חברת הספנות והמסחר הרוסית
חברת הספנות והמסחר הרוסית מאודסה (ברוסית: Русское общество пароходства и торговли ובר"ת РОПиТ, "רוֹפִּיט") הייתה אחת מחברות הספנות הגדולות ביותר באימפריה הרוסית. היא נוסדה בשנת 1856 ופסקה להתקיים עם הלאמתה ב-1918 לאחר המהפכה ברוסיה.[1] אניות החברה הפליגו בין נמלי הים השחור והים התיכון.
פעילות החברה עריכה
חברת "רופיט" נוסדה ב-1856; שנתיים אחר כך, ב-1858, חתמה על חוזה ל-24 שנים עם ממלכת סרדיניה, שהתיר לה להשתמש לצרכיה בנמל וילפרנקה מריטימה (Villefranche-sur-Mer) שבים התיכון.[2] מניותיה של החברה נסחרו בבורסה של סנקט פטרבורג. היא הפעילה אניות נוסעים ומשא, וב-1901 החזיקה בצי המונה 72 כלי שיט.[3]
אניות החברה שטו אחת לשבוע בקו "קונסטנטינופול-סמירנה-פיראוס-אלכסנדריה-קונסטנטינופול-אודסה" ובקו "קונסטנטינופול-סבסטופול"; מדי שבועיים פקדו אניותיה גם את נמלי בורגס ווארנה בבולגריה. מאז 1914 הפעילה החברה קו ישיר מאודסה דרך קונסטנטינופול אל אלכסנדריה. קווים נוספים של החברה היו "קו מקדוניה", הפלגות שבועיות ב"קו בולגריה-אנטוליה" מאודסה אל בורגס, קונסטנטינופול וטרבזון אל בתומי, ו"קו אנטוליה" מקונסטנטינופול אל בתומי.
מ-1863 עד 1914 הפעילה החברה את כל משרדי הדואר הרוסי באימפריה העות'מאנית.
אחת מאניותיה, "צ'יכאצ'וב" (Чихачёв), טבעה מול נמל יפו בפברואר 1891. אירוע האסון והצלת נוסעי האניה סוקרו בהרחבה יתרה על ידי העיתונים העבריים של התקופה.[4]
בשנת 1917 בראש החברה עמד אלכסיי קרילוב והוא פעל להעברת כל האוניות לשליטת רוסיה הסובייטית.
אניות החברה עריכה
- סְויֵט (Свет) (1815).
- אימפרטור אלכסנדר ה-2 (Император Александр II) (1858).
- וֶליקי קְנִיאז קונסטנטין (Великий Князь Константин) (1858).
- אוֹלֶג (Олег) (1859).
- לאזאר (Лазар) (1863).
- רוֹסְטוֹב (Ростов) (1867).
- צ'יכאצ'וב (Чихачёв) (1867).
- אימפראטריצה מאריה (Императрица Мария) (1877).
- אַסקוֹלד (Аскольд) (1879) (מ-1889 עד 1916).
- צ'וּאַנְפּוּ (Хуанпу) (1882).
- צאר (Царь) (1883).
- מֶצ'טָה (Мечта) (1884).
- לוּץ' (Луч) (1886).
- אודסה (Одесса) (1889).
- וליקי קניאז אלכסיי (Великий Князь Алексей) (1890).
- וְלֶסְק (Блеск) (1890).
- וליקי קניאז קונסטנטין (Великий Князь Константин) (II) (1890).
- סְוויאַטוֹי ניקולאי (Святой Николай) (1893).
- קורולייבנה אולגה (Королева Ольга) (1893).
- אימפרטור ניקולאי ה-2 (Император Николай II).
- צ'אטיר דאג (Чатыр Даг) (1896).
- דיאנה (Диана) (1899).
- אַלטוֹן (Алтон) (1901).
- מטאור (Метеор) (1910).
- כֶרְסוֹנֶס (Херсонес) (1903).
- אֶבְפרת (Евфрат) (1906).
- פרינצסה יבגניה אולדנבורסקאיה (Принцесса Евгения Ольденбургская) (1903).
- אימפרטור ניקולאי ה-1 (Император Николай I) (1913).
- אימפרטריצה יקטרינה ה-2 (Императрица Екатерина II).
- אימפרטור אלכסנדר ה-3 (Император Александр III).
- אימפרטור פְּיוֹטר וֶליקי (Император Пётр Великий).
- צאר מיכאיל פיודורוביץ' (Царь Михаил Фёдорович) (1914).
- צארוויץ' אלכסיי ניקולאיוויץ' (Цесаревич Алексей Николаевич) (1914).
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ (ברוסית) ROPiT and Black sea fleet International Maritime Journal The Morskoy Flot (Marine Fleet) No.3, 2007
- ^ ST. PETERSBURG.; The Villafranca Affair--Industrial EnterPrises--Steam Navigation of the Duleper--Russian Peasants Described by a Russian--The Islands of the Nova--Presentation of the New Foreign Ministers, &c. The New York Times November 18, 1858.
- ^ The Russian Mercantile Marine The New York Times December 22, 1901
- ^ "שנת 1891" בתוך: שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.