978-3-319-68360-7. ISBN 978-3-319-68359-1. LCCN 2017954971. ארכיון מ-2020-08-11. נבדק ב-2020-07-17.
  6. ^ Clark-Flory, Tracy (1 ביולי 2014). "In praise of the 'beta male'". Salon. ארכיון מ-12 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Eric M. Gese, Robert L. Ruff, Robert L. Crabtree, Foraging ecology of coyotes ( Canis latrans ): the influence of extrinsic factors and a dominance hierarchy, Canadian Journal of Zoology 74, 1996-05-01, עמ' 769–783 doi: 10.1139/z96-089
  8. ^ N.B. Davies, Cooperation and conflict among dunnocks, Prunella modularis, in a variable mating system, Animal Behaviour 33, 1985-05, עמ' 628–648 doi: 10.1016/s0003-3472(85)80087-7
  9. ^ Jesse Singal, How America Became Infatuated With a Cartoonish Idea of ‘Alpha Males’, New York Magazine, ‏2016-05-18 (באנגלית)