יסוד ושורש העבודה
ספר יְסוֹד וְשׁוֹרֶשׁ הַעֲבוֹדַה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. נדפס לראשונה בנובידבור בשנת ה'תקמ"ב וזוכה עד היום לפופולריות רבה ונחשב כספר יסוד בעבודת ה'.
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה |
ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| הוצאה | נובידבור |
| תאריך הוצאה | תקמ"ב 1782 |
| מהדורות נוספות | |
| מקורות לכתיבת הספר | תלמוד בבלי, הלכה, מדרש, ספר הזוהר |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | יסוד ושורש העבודה באתר ויקיטקסט |
| היברובוקס | יסוד שורש העבודה, באתר Hebrewbooks |
  | |
מבנה הספר
עריכהספר זה מלמד את עבודת השם ומביא את עיקרי המידות עליהן צריך האדם לעבוד, והן: היראה, האהבה לה', התשובה, ההקפדה על קדושה וטהרה והענווה, ומטיף על חשיבות ההכנה טרם כל מצווה, על ההתלהבות בעת התפילה, וכיצד עליו לחוש שעה שהוא מתפלל. כמו כן מבאר כוונות הפסוקים בכל התפילה ובכוונות שיש לכוון בהן ובהטעמות הנכונות שיש להקפיד עליהן ושלא להבליע את האותיות בתפילה. כך למשל בתפילת העמידה: "השיבנו אבינו – "כשיאמר אבינו יכניס שמחה עצומה בלבו". והחזירנו בתשובה שלימה לפניך – "בתחלה יתפלל במחשבתו בשברון לב מאוד ואחר כך יתפלל תפלה פרטית על עצמו ויתפלל בלב נשבר מאוד שיתן בלבו לחזור מהן ומה טוב כי פלגי מים תרד עיניו".[1]
כפי שעולה מעדות עצמו בצוואתו היה נאה דורש ונאה מקיים: "לבד כל הכוונות שכתבתי בחיבורי הנדפס, מעיד אני עלי שמים וארץ בני אהובי, שלא נעדר אחת מהנה שלא כוונתי בעצמי בכל התפילות ובכל ההודאות ביתר שאת וביתר עוז, ועוד רבים כהנה וכהנה שלא היה ביכולתי להציג בחבורי כוונתי אותם בעזה"ש מחמת גודל אהבת ה' יתעלה ברוך הוא וברוך שמו". ועוד להלן: "אך דעו, בניי אהובי, שבוודאי כפלי כפלים דברים כהנה וכהנה שהייתי נזהר בהם ולא העליתי אותם בכתב".[2]
העיקר שעליו מושתת הספר הוא, לעשות נחת רוח לבורא יתברך בכל מעשינו, ושעבודת התפילה ועשיית המצוות תהיינה בשמחה רבה.
תוכן הספר
עריכההספר מתחלק לשנים עשר שערים לפי שמות שערי המקדש:
- שער א' – שער הגדול, הוא מבוא גדול להלהיב ליבות בני אדם אל כללות העבודה של אהבה ויראה והוא כולל עבודת הלב והמחשבה.
- שער ב' – שער האשמורת, כולל כל עבודות האשמורת וכל ברכות השחר וקורבנות עם כל הסדר עד ברוך שאמר.
- שער ג' – שער השיר, מבואר בו כוונות פסוקי דזימרה ודקדוק המילות.
- שער ד' – שער המזרח, מבואר בו כוונות אמן יהא שמיה רבא וקריאת שמע וברכותיה וכוונת הייחוד.
- שער ה' – שער הקרבן, מבואר בו כוונת תפלת י"ח ושאר כל סדר התפילה.
- שער ו' – שער הניצוץ, מבואר בו גודל מעלת הלימוד וסדר הלימוד וכוונתה.
- שער ז' – שער הבכורות, מבואר בו כוונת האכילה עם כל פרטיה וכוונת ברכת המזון וברכת הנהנין וכן תפילת מנחה וערבית וקריאת שמע שעל המטה.
- שער ח' – שער העליון, מבואר בו כל פרטי העבודות של ערב שבת קודש וכל יום השבת עד אחר הבדלה.
- שער ט' – שער הצאן, מבואר בו כל פרטי העבודות של חודש ניסן, ואחריו על סדר החדשים חודש סיון תמוז אב.
- שער י' – שער המים, על חודש אלול, ומבואר בו התעוררות התשובה.
- שער יא' – שער האיתון, על חודש תשרי, בו מבואר כל פרטי העבודות הנעשים בחודש זה עד אחר חג הסוכות.
- שער יב' – שער המפקד, בו מבואר כל פרטי העבודות של חודשי החורף עד אחר חודש אדר.
שאר חלקי הספר
עריכה- שער יג' – שער הכולל, הכולל כל שאר פרטי עבודת הקודש שלא נזכרו בחיבורו.
- ביאור גבולות ארץ ישראל, ופירוש לבניין בית המקדש שבספר יחזקאל.
- הצוואה לחברא קדישא ולמשפחתו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יסוד שורש העבודה, באתר Hebrewbooks