פתיחת התפריט הראשי
חאן מנולי
חאן מנולי

חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני.

היסטוריהעריכה

המבנה שכן בלב האזור המסחרי שבכניסה לעיר, בין סוק א-דיר היווני שמצפון וממזרח לו, לבין השוק שברחוב יפת מדרום וממערב לו. הוא שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני העלייה הראשונה עד העלייה הרביעית. כמקובל בחאנים רבים באימפריה העות'מאנית, שילב הבניין בין אכסניה ששכנה בקומה השנייה, ובין מחסן סחורות בקומת הקרקע. עוד שכנו מחסנים ביצרו[דרושה הבהרה] ובמקום היו גם אורוות לאחסון בהמות המסע של הסוחרים וכן לבעלי החיים שהובאו ליפו בטרם נמכרו או לאחר שנקנו.

המבנה שימש כמרכז ציבורי ופוליטי של הקהילה היהודית בעיר, ובו המתינו חולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. חולים אשר לא היה בידם כסף כדי לשלם את הוצאות האשפוז בבית החולים שער ציון שבעיר, נותרו לעיתים במבנה החאן. מחזיתו של החאן יצאו דיליז'נסים לירושלים וליעדים נוספים בעורפה של יפו, כך שהמקום שימש גם בתור תחנה מרכזית לכרכרות ולעגלות. המבנה כונה על ידי משה סמילנסקי בכינוי "מרכז המושבות ביפו", ובסביבתו שכנו מוסדות אשר סייעו לקליטת העולים, ובהם ועד חובבי ציון והמשרד הארצישראלי. שנים רבות ניהלו את החאן הזוג ישראל ורבקה כהן. הערבים שיבשו את שמו של ישראל-שרול וקראו לו "סרור" ואת המבנה כינו "חאן סרור".

בשנים 2005-2006 עבר המבנה שיפוץ מקיף והוא ניכר בשורת הקשתות שבקומת הקרקע שלו, הסוגרות על ארקדה. בקומה השנייה תלויה מרפסת מוארת, אליה מובילות דלתות מסוגננות רבות, ומעליהן שורת חלונות עגולים. על גג המבנה שלושה חלונות מעוגלים הניצבים במעין אנטבלטורה. בעבר בלטו בחזית המבנה "קורות ברזלים" מתחת לארקדות החזית בכדי למנוע קריסה של המבנה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חאן מנולי בוויקישיתוף