פתיחת התפריט הראשי

חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות

חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות הייתה חברה ציונית שנועדה לקנות, למכור ולהכשיר קרקעות בארץ ישראל, הן קרקעות עירוניות והן קרקעות חקלאיות.

היסטוריהעריכה

החברה הוקמה ב-1912 בארץ ישראל כחברת מניות ובראשה הועמדו מנחם שינקין, יהושע גולדפרב, צבי פוגלסון ויוסף אליהו שלוש. בין רוכשי המניות היו יהודה לייב פישמן מימון (שהצטרף להנהלה), דוד ילין ומלכיאל מני.

בשל ניגוד אינטרסים נדרש שינקין לפרוש מהנהלת החברה, כי זו התחרתה בהכשרת הישוב, ששינקין, כאחד מנציגי הוועד האודסאי של "חובבי ציון" היה מהאחראים על המשרד הארצישראלי ועל חברת הכשרת היישוב.

במהלך מלחמת העולם הראשונה צברה החברה חובות ולכן אחרי המלחמה המעיטה בפעילות ובמהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התפרקה.

הרכישה הראשונה שביצעה החברה היו כ-2,000 דונם מאדמות סלמה, כרבע מהאדמות נמכרו לאיכרים מפתח-תקווה[1], היתרה הוצעה לאחוזת קורסק אולם אנשיה החליטו לא לרכוש את האדמה.

החברה רכשה אדמות נוספות בתל אביב (כרם התימנים, כרם רמדן, (מזרחית מציר יהודה הלוי, עליה נבנה ביהח"ר לודז'יה) אדמות משהראוי, אדמות בדרני), ואת רובן פיתח ועד תל אביב שהחתים את הקונים על התחייבות לקיים את תקנות העיר. המקומות נוספים בארץ התחרתה החברה החדשה לקניית ומכירת קרקעות בהכשרת היישוב ולעיתים הציע מחיר גבוה מזה שציעה הכשרת היישוב, אולם עסקאות אלו לא הבשילו לביצוע.

על פי בקשת הוועד האודסאי, איתרה החברה החדשה לקניית ומכירת קרקעות, אדמות מתאימות בירושלים, אותן רכשה עבור הוועד האודסאי מידי סוחר הקרקעות חכמשווילי, השכונה שהייתה אמורה לקום שם לא קמה בשל פרוץ המלחמה. למעשה נרכש שטח אדמה גדול יותר מאשר ביקש הוועד האודסאי ואת היתרה מכרה החברה החדשה לקניית ומכירת קרקעות, ברווח, לקונים פרטיים. נחתמו גם חוזים לרכישת שטחים נוספים בהר הצופים.

בהר כנען רכשה החברה החדשה לקניית ומכירת קרקעות, כ-14,000 דונם מידי קלווריסקי, נציג יק"א, כמחצית מהאדמה נמכרה ברווח לקבוצת האחוזה מאונגני, והיתרה נמכרה עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

בחיפה רכשה החברה שטחים ליד הטכניון ועל הכרמל ומכרה אותם ברווח.

רכישת אדמות הר הצופיםעריכה

בקונגרס הציוני ה-11 (1913) הוחלט על הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים אוסישקין פנה לחברה בבקשה להתחיל במגעים לרכישת שטח אדמה מתאים. התחילו במגעים אלו עורכי הדין מלכיאל מני ודוד ילין ששמעו שסר ג'ון גריי היל מעוניין למכור את מעון הקיץ שלו שבראס אבו חרוב על הר הצופים. סר היל היה מיודד עם רוכש הקרקעות וסוחר-הספרים בנימין בן-ישראל ברשטיין (בנימין עברי) ולכן ערבו את עברי במשא והמתן. אבל הוועדה שהוקמה לצורך הקמת האוניברסיטה החליטה לא לערב חברות פרטיות בתהליך הקמת האוניברסיטה ולכן העבירה החברה את המשך המשא ומתן לרופין ולמשרד הארץ-ישראלי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שינקין, קורי עכביש החרות ירושלים, יום חמישי, מאי 28, 1914, עמ' 1–2