קאוואס
קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.
הקאוואס מונה על ידי השלטון עבור קונסולים של מדינות זרות ששירתו בתחומי האימפריה, מנהיגי דת (כולל החכם באשי, הרב הראשי של יהודי האימפריה) ופקידים רמי מעלה. במקורו היסטורי היה תפקידו של הקאוואס תפקיד צבאי ממשי, והוא נועד לעקוף את האיסור שחל על לא-מוסלמים לשאת נשק במדינה המוסלמית. לימים איבד תפקיד הקאוואס את מאפייניו הצבאיים והפך לסדרן ולסמל מעמד. אנשי מעלה נוצרים שכרו קאוואסים ממשפחות מוסלמיות מכובדות, דבר שהאציל עליהם ממכובדותן של אותן משפחות ומנע התנכלות ברחובות. התופעה של קונסול או איש דת בכיר מלווה בקאוואס נמשכה בארץ ישראל גם לאחר תום השלטון העות'מאני. בימי המנדט הבריטי נלוו קאוואסים לקונסולים באירועים טקסיים, וקאוואסים מלווים אנשי דת בכירים בירושלים עד היום.
לבוש הקאוואס היה צבעוני, בדגמים שונים, אך לראשו חבש תמיד תרבוש ובידו החזיק מקל. לרוב היה הקאוואס הולך לפני האישיות ברחוב ומכה בקרקע במטה גדול כדי להודיע על בואה. בשעת כינוסים מדיניים או דתיים היו הקאוואסים ממתינים מחוץ למבנה בו התקיים הכינוס. תופעה זו ניתן לראות עד היום, כאשר קאוואסים טקסיים מלווים את ראשי העדות הנוצריות בירושלים וממתינים להם ברחבה שלפני כנסיית הקבר. בירושלים לבושים הקאוואסים של העדה הקתולית והסורית בבגדים טקסיים מפוארים ונושאים חרב. לבני העדה הסורית יש גם קאוואס הלבוש במדים לבנים ובידו שוט במקום מטה קאוואסים. הקאוואסים של העדות היוונית-אורתודוקסית, הארמנית והקופטית לבושים בחליפה כחולה כהה וחובשים תרבוש. בשנת 1841 הוכר המיעוט היהודי בארץ ישראל כמילט ובראשו הועמד הראשון לציון חיים אברהם גאגין, שזכה בבגדים רשמיים (בגדי הראשון לציון עד היום) וזוג קאוואסים. בין הקאוואסים של הראשון לציון היו גם יהודים ואלו היו היהודים היחידים שהותר להם לשאת חרב.
לבריה זו הלבושה בתלבושת מוזרה זאת, קוראים בארצות הקדם "קאוואס". משמשים בני אדם אלו אצל צירי הממלכות, אצל נשיאי הדתות ואצל כל הגדולים; כל מי שיש לו "קאוואס" ידוע הוא לגדול.
קישורים חיצוניים עריכה
- ברוך גיאן, פנו דרך! על עולמם המופלא של הקאוואסים, בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2015