פתיחת התפריט הראשי

זלמן סנדר כהנא שפירא

זלמן סנדר כהנא שפירא
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"אכ"ט בשבט תרפ"ג) שימש כרבה של העיירה קרינקי בפולין. בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת שערי חסד שבירושלים.

בנו של הרב יעקב (יענקלי וולוז'ינר). סבו הרב משה כהנא שפירא, נישא לרלקה בתו של הרב חיים מוולוז'ין.

הרב זלמן סנדר היה מפורסם כגאון וכצדיק שברכותיו מתקיימות. כמו כן היה מלחין שירים וכן נוסחאות (נעימות) לתפילה, חלקם[1] מושרים עד היום בישיבות ובבתי הכנסת הליטאיים המתפללים בנוסח ישיבת חברון.

בשנת תרנ"ח התמנה לרבה של מילטש (מיילץ, מאלטש בעגה הרבנית המקובלת) והקים בה את ישיבת "ענף עץ החיים". בשנת תרס"ג עזב את הישיבה והעיירה עקב רוח ההשכלה והציונות במקום[2], והחל לכהן כרבה של קרינקי, ובמקומו מונה הרב שמעון שקופ, שעזב אף הוא לאחר 4 שנים. אחד התלמידים הראשונים בישיבת ענף עץ חיים היה הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה ילד בן 12.

חידושי תורתו על סדר נשים וסדר קדשים יצאו בשם "חידושי הגרז"ס", על ידי מפעל תורת חכמי ליטא שעל ידי מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ג.

לימד תלמידים רבים מבני ליטא. מבין תלמידיו המפורסמים היה הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת שבברוקלין, והרב איסר יהודה אונטרמן.

נפטר ביום חמישי כ"ט בשבט תרפ"ג.

משפחתועריכה

הוא נינו של רבי חיים מוולוז'ין.

רעיתו נינה של רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה.

בניו הם הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנא מחבר שו"ת דבר אברהם והרב יעקב כהנא שפירא, מחבר הספרים "נאות יעקב"[3] ו"אהל יעקב".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'.
  2. ^ ירחון בית יעקב.
  3. ^ שער ספר נאות יעקב
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.